רבים מבעלי הנחלות במושבים, ניצבים בפני השאלה, האם וכיצד יש לערוך צוואה בנוגע לזכויותיהם במשק החקלאי? ההתחבטות בשאלה האם יש בכלל מקום לערוך צוואה? היתה קיימת גם כאשר ההורים ערכו בעבר הסכם משפחתי בנוגע לעתיד זכויותיהם בנחלה, גם כאשר ההורים מינו כבר בן ממשיך בנחלה, ובוודאי כאשר עתידו של המשק לא הוכרע בשום צורה שהיא וההורים השאירו את ההכרעה בשאלת ההורשה בידי המחוקק, בהתאם להוראות חוק הירושה, על מנת שהמחוקק הוא שיקבע, מה יעשה בעזבונם.
עד לאחרונה, הוראות מינהל מקרקעי ישראל, התייחסו אל המשק החקלאי כיחידה כלכלית אחת שאינה ניתנת לחלוקה. בשנים שקדמו להחלטה 979, ניתנה אומנם האפשרות לפצל בית מגורים אחד מתוך חלקה א' של ההנחלה, אך אפשרות זאת היתה ניתנת למימוש במקרים חריגים והיא הוכפפה לאישורה של ועדה בין מוסדית, להכנת תוכנית מפורטת ולתשלום דמי חכירה בשיעור מלא ולכן, פיצולי נחלה נעשו במינון נמוך ובהתקיימן של נסיבות מיוחדות.
בשל הקשיים ביישום פיצול הנחלה וחוסר הכדאיות הכלכלית שהיו כרוכים בהפרדת המגרש מתוך שטח הנחלה, נמנעו הורים מלהתייחס לאופציה זו במסגרת צוואתם, ומעטים התייחסו לאפשרות עתידית, בה יהא ניתן לפצל שטח מתוך הנחלה ולהורישו לצאצא נוסף.
כיום, בעקבות אישורה של החלטה 979, וקיומה של אפשרות פיצול מגרש מתוך הנחלה, באמצעות היוון חלקת המגורים, הוגברה הגמישות הניתנת לחקלאי בשימוש שהוא עושה בחלקת המגורים ונוצר למעשה מקור נוסף, ממנו יכולים ההורים, בעלי הזכויות בנחלה, להעניק למי מצאצאיהם או לאדם זר, זכויות במגרש אשר יופרד מתוך הנחלה.
במסגרת החלטת הבג"ץ שמיום 9.6.11, התייחס בית המשפט להגיון שעמד בבסיס מתן האפשרות לפצל מגרש מתוך חלקת המגורים - "אפשרות פיצול הנחלה בתנאים הקבועים בהחלטה אף מבקשת להתמודד עם הקושי שהיה כרוך בהגבלות השונות שהוטלו בעבר על עבירותה, שהתבטאו, בין היתר בחובתו של החוכר לעמוד במגבלות ולזכות באישורים הנדרשים במסגרת החוזה המשולש".
כיום, המשמעות הפרקטית של החלטה 979, בהיבט של פיצול מגרש מתוך חלקת המגורים, הינה קיומה של דרך נוספת, בה יוכלו בעתיד ההורים לחלק את עיזבון הנחלה ליותר מאשר בן אחד, וללא שיהיו כפופים להעברת הזכויות רק לבן אחד.
מאז קבלת החלטת הבג"ץ אשר אישר את החלטה 979, ועל אף שעדיין לא ניתן לממשה הלכה למעשה, עד אשר יוכנו הוראות ונהלים לביצוע ההחלטה ע"י מינהל מקרקעי ישראל (דבר אשר אמור להתבצע במהלך החודשים הקרובים), כבר כיום, ניכרת התעניינות רבה מאוד בקיומה של אופציית פיצול הנחלה ורבים מבעלי הנחלות, מבקשים לערוך שינויים והתאמות בצוואתם, בהתאם לאישורה של החלטה 979.
לא רק במסגרת הצוואות נערכים שינויים והתאמות, כי אם גם בהסכמים המשפחתיים שנערכו בעבר במסגרת התא המשפחתי מבוצעים שינויים, במטרה לאפשר הענקת זכויות, במגרש שיפוצל מהנחלה לבן משפחה נוסף או לצורך מימוש הזכויות במגרש ומכירתו לצד שלישי.
אין ספק, כי אישורה של החלטה 979, משנה את המציאות הקיימת כיום בעולם המושבים, ויש בה פתרון נוסף ליכולתם של בעלי הזכויות להוריש את נכסיהם, אך יחד עם זאת, קיימת חשיבות רבה לצורך לערוך את השינויים בהתאם להוראות ולנהלים שנקבעו בהחלטה, וללא שהדברים יעמדו בסתירה להסכמים והתחייבויות מן העבר שנערכו בין בני המשפחה.
חשוב לערוך את הוראות הצוואה, באופן בו יהיה ניתן ליישמה ולפעול על פיה (התייחסות להוראות והנחיות המינהל כפי שבאים לידי ביטוי בהחלטה ובהוראות הביצוע), ובכך להביא למימוש את רצון ההורים, שכן התייחסות כללית לעצם פיצול המגרש וללא קיומן של הוראות והנחיות ברורות באשר לכל סוגיית הליכי הפיצול השונים, בהתאם להחלטה 979 שהינה החלטה וולונטרית, תותיר את הוראות הצוואה בלתי ניתנות ליישום, להקפאת הירושה ולאי מימוש רצון ההורים.
הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.
מייל: [email protected]
אתר: www.gilad-law.co.il
הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים
רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.