יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי, משרטט תמונת מצב של הבנייה בישראל על רקע רעידת אדמה באזורנו - כתבה שנייה בסדרה
- תמ"א 38 , התוכנית לחיזוק מבנים קיימים בישראל, נשמעת כהשקעה עצומה של המדינה, אך לא זכורה לכך איזושהי התייחסות בתקציב המדינה...
יורם קראוס: "אין התייחסות לכך בתקציב המדינה מכיוון שלא מדובר בהשקעה ישירה של המדינה. חיזוק מבנה כך שיעמוד בתקן כנגד רעידות אדמה זו השקעה שנאמדת במיליוני שקלים. היה ברור שבלתי אפשרי לכפות על הדיירים לשאת בהוצאה כה כבדה ולכן מצאו מודל שונה, בו מדינה נותנת תמריצים שונים לקבלנים ולמי שרוצה לחזק את הבית שלו מפני רעידת אדמה".
- אתה יכול לפרט קצת בנוגע למודל שנבחר לחיזוק מבנים ישנים כדי שיעמדו ברעידת אדמה?
יורם קראוס: "הדרך שנבחרה היא מתן אישורים להרחבת אחוזי הבנייה ומתן אפשרות לבנות בקומת העמודים המפולשת ו/או בתוספת של קומה אחת או שתיים על הגג ו/או בתוספת של אגפי ממ"דים לבניין. תוספות הבנייה מאפשרת לדיירי הבניין לממן את שיפוץ וחיזוק המבנה דרך מכירת זכויות הבנייה הנוספות או חלקן לקבלן אשר בונה ומממן את עלות הבנייה והחיזוקים. מבחינת הקבלנים, היה ברור שכל העיסקה חייבת להיות מבחינתם כדאית כלכלית. וכך, הדרך לעידוד מצד הקבלן, היא שהוא יחזק את המבנה ע"פ התוכנית ובתמורה יקבל זכויות בניה לבניית קומה נוספת בגג הבניין. את הדירות מהקומה הנוספת ימכור הקבלן ובדרך זו יממן את הוצאות החיזוק. פרט להיתרי בנייה, יינתנו בנוסף גם הקלות במיסוי וכד'".
יורם קראוס: "בתמורה למתן זכויות הבנייה הדיירים מקבלים דיי הרבה: ראשית כמובן - שיפור יציבות המבנה כנגד רעידות אדמה. כמו כן, הרחבת הדירות, שיפור שיפוץ חזיתות הבניין וחדרי המדרגות, הוספת ממדי"ם ומעליות למבנה, שיפוץ חדרי האשפה, הגינה והחנייה, ואלה רק דוגמאות כי המחוקק לא הגביל את ההטבות והשיפורים וככל שמדבור במבנה שנמצא באזורי ביקוש כך ההטבות יהיו גדולות יותר".