נוטריון הנו סמכות מקצועית מיוחדת בתחום המשפט, הרשאית לאשר ולנסח תרגומים למסמכים רשמיים. בישראל, עורך דין המבקש להיות מוסמך כנוטריון חייב בעבר פלילי נקי, בעיסוק כעורך דין במשך 10 שנים לפחות, ובחברות בלשכת עורכי הדין באופן רציף ללא השהייה. הכללים שונים בין עורך דין עולה חדש לבין עורך דין אזרח קבע. בעוד אזרח קבע צריך לעסוק 5.5 שנים מתוך 10 שנות החובה שלו כעו"ד בישראל, עולה חדש יכול לבקש הכרה כנוטריון כבר כעבור שנתיים עבודה בישראל, ובלבד שעבד 10 שנים כעורך דין (כלומר 8 שנים בחו"ל), והגיש את הבקשה לא יאוחר משנתו השביעית בישראל מיום העלייה.

סוגי מסמכים לתרגום על ידי נוטריון

נוטריון אמון על תרגום המסמכים הבאים או האחריות לתרגום נכון שלהם טרם אישורו:

· מסמכים משפטיים, לרבות תביעות שהוגשו בעבר.

· חוזים ומסמכים עסקיים.

· תרגום מסמכים לשהייה בניכר: מסמכים להוצאת ויזה, דרכון או דרכון לתייר.

· תרגום מסמך רפואי.

· תרגום תעודות.

בעוד אשר רוב המסמכים שלעיל הם בעלי תכלית ברורה, המסמכים הנכללים בקטגוריית "תעודות" מגוונים ורבים, ולכן מומלץ מאד להתעכב עליהם ולהבין את חשיבותם.

מסמכי תעודה הנדרשים לתרגום

תעודת בגרות – התרגום נדרש על פי רוב כאשר אדם מעוניין להתקבל לתואר אקדמאי בחו"ל או למקום עבודה בחו"ל המעוניין לבחון את תעודת הבגרות.

דיפלומות – תארים אקדמאיים ומקצועיים להם זכה מבקש התרגום. נדרשים מטעמים דומים לתרגום תעודת הבגרות.

תעודת נישואין – בחלק ממדינות ההגירה – דורשים השלטונות לדעת אם מבקש הבקשה נשוי.

תמצית רישום – פרטים עכשוויים על רישום אדם ברשות אוכלוסין של מדינה. התרגום נדרש על מנת להוכיח לשלטונות זרים כלשהם שאדם מסוים עדיין רשום במצבת האזרחים באותה מדינה.

תעודת פטירה – אישור שתרגומו נדרש מהטעם ההפוך לתמצית רישום: להוכיח שאדם מסוים אינו בחיים. נדרש בעיקר בדיני ירושות.