מה דינן של הכנסות לא מדווחות כבסיס לחישוב הנזק בתביעות נזיקין?
בית משפט השלום בחיפה, בפסק דין בעניין ת.א. 355/07 המנוח נ' פלוני, קבע כי קיימת רשות לתובע להוכיח השתכרות לא מדווחת נתונה, אולם הנטל להוכחתה הינו גבוה במיוחד.
במקרה הנדון, דובר בתביעת עיזבון ותלויים של מנוח אשר נהרג בתאונת דרכים והותיר אחריו אלמנה ושבעה ילדים קטינים. המנוח היה בעל משק במושב ובמקביל עבד כקבלן משנה עצמאי בעבודות אבטחה, סימון ושילוט כבישים בכל רחבי הארץ.
(יש להיעזר בעורכי דין תאונות דרכים) המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסבה על בסיס השתכרותו של המנוח, זאת לאור טענת התובעים שהכנסתו המדווחות לא תאמה את הכנסתו בפועל.
בית המשפט ציין כי על פי העיקרון הכללי של השבת המצב לקדמותו העומד בבסיס הפיצוי בנזיקין, הרי שהפסיקה הכירה בכך שעל בית המשפט לבחון את הכנסתו בפועל של הנפגע לפני התאונה, גם אם אינה תואמת את הכנסתו המדווחת. בית המשפט ציין פסיקות קודמות, לפיהן אין להעניש את הניזוק, ובוודאי לא את תלוייו, בשל חטאיו (יש להיעזר בעורכי דין תאונות דרכים).
יחד עם זאת, הודגש כי על מי שתובע מכח הטענה הנסמכת על כזב בדיווחי המס, רשאי הוא להביא ראיות לסתור את דיווחיו לרשויות המס, אולם מוטל עליו נטל ממשי להוכיח באמצעות ראיות שהן "נעלות מכל ספק" באשר לגובה הכנסתו האמיתית. נקודת המוצא היא, שהדיווח שהגיש הניזוק הוא בבחינת הודאת בעל דין או ראיה חזקה על גובה הכנסתו.
בנסיבות המקרה, בחן בית המשפט באופן מעמיק את המסכת הראייתית שהובאה על ידי התובעים לתמיכה בטענתם שהשתכרותו של המנוח הייתה גבוהה בהרבה מהכנסתו המדווחת, והגיעה לכלל מסקנה כי ראיות אלו אינן משכנעות, (יש להיעזר בעורכי דין תאונות דרכים) ולפיכך לא עמדו הם בנטל הדרוש להוכחה זו.