לאחרונה, קבע בית המשפט העליון (בדעת רוב), כי דירהבה התגוררו בני הזוג לאחר הנישואין, אותה רכש הבעל מכספי חסכונות פרטיים שלו, ללא הלוואת משכנתא, אשר שהיתה בבעלות בלעדית על-שמו עוד מלפני החתונה - תחולק באופן שווה בינו לבין אשתו עמה התחתן מספר שנים לאחר קניית הדירה, כאמור, וזאת במסגרת הליך גירושיהם. בית המשפט העליון, בדעת הרוב של כבוד השופטים דנציגר ועמת, כנגד דעת מיעוט של כבוד השופט זילברטל, החליט לקבל את הערעור אותו הגישה האישה על פסק-דין של בית המשפט המחוזי במחוז המרכז, ובתוך כך הורה שחוק יחסי ממון בין בני זוג יחול על מערכת הנישואין באופן שבו הדירה תימכר ותמורתה תחולק מחצית לכל צד. בית המשפט העליון ציין, כי בהיעדרו של הסכם ממון, מגורי הצדדים ונסיבות נוספות שהובאו בפניו, מצביעים על-כך שהיתה כוונת שיתוך לגבי הדירה, ולכן האישה זכאית לקבל מחצית מהדירה, למרות שהדירה נרכשה אך ורק ע"י הבעל מלפני הנישואין ואף היתה רשומה בטאבו על-שמו בלבד. מדובר היה בתיק זה על בני זוג שהתחתנו בשנת 1990, כאשר במשך כל שנות הנישואין הם התגוררו בדירה בעיר חולון, אותה קנה הבעל עוד טרם החתונה. בתביעתה טענה האישה, כי הדירה אמנם נרכשה ע"י הבעל רק זמן קצר יחסית לפני טכס הנישואים, כדי שתשמש למגורי המשפחה העתידית אותה הם רצו להקים, וכי במהלך הנישואין שלהם התגוררו בדירה עם ילדיהם המשותפים שנולדו, ביצעו בדירה שיפופים, וכו', ולכן היא זכאית למחצית מהדירה, שכן הצדדים חיו בשיתוף מלא, ומכאן יש להחיל חזקה משפטית הקרויה הלכת השיתוף ספציפית של דירת מגורים. מצד שני, הבעל טען בהגנתו, כי קנה את הדירה ארבע שנים לפני הנישואין, שנתיים תמימות עוד לפני המועד שבו שהכיר את אשתו, ולכן אין לה זכויות בדירה. בית המשפט העליון קיבלת את ערעור האישה, בקובעו, כי על-פי פסיקת בית המשפט העליון יש להראות גם חיי נישואים ממושכים, אולם בנוסף יש להראות גם שיש נסיבות עובדתיות נוספות במטרה לבסס כוונת שיתוף ספציפית בנכס הרשום על-שמו של רק אחד מבני-זוג. כבוד השופט דנציגר כינה את הראיה הנדרשת - "דבר מה נוסף". במקרה דנן, קבע כבוד השופט דנציגר, שהאישה הוכיחה לבסס את אותן נסיבות המצביעות על "דבר מה נוסף', ולכן במסגרת של גירושין מגיעים לה מחציתן של הזכויות בדירת המגורים.על-פי פסיקתו זו של בית המשפט העליון, בישראל 2013, כל מי שעומד בפני חתונה ושיש לו דירת מגורים מלפני החתונה, טוב אם יעשה וידאג להסדיר את זכויותיו העתידיות באשר לדירת המגורים בדרך של עריכת הסכם ממון מקצועי אצל עורך-דין המומחה לתחום של הסכמי ממון. לתשומת לב, כדי שלהסכם ממון יהיה תוקף משפטי, חובה לא רק לחתום עליו, אלא גם לאשרו בפני נוטריון, או בבית הדין הרבני, או בפני רושם נישואין, או בבית הדין הרבני.