בכתבה אודות מבנה המוח ותפקידו הסברתי את תפקיד הנוירונים ודרך קידוד המסרים במוח,השוואתי אותם  להכנת קומפקט דיסק.  הדרך שבה המסר  מועבר אל המוח שונה בנקודה של דרך העברת המוסיקה מהמגבר לרמקולים.

מעבר האימפולסים העצביים אינו נעשה בזרם קבוע, אלא כל אחד מהם חייב לעבור על פני שורה ארוכה של מאות תאים נפרדים, הסוללים את דרכו אל המוח.

בין התאים קיים מרווח, הנקרא סינאפסה (SYNAPSE) - מעין מפרץ, שעל האימפולס לחצות . המשמש , מעין תמרור ביוכימי שמשמעותו :" תן זכות קדימה".

הסיבים העצביים אינם בנויים כמסלול רציף, אלא כשורה ארוכה של תאים נפרדים , כך שמתקבלת רשת מסיבית ארוגה היטב, של קשרי גומלין עצביים. בצורה כזאת, גם עצבים נידחים ביותר בגוף, פוגשים לבסוף בעצבים אחרים, ומתמזגים יחד לסיבים גדולים יותר עד שהם פוגשים את חוט השדרה עצמו. התא הבודד פועל בנוסף למסריו שלו כצומת למסרים אחרים המגיעים במסלולים נפרדים. ממש כשרשת הדרכים של מדינה המורכבות מרחובות קטנים הנפגשים ומצטלבים במגוון צמתים.

אם נתבונן במסר אחד העובר באמצעות הנוירון , נוכל לראותו מתקרב לקצהו הרחוק של הנוירון - מבנה , הנקרא ציר עצב , או אקסון  הבולט מגוף התא, כמו מחושים של חילזון , לתוך המפרץ הריק של הסינאפסה. כאשר המסר נוגע באקסון, הוא מפריש חומר כימי מיוחד לתוך הסינאפסה. חומר זה " מגשר"  על פני המפרץ הסינאפטי ויוצר תגובה כימית במבנה הקולט של התא הבא,  הדנטרייט (DENTRITE) שהוא חוט פלסמה מסועף, השולח לכל עברי תא העצב. התגובה מעוררת מסר זהה, העובר לאקסון של התא הבא בתור , וכך מתגלגלים המסרים הלאה והלאה - עד למוח.

החומר הכימי המגשר , המופרש בידי האקסון, נקרא מעביר כימי בין עצבי       ( נוירוטרמנסמיטר ) . ישנם ארבעים סוגי מעבירים בין עצביים, שהמבנה הכימי שלהם משתנה  בהתאם למסר המועבר.

הם מורכבים מחומצות אמיניות ( אבני הבניין של החלבונים) , אמינים ( תרכובות של חומצות אמיניות ) , חומצות שומן רב בלתי רוויות, הורמונים או אנזימים. כמה מהם מוכרים היטב , למשל : החומר הממריץ אדרנלין ,הסרוטונין והאצטילכולין ,שהם חשובים מאוד וממלאים תפקיד ראשון במעלה בתהליכים הביוכימיים של הזיכרון והלמידה. בכתבה הבאה אתאר אי"ה את המסלולים במוח.