פרשנות המונח "רכב מעביד" בהקשר של חובת חברת הביטוח בשיפוי הביטוח הלאומי

בית המשפט השלום בירושלים קבע בפסק הדין בעניין המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (ת.א. 9454/06), כי במקרה בו נפגע עובד במהלך עבודתו בעת שנסע ברכב של המעביד ובבעלותו הקניינית המלאה, הרי שהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתבוע השתתפות כלשהי מחברות הביטוח (יש להתייעץ בעורכי דין תאונת דרכים).

במקרה הנדון, דובר בעובד אשר נפגע בתאונת דרכים עת נסע ברכב החברה במהלך עבודתו. המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעה כנגד חברות הביטוח אשר ביטחו את רכב המעביד

(הראל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ), בתואנה כי עליהן להשיב לו את הכספים ששילם לנפגע כתוצאה מהתאונה (יש להתייעץ בעורכי דין תאונת דרכים).

לטענת הנתבעות, הואיל והתאונה אירעה במסגרת העבודה תוך כדי נסיעה ברכב המעביד, כפירושו במכתב ההבנות המאגד בתוכו את ההבנות שהתגבשו בינן לבין המוסד לביטוח לאומי, הרי שלא קמה לאחרון הזכות לתבוע מהם כספים ששילם לנפגע בעקבות התאונה.

בית המשפט קבע, כי פרשנות המונח "רכב מעביד" שבמכתב ההבנות שנחתם בין חברות הביטוח לבין המוסד לביטוח לאומי במהלך שנות חייו של הסכם ארוך טווח שביניהם, היא רכב בבעלות הקניינית של המעביד, ולא רכב הרשום על שמו במשרד הרישוי. (יש להתייעץ בעורכי דין תאונת דרכים) מקביעה זו נגזר כי גם במקום בו נרשם הרכב במשרד הרישוי על שמו של אדם שאינו המעביד, ועל אף העובדה שרישום זה מהווה ראיה חזקה ביותר שהמבטחות נדרשו להביא כנגדה ראיות ממשיות להוכחת טענתן לפיה הרישום אינו משקף את המצב העובדתי לאשורו, הרי שבמידה והוצגו ראיות מתאימות, אין לדבוק ברישום במשרד הרישוי "כאבן שאין לה הופכין".

במקרה דנן קבע בית המשפט כי הנתבעות הרימו את הנטל להוכיח שהרכב היה בבעלות החברה המעבידה, ולפיכך יש לקבוע כי הרכב המעורב בתאונה נחשב כ"רכב מעביד" לצורך ההסכם. משכך, ומאחר ואין מחלוקת שהתאונה אירעה במהלך העבודה, אין המוסד לביטוח לאומי זכאי לתבוע השתתפות כלשהי מהנתבעות בגין פגיעתו של העובד בתאונה. (יש להתייעץ בעורכי דין תאונת דרכים)בית המשפט קבע עוד, כי העובדה שהרכב מומן באמצעות ליסינג אינה מעלה או מורידה, שכן ברור שעסקת הליסינג נמצאת מבחינת הזיקה הקניינית של המעביד לרכב במתחם בין שכירות לבעלות, ומשכך הגדרת "רכב המעביד" שבמסמך ההבנות חלה גם על רכב שמומן באמצעות ליסינג.

לבסוף, דחה בית המשפט את תביעתו של המוסד לביטוח לאומי וחייב אותו בהוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.