ערן שלזינגר-היבטים על קואלציות ותפקידם במדינה דמוקרטית

קואליציות משתנות על פי שיטת הבחירות והתרבות הפוליטית בכל מדינה (ראה שיעורים על בחירות ומפלגות): יש טווח אידיאולוגי לקואליציה ופרט למצבים קיצוניים לא תשב מפלגת ימין קיצונית עם שמאל קיצונית על כן ישנן מספר אפשרויות. גודלן של המפלגות ומיקומן המערכת הפוליטית משפיע על עמדת המיקוח. תיתכן מפלגה קטנה אך מיקומה מאפשר לה לסחוט כספים ממפלגת השלטון. על כן נאמר כי קואליציה מעוותת: מוסיפה, מכניה, מחלקת על פי הסכם.

יתרונן של המפלגות היושבות בקואליציה:

•o שלטון = כוח והשפעה (כיסאות = עמדות השפעה)

•o שליטה בתקציבים - כסף לקבוצת האינטרס / בוחרים.

•o אופציה להכתיב את האידיאולוגיה.

•o מקנה רלוונטיות / לגיטימציה - כניסה לקואליציה מקנה לגיטימציה למפלגה (בגין וחירות, שינוי). ערביי ישראל נחשבים כלא לגיטימיים והדבר מחליש אותם על אף היותם רלוונטיים לקהל הבוחרים שלהם.

•o יצירת אליבי - היושב בקואליציה יכול לומר שניכנס כדי לקדם אינטרס מסוימים ולומר שלא נתנו לה לעשות את כל מה שרצה.

לדברי ערן שלזינגר מפלגת שלטון - הגורם המרכזי בממשלה, "מפלגת הציר", בעל האפשרות להרכבת קואליציה. יתכנו גם שתי מפלגות כאלו. אם ישנה בלעדיות לאחת כזו לאורך זמן תהפוך למפלגה דומיננטית. מפלגה זו תגדיר את שאר השותפות כסחטניות ותנסה לקצץ אותן במסגרת התקציב.
לשון מאזניים - מפלגות בעלות יכולת הצטרפות לכל קואליציה ומתאימות. האינטרס מנחה אותן הוא הישיבה בקואליציה.  הן יהיו מפלגות קטנות או בינוניות אך כוחן היחסי גדול הון ישתמשו בו ל"סחיטת" כספים. מפלגת השלטון תחפש ראשית את השותפות הטבעיות ורק לאחר מכן תפנה למפלגות "לשון המאזניים" -בשל הסכנה שיתחברו לקואליציה יריבה.

רשת ביטחון - מפלגה שלא לקחה חלק בקואליציה אך תמשמש לה רשת ביטחון בנושאים מסוימים התואמים  את תפיסת עולמה. מפלגות אלו נבחנות בעיתות משבר כשלמפלגת השלטון אין הכוח לממש את המדיניות שלה, אז הן באות לידי ביטוי ומספקות את התמיכה בכנסת. קיימת בעייתיות כיוון שהדבר לגיטימי ולא לגיטימי - הערבים באוסלו ואצל שרון.

לדברי ערן שלזינגר קואליציה נודדת –מצויה במשטרים נשיאותיים לרוב שלא מחייבים הקמת קואליציה קבועה שכן הנשיא מנהל את ענייני המדינה. מדובר על הצבעת הפרלמנט בנושאים מצפוניים בהם לא ניתן לכפות משמעת קואליציונית (הפלות, דת ומדינה, יחסים עם גרמניה). במקרים אלו, במידה ולנשיא הנבחר אין רוב של מפלגתו בפרלמנט הוא יבקש את תמיכתם של סנאטורים בתמורה לתגמול (כבוד, הערכה, סיוע בהעברת חוקים).