ישנן שיטות רבות לביצוע עבודת הדפוס עוד מראשית תחילותו של הדפוס בה השתמשו בשיטות בהן היו אותיות מתכת שבהעמדה שונה הציגו מילים שונות.  בית דפוס היה משתמש בשיטות נוספות כגון: ליתוגרפיה שהיא שיטת דפוס המתבססת על טכניקה שמקורה בסין הדפס אבן בו ניתן לבצע עבודות דפוס המשמשות לשכפולן של תמונות.

ישנה שיטת דפוס הבלט בה ניתן לבצע את פעולת ההדפסה הראשונה כלומר הצבת האותיות בסדר הרצוי וצביעתן בצבע מניחים עליו דף נייר לבן ועוברים מעליו עם מכבש או גלגלת ובכך מתבצעת ההדפסה. טכניקה נוספת הינה דפוס שקע שהוא התפתחות של שיטת הליתוגרפיה והיא מבוססת על חריטה ומילוי החריצים בצבע ומשמשת לרוב בעבודות אומנות ועיצוב.

דפוס עץ גם הוא טכניקת הדפסה בה חורטים בעץ תמונה והחלקים שאותם רוצים להדפיס נשארים גבוהים יותר וכך מבוצעת ההדפסה. התפתחות של דפוס הבלט יצר טכניקה חדשה הנקראת דפוס פלקסוגרפיה אשר נועד לביצוע פעולות הדפסה על חומרים רכים שם לא יכולים להשתמש בלחץ לכן הכינו גלופה עשויה מגומי רך אשר לא פוגעת במוצר.

בתי דפוס  משתמש כיום בדפוס משי שהיא טכניקה בה מועבר הצבע דרך בד שבעבר היה בד משי אך כיום משתמשים בבד סינטטי. הצבע מועבר דרך צפיפות שונה של סיבי הבד ובכך מתבצעת ההדפסה. שיטה זו נבחרת כאשר צריך לבצע הדפסה על חומרים שהם אינם נייר כמו עץ, פלסטיק ועוד. הדפסת משי נחשבת נפוצה ומקובלת בבתי דפוס רבים.

בית דפוס כיום מבצע שיטות דפוס חדישות הנפוצות כיום. שיטות אלו הינן: דפוס אופסט בו משתמשים לביצוע הדפסה המתבססת על הדחייה הקיימת בין מים לשמן, השמן נדבק לחלקים היבשים של הדמות אותה צריך להדפיס, לרוב משתמשים בשיטה זו בעבור עבודות גדולות מימדים והיא נפוצה ביותר כיום ובשימוש נרחב של הדפסת ספרים, עיתונים, עלונים וכו'.

שיטה נפוצה נוספת הינה שיטת הדפסה דיגיטלית בה מועברת האינפורמציה מהמחשב לגליל עשוי מגנט אשר מושך אליו את הצבע בדיוק כמו שקיים במקור. ניתן להשתמש בשיטה זו לשלטי רחובות ופוסטרים ועוד מגוון רחב של עבודות.