היכולת של פרחים להעביר מסרים וגם להוות מרכיב מרכזי בקישוט הסביבה נבנה והשתרש בתרבות האנושית במשך מאות ואלפי שנים. אומנם מוסכמות היופי והסמליות שמעבירים פרחים שונים במקצת בכל תרבות, אבל התפקיד שיש לפרחים בסביבת האדם היא אוניברסאלית. מסיבה זו רכישת זרי פרחים או הזמנת משלוחי פרחים נהוגים ומקובלים בכל התרבויות והארצות, כאשר ניתן לפלח את שוק צריכת הפרחים לשני סקטורים עיקריים: השוק הצריכה הפרטי והשוק הצריכה העסקי.

השוק הפרטי מאופיין בשני מגזרים: קהילת האנשים שקונים זרי פרחים לשימוש עצמי בעיקר למטרות קישוט ונוי. המגזר השני הוא קהילת מזמיני משלוחי פרחים ורוכשי זרי פרחים שמיועדים לצדדים שלישיים קרי, אדם מזמין משלוח פרחים לטובת אדם אחר. תחום זה מאופיין בכך שמטרת זר הפרחים או סידור הפרחים להעביר מסר למקבל.

מאחר שלכל מגזר יש מניעים ומטרות שונים ברכישת פרחים, לכן יש לכל מגזר מאפייני רכישה שונים. מגזר השוק לצריכה עצמית מאופיין בכך שהמטרה העיקרית שלשמה נרכשים הפרחים היא לקישוט הבית ומכאן נגזרים מספר מאפיינים: מאפיין ראשון, שהקונים רוכשים זרי פרחים על בסיס קבוע, בדרך כלל בימי חמישי ושישי לקראת השבת בציפייה שהפרחים יחזיקו מעמד במשך שבוע, עד לרכישת הפרחים הבאה.

מאפיין שני שהקונים מחפשים לקנות פרחים בזול מהסיבה שבאופן מצטבר יש להם הוצאה ניכרת על רכישות פרחים. זאת אומרת, קנייה שבועית של פרחים משמעותה חמישים ושניים רכישות פרחים בשנה וחסכון של 50 שקלים בכל קנייה שקול לחסכון של 2,600 ₪ בשנה. מסיבה זו הקונים לא מחפשים זרי פרחים ועיצובי פרחים מתוחכמים ויקרים אלא הם מחפשים בעיקר חבילות פרחים עונתיים וזולים כגון צרור כלניות בחורף או חבילת חמניות בקיץ ולכל היותר הם מסדרים את הפרחים בצורה בסיסית באגרטלים שבביתם.

מאפיין שלישי של מגזר השוק לצריכה עצמית, שהקונים לא מוכנים לשלם עבור דמי משלוח פרחים ולכן הם מעדיפים לקנות את הפרחים בעצמם כאשר ערוצי השיווק המועדפים הם רשתות הסופרמרקטים השכונתיות, פיצוחיות וקיוסקים שכונתיים ו/או דוכני פרחים שכונתיים שנפתחים בעיקר בימי חמישי ושישי ושמציעים חבילות פרחים במחירים אטרקטיביים במיוחד. ערוץ שיווק נוסף הן חנויות פרחים שכונתיות אם וכאשר יש להם חבילות פרחים זולות.