בשנים האחרונות הפכו שירותי כתיבת התוכן לאתרים למבוקשים במיוחד, וככל שיותר ויותר בעלי אתרים מבינים שטקסט שכתוב היטב יוצר רושם חיובי על הגולשים ואולי גם על גוגל, כך המודעות לחשיבותו של הנושא עולה.
יחד עם זאת, בעלי אתרים רבים מעדיפים למסור את כל עבודת כתיבת התוכן לאתר שלהם לגורם חיצוני כמו כותב תוכן מנוסה, וזו עלולה להסתבר כטעות, במיוחד אם באתר חסר מלל לחלוטין. להלן מספר סיטואציות בעיתיות שחשוב לתת עליהן את הדעת :
1.שליחת רשימת מאמרים עם כותרות בלבד - כאשר בעל האתר שולח לכותב התוכן שלו רק רשימה של כותרות, אין לו מושג איזה סוג של מאמר הוא יקבל. הוא לא יודע אם המאמר אכן יישקף את הניסיון המקצועי שלו ואת הדרך שלפיה הוא חושב שצריך לעבוד. לאחר מכן, יכול מאוד להיות שהוא ידרוש מכותב התוכן לערוך שינויים מסיבים במאמר ושני הצדדים יבזבזו זמן וכסף.
לכן, בעל האתר חייב לשלוח לכותב שלו רשימה של ראשי פרקים מפורטים ובמיוחד רשימה של דברים שאפשר לכתוב ודברים שאי אפשר לכתוב. הניסוח כאן לא כל כך משנה, העיקר שהכוונה תהיה ברורה.
2.פרופיל חברה - זוהי עוד נקודה בעייתית - בעל אתר שאין לי מושג מהו פרופיל החברה או העסק שלו, כנראה שעדיין לא מוכן לבנות לו אתר! להרבה מאוד אנשים "חזון החברה" או עמוד "אודות" נשמעת כמו משימת כתיבה מתישה, אבל באמצעות צ'ק ליסט קצרה - ניתן לכתוב ראשי פרקים בכמה דקות :
מספיק לענות על כל אחד מהסעיפים האלו במשפט אחד או שניים על מנת ליצור טיוטה שכותב תוכן מנוסה יוכל לעבוד עליה בלי לשבור את הראש ובלי להיקלע לאי הבנות מצערות. זה כל כך פשוט, אבל הרבה מאוד אנשים בכל זאת מצליחים לפספס את הנקודה הזו.
3.דחיפת מילות מפתח מדויקות מדי - כאשר כותב תוכן מתבקש להכניס בכל פסקה את הביטוי "שיווק באינטרנט", הוא בדרך כלל נשאר עם הלשון בחוץ - מדובר בביטוי שאפשר להכניס בקלות לתוך כותרת או כותרת משנה במאמר, אבל הוא לא בהכרח מתיישב היטב בגוף הטקסט. יש שתי שיטות נפוצות להתגבר על הבעיה הזו ולשתיהן יש חסרונות ויתרונות -
1.שימוש במקף על מנת להכניס את הביטוי המדויק "בכוח" - הביטוי אמנם נשאר ללא שינוי, אבל המשפט לא נראה טבעי ולעיתים אף כתוב בצורה עילגת למדי. למשל, "רמת הניסיון של האדם האחראי על ה - שיווק באינטרנט קובעת את סיכויי ההצלחה בקמפיין"
2.שימוש בביטוי סמיכות או מילה נרדפת , לדוגמה , השיווק באינטרנט , לשווק באינטרנט וכו'. היתרון - המשפט נשמע טבעי. החיסרון - גוגל לא בהכרח יודע שדובר בביטוי נרדף (הסמנטיקה של השפה העברית עדיין מאוד מאתגרת את גוגל).
אני באופן אישי מעדיף את הפתרון השני מתוך ידיעה שזו הפשרה הטובה ביותר, אך יש אנשים שיעדיפו את הפתרון הראשון בהנחה שלקוראים עצמם לא ממש אכפת אם חלק מהמשפטים אינם קריאים כל כך (בעולם שבו כל כך מעט אנשים קוראים ספרים, זה לא מפתיע).
בכל אופן, מהצד של כותב התוכן, הייתי שמח אם יותר בעלי אתרים היו מקדישים דקה או שתיים לפני שהם מחליטים להוסיף לאתר שלהם 50 מאמרים חדשים בסיטונאות. כאמור, זה יעזור לכולנו לחסוך זמן וכסף.