חדש! מים בטעם בומרנג

משק המים בישראלנתון במשבר קשה. במשך עשרות שנים אנחנו שואבים מהכנרת ומשתמשים במאגריאקוויפר החוף ללא פיקוח. רשויות המים בישראל פשוט ממלאות את הביקוש ההולךוגדל למים. במקביל היא עושה פרסומות. כמו אחד שיש לו סרטן ריאות. הוא יוצאמההקרנות ומדליק סיגריה.

ב 1.6.08 החליטהממשלת ישראל להגדיל משמעותית את היקף התפלת מי הים בישראל ולספק כמות מיםהדומה לכמות הנשאבת מהכנרת בכל שנה. ההתפלה, כך על פי התחזיות, תספק אתהצורך, תסייע בהעלאת מפלס הכנרת ותפתור את בעיית המים בישראל.

מאמר זה בא לטעון שהתפלת מים איננה פתרון אידיאלי כלל ועיקר. על בסיס מה? דווקא על בסיס חכמת הקבלה.

מה זה מים?

מים הם הכח בקבלה שמסמל נתינה, השפעה וטהרה. הטוב המוחלט שנמצא בכל מקום. בגוף, באוכל, באוויר ואיפה לא? גופנו מורכב מ-70 אחוז מים.

למעשה, החומר בטבע שמסמל יותר מכל את החיים – אלו המים.

לפי חכמת הקבלה - באותה מידה שהטבע נוצר זקוק למים, על כל רבדיו – כך גם יספק הטבע מים, אם אף אחד לא יהרוס.

במילים אחרותנאמר כך – האמירה הרווחת שלא יורד מספיק גשם איננה נכונה. יורד מספיק גשםברחבי העולם, שמספיק בדיוק ואפילו קצת יותר, לכל הדצח"מ. השאלה היא – האםאנחנו משתמשים בתבונה, בתום ופשיטות במשאב הזה? האם אנחנו לא אלה שיצרנו אתהמחסור הזה ע"י בזבוז קולקטיבי, הרגלים גרועים והתערבות פושעת?

מהי התפלה?

התפלה היא מושגהמתאר תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם. מטרת ההתפלה - להפחית אתכמות המלחים במים. מדובר בטכנולוגיה המרחיקה מלחים ממים שקודם לכן לא היוראויים לשתייה.

למה להתפיל?

ניתן למנות שלושסיבות עיקריות להתפלה: פתרון מיידי ועתידי למחסור במים בישראל (הצלתהכינרת לפני הפיכתה למאגר מים מלוחים), איכות מים טובה מאוד, יתרון כלכלי(מים מותפלים אמנם יקרים יותר ממים שפירים טבעיים, אך העלות הנוספת היאכאין וכאפס לעומת הנזק הכלכלי של ייבוש שטחי החקלאות והגנים).

למה לא להתפיל?

הבעיה המרכזיתאותה מציגים הארגונים הירוקים היא שאתה פותר בעיה אחת ויוצר בעיה אחרת.למה? כי ההתפלה היא פעולה ארוכה שדורשת משאבים רבים כמו שימוש בחשמל וכו'.לא ייתכן שכדי להתפיל מים תזהם את האוויר. זה כמו לקחת תרופה לחצ'קוניםשפוגעת בתפקודי הכבד (לצערי אני מכיר אישית כמה כאלה שעשו את זה, ואל תגידולי "אבל זה עוזר"). זה פשוט לא הגיוני. זה מים בטעם בומרנג.

טענה נוספת היאשהמתקנים להתפלה ממוקמים כמובן על קו החוף ו"גונבים" מהציבור עוד ועודשטחים יקרים של כחול צהבהב שגם כך נלקחים ממנו ע"י בעלי ממון ואינטרסים.

מה הקבלה אומרת על כך?

בכדי להבין את תפיסת הקבלה בנושא צריכים להבין 2 עקרונות בסיסיים:

1. לאדם יש חופש בחירה ובעלות על הטבע. האדם הושם בגן עדן לעובדה ולשומרה. בקהלת רבא כתוב כך:  בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.

2.      עקרון המעשר – חכמי הקבלה מלמדים שחלק מהבחירה החופשית בא לידי ביטוי גם במשאביםהאישיים של האדם. הטבע נותן לאדם, לכל אדם, במכוון, לפחות עשירית יותר ממהשהוא צריך להכרחיותו. עכשיו השאלה – מה תעשה עם זה? תשמור לעצמך (מותרות)או תעביר הלאה?

למה לא להתפיל?

לא להתפיל כי זהכמו אקמול, פותר את הסימפטום אבל לא את הבעיה. כואב לי הראש, במקום לשאוללמה, והאם זה כתוצאה מזה שאני חי לא נכון, אני פשוט לוקח אקמול. האם זהפותר את הבעיה? ודאי שלא, זה פותר את כאב הראש כרגע.

אז מה בעצם הבעיה?

בעית המים,איננה רק סוגייה של התפלה בעד או נגד - היא בעיה של תודעה. האדם, מונע ע"ישיקולי רווח קצרי מועד, הורס את העולם שעל פניו הוא חי, מזהם ומבזבז אתמקורות המים בלי לחשוב יום אחד קדימה, ובמקום להיות מנהיג הטבע, זה הדואגבחמלה וברחמים כלפי נתיניו, הפך הוא להיות עריץ אגואיסט ובלתי מתחשב.

אז מה עושים?

התקשרתי למקורותושאלתי בכמה מים משתמש בממוצע אדם בישראל ביום? התשובה הפתיעה אותי מאוד -אדם בישראל צורך בממוצע 160 ליטר ביום. זה ממוצע שמתאר שימוש – למשל המיםהמוזרמים לחקלאות, גם הם בממוצע הזה כי את המלפפון והאבטיח גם אני אוכלבסוף. רק בכדי לסבר את האוזן - כל הורדת מים בשירותים מבזבזת כ-6 ליטר. כמהפעמים אתם מורידים את המים?

השאלה המתבקשתהייתה – כמה ליטרים צריך כל תושב לחסוך בממוצע בכדי שלא נצטרך להתפיל? גםהתשובה הזו הפתיעה אותי – 10%. קרי, אם כל אחד מאתנו יחסוך 16 ליטר ביוםלאדם – לא נצטרך להשתמש בפתרונות הקסם המזהמים. סה"כ 10%. מוכר לכםמאיפושהוא? כן, גם אני נזעקתי בפלאפון וצעקתי "מעשר" , אבל אז הקו נותקואני נשארתי עם ההבנה הפשוטה, החדה, הבלתי מתפשרת – בעשירית הזו אסור לנולהשתמש. הטבע מוריד לנו גשם בדיוק לפי מה שאנחנו צריכים – אבל לא מורידטיפה אחת עבור מה שאיננו צריכים.

לסיכום רעיונות - כיצד חוסכים 16 ליטר ביום?

1. התקנת חסכמים בברזים השונים (כיורים, מקלחות), העשויים לחסוך עד 40% מצריכת המים בשימושים אלו. את החסכמים אפשר למצוא בחנויות לחומרי בניין.
2. התקנת ניאגרה דו כמותית, העשויה לחסוך עד 30% מצריכת המים להדחת האסלה. טיפ נוסף – ניתן "לרמות" את מד המים בניאגרה ע"י הכנסת בקבוק מים אל תוך הניאגרה.כל הורדת מים תחסוך 1.5 ליטר מים. תכפילו בכמות הפעמים ביום, בחודש, בשנה,כפול כל תושבי מדינת ישראל ותבינו את ההבדל.
3. מתקלחים? מקלחת תמיד עדיפה על אמבטיה, כי היא צורכת שליש, בנוסף, ניתן למלא דליבמים שמתבזבזים להם כשאנחנו מחכים עד שהחמים יגיעו, ולהשקות עם זה עציצים.
4. שוטפים כלים? כל הכבוד! מדיח מלא מבזבז פחות משטיפה ידנית.
5. שוטפים פירות וירקות? יופי! עשו בריכה קטנה ע"י סתימת הכיור ושיטפו פעם אחת בכמויות גדולות.
6. מצחצחים שיניים? מתגלחים? סגרו את הברז בין לבין והסתפקו ב"חצי זרם" גם כשאתם שוטפים פנים וידיים.
7. חיסכון במים להשקית גינות.הגינון בארץ צורך כ- 180 מיליון מ"ק מים בשנה. מדובר בכמות עצומה, המהווהכ-23% מהמים הנצרכים בערים. ניתן לשמור על מראה גינות אסטטי וירוק גםכשמפחיתים את כמות המים להשקיה במחצית.
   האמצעים להשגת מטרה זו:
   א. התקנת מחשבי השקיה.
   ב. מעבר לטפטוף במקום המטרה.
   ג. מעבר לצמחים שהינם "צנועים" בדרישות המים שלהם. כל משתלה מקצועית תוכל להמליץ על צמחים כאלה לבחירתכם.
   ד.מומלץ להחליף דשא, שנשתל למטרות נוי, בצמחי כיסוי שונים, שצריכת המים שלהםעשויה להגיע לכ- 20% בלבד מזו הנדרשת לדשא. וכמובן לקצץ את הדשא תכופות –דשא קצוץ דורש פחות מים.
8. ניצול מי מרזבים - שטחים עירוניים בנויים מונעים ממי הגשמים לחלחל לקרקע ולהעשיר את מאגרי המים. הפנו את מי גשם מהמרזבים הביתיים לקרקע חשופה או לגינה בחצר הבית, או לשטח פתוח ציבורי. חוקהתכנון והבניה מחייב כל בניה חדשה בקיום הוראות אלה. אולם גם באזורים שכברנבנו ניתן להפנות מרזבים לגינה במקום לרחוב (בונוס: הגינה תהיה ירוקה יותרגם באביב, כתוצאה מתוספת המים), לבטל חיבור של מרזבים למערכת הביוב (דברשאף אסור לפי החוק), ולהחליף ריצוף גינות ומדרכות לתשתית מחלחלת, על ידישימוש במצע חולי ובאבני ריצוף בעלות מרווחים ביניהן. רצוי לרצף גם שטחיחניה באבני חצץ התחומות בפסי בטון, ולא באספלט או חומרים המונעים חלחול.מחקרים שנעשו בישראל בשנים האחרונות הוכיחו כי מי נגר עירוני הינם נקייםמבחינה כימית ומתאימים להעשרת מי תהום. זאת, אפילו בערים מתועשות הנתונותלרמות גבוהות יחסית של זיהום אוויר.
9. היו ערניים לדליפות וטפטופים של מים. דווחו לעיריה על דליפות מצנרת המים.
10. היו ערניים לדליפות מזהמים לקרקע. דווחו לרשות המקומית על דליפות מצנרת ביוב, ודווחו למשרדים המחוזיים שלהמשרד להגנת הסביבה או ליחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות על דליפה שלדלקים לקרקע בתחנות תדלוק. גם במקום העבודה, הפנו את תשומת לבם של האחראיםלדליפות של דלקים וחומרים מסוכנים באופן המזהם קרקע ומים.

עצות ירוקות  לחיסכון במים

לאתר קבלה