בשנים האחרונות נכנסו לעולם ההשקעות הגלובאלי שחקנים חדשים בדמות השווקים המתעורריםEmerging Markets)  ). עד 2002, כשדיברנו על השקעות בחו"ל התכוונו בעיקר לבורסות בארה"ב, יפאן ומערב אירופה. ואולם, כיום לא ניתן להתעלם משוקי המניות הנוסקים במזרח ובדרום אמריקה, כאשר הבולטים הם סין, הודו, ברזיל ורוסיה (המכונים BRIC).

חשוב להבין שהגידול בהשקעות בשווקים המתעוררים אינו תופעה אופנתית חולפת - אלא תהליך הנובע משינוי אמיתי בכלכלה העולמית, שעיקר הצמיחה בה נובע מהשווקים המתעוררים. המחקר הכלכלי מראה כי לאורך זמן קיים מתאם גבוה בין התשואה שנקבל על השקעה במדינה מסוימת - לבין שיעור הצמיחה של המשק שם. זו הסיבה שבגללה משקיעים רבים נוהרים למדינות אקזוטיות, המציגות שיעורי צמיחה פנומנאליים של 8%-10% בתמ"ג במונחים שנתיים.

גולדמן זאקס, אחד מבתי ההשקעות הגדולים בעולם, צופה כי כלכלות ה-BRIC ימשיכו לצמוח בקצב מרשים. על פי התחזית, בשנת 2050 יכנסו כל כלכלות ה-BRIC לרשימת ה-G6 (שש  הכלכלות הגדולות בעולם) – כאשר כלכלת סין תעקוף את כלכלת ארה"ב ותהפוך לכלכלה הגדולה בעולם. בגולדמן זאקס צופים כי כלכלת הודו תעקוף את כלכלת יפאן ואילו כלכלות רוסיה וברזיל יעקפו את כלכלות בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה וידחקו אותן אל מחוץ לרשימת ה-G6 (ראו גרף). בהקשר זה חשוב לציין שצמיחת המדינות המתפתחות נובעת הן משיעורי צמיחת התוצר וחלק מהתחזקות המטבעות המקומיים ביחס לדולר.

בעד השווקים המפותחים

אדריאן שטיינר, המשמש דירקטור במחלקת האקוויטי של בית ההשקעות ליהמן ברדרס, סבור כי השווקים המתעוררים פחות אטרקטיביים מהשווקים המפותחים: "פרמיית הסיכון הגלומה בתשואות על השווקים המתעוררים אינה גבוהה מספיק בכדי לפצות על הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעה בשווקים אלו. לפיכך, החשיפה לשווקים אלו צריכה להיות נמוכה מזו שהייתה בשנת 2006".

"לדוגמה, ב-5 החודשים הראשונים של 2007 התשואות בשוקי המניות של ברזיל והודו הסתכמו בכ-20%. ואולם, גם מדד ה'דאקס' בגרמניה הניב תשואה של כ-20% באותה התקופה. המסקנה המתבקשת היא שעדיף להשקיע בגרמניה, מכיוון שנקבל שם את אותה התשואה – אולם נהיה חשופים לסיכון נמוך הרבה יותר", הוא אומר.

שטיינר סבור כי המדינה האסייתית המעניינת ביותר להשקעה היא דווקא יפאן - מדינה מפותחת לכל דבר. "כלכלת יפאן התאוששה מהדפלציה בה הייתה במשך 10 שנים. בנוסף, קיימים אינדיקאטורים המצביעים על התחזקות הכלכלה היפאנית, כמו  העלייה בריבית הבנק המרכזי והגידול בתשלומי הדיבידנדים של החברות היפאניות.

בטווח הארוך יפאן היא המדינה המעניינת ביותר להשקעה מבין המדינות המפותחות והמתפתחות מכיוון ששוק ההון היפאני עדיין לא הגיב לשיפור בנתוני המאקרו.

"השווקים המתעוררים האטרקטיביים ביותר באסיה הם דרום קוריאה וטייוואן – כלכלות בעלות מאפייני צמיחה חזקים. בדרום אמריקה אנו ממליצים להשקיע בארגנטינה, צ'ילה וברזיל - כלכלות העשירות באוצרות טבע. השווקים המעניינים להשקעה במזרח אירופה הם בעיקר סרביה, קרואטיה, סלובניה ומונטנגרו. מדינות אלו מתאוששות מהמלחמה ולכן יש בהן פוטנציאל כלכלי גדול", מסכם שטיינר.

האם סין הפכה לבועה?

גם אורן מונטל , מנהל השקעות חו"ל בפסגות אופק, סבור כי השווקים המפותחים אטרקטיביים יותר להשקעה מהשווקים המתפתחים. ואולם, בניגוד לשטיינר הוא סבור כי מבין השווקים המפותחים – אירופה מעניינת יותר להשקעה בהשוואה לארה"ב ויפאן. זאת בשל נתוני הצמיחה היפים והריבית הנמוכה: "גרמניה, צרפת והולנד מעניינות להשקעה – אולם המדינות האטרקטיביות ביותר להשקעה הן מדינות סקנדינביה (פינלנד, שבדיה, נורבגיה ודנמרק), שנקראות "השווקים החדשים".

"הצמיחה במדינות סקנדינביה גבוהה בהשוואה לצמיחה במדינות מערב אירופה. כמו כן נהנות מדינות אלו מיציבות מאקרו כלכלית ומעודפים גדולים בתקציבי הממשלה. בנוסף, מדובר בכלכלות קטנות ודינאמיות, שמטבע הדברים קל יותר לבצע בהן רפורמות ושינויים מבניים בהשוואה לכלכלות ה'כבדות' של אירופה. כלכלות סקנדינביה מאופיינות בדרגת חופש ותחרותיות גבוהה, דירוגי אשראי גבוהים וגמישות גדולה יותר בשוק העבודה, דהיינו ועדי עובדים פחות חזקים בהשוואה לגרמניה וצרפת. בנוסף לכל זה נהנות מדינות סקנדינביה מקרבה גיאוגרפית לשווקים מתעוררים שצומחים מהר כמו רוסיה ואסטוניה", אומר מונטל.

 

מונטל אינו ממליץ על השקעה בבורסות הודו וסין: "השוק הסיני נמצא בבועה ולכן אנו משקיעים רק במניות של חברות סיניות שנסחרות בבורסת הונג קונג. גם שוק ההון ההודי, שמתומחר במכפיל רווח הגבוהים מ-20, נחשב יקר מדי. המדינות האסייתיות שמעניינות להשקעה הן סינגפור ודרום קוריאה. סינגפור נמצאת על קו התפר בין מדינה מפותחת למתפתחת: מצד אחד מדובר במדינה מערבית לכל דבר, אך מצד שני - חברות רבות הנסחרות בבורסת סינגפור פועלות בסין, שמוגדרת כשוק מתעורר. בבורסת סינגפור נסחרות חברות רב-לאומיות כמו סינגפור איירליינס שנחשבת לאחת מחברות התעופה המובילות בעולם. דרום קוריאה נהנית מכלכלה יציבה וצומחת ויש בה חברות רב לאומיות גדולות ומוכרות כמו LG, סמסונג ויונדאי. עם זאת, רמת המחירים בבורסה המקומית אינן גבוהות", הוא אומר.

מונטל לא ממליץ על השקעה בבורסת ויאטנם בשל השוק הקטן ורמת הסחירות הנמוכה שם. מבין מדינות דרום אמריקה ממליץ מונטל על השקעה בברזיל. "ברזיל עשירה בתבואות כמו קני סוכר ותירס, המשמשים ליצור אתנול. חומר זה משמש כמקור לאנרגיה חלופית והפך למבוקש ביותר בשל העלייה במחירי הנפט בעולם. כמו כן, ברזיל עשירה במתכות כמו פלדה ונחושת, שנהנו מביקושים גבוהים בשל הצמיחה המואצת בסין", הוא אומר.

מנכ"ל טראקבול שרותי השקעות, אברהם לוי, טוען כי יש לחסל כליל את התופעה שנקראת Equity Home Bias - נטייה להשקיע במניות של חברות מקומיות. "על פי מחקרים שנעשו, המשקיע המצוי נוטה להשקיע בראש ובראשונה בחברות שפועלות במדינה בה הוא חי. כך, משקיעים ישראלים יעדיפו להשקיע במניית טבע על פני מניות של חברות תרופות זרות; האמריקנים יעדיפו להשקיע ב-IBM על פני חברות מקבילות הפועלות מחוץ לארה"ב ואילו הצרפתים נוטים להשקיע במניות אלקטל על פני מניות של חברות דומות הפועלות בעולם".

לדברי לוי, תופעת ה-Home Bias אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תורת המימון, הממליצה למשקיעים לפזר את השקעותיהם במדינות שונות בכדי להקטין את הסיכונים אליהם הם חשופים. "כיום נהנים המשקיעים ממכשירים פיננסיים נוחים המאפשרים להם להשקיע בשוקי חו"ל בעלויות נמוכות. המכשיר האידיאלי להשקעה בחו"ל הוא תעודות סל (ETF), הנצמדות למדדי מניות ("אינדקסים") שונים ברחבי העולם", הוא אומר.

גם לוי אינו ממליץ על השקעה בבורסת סין: "מבין מדינות אסיה אנו ממליצים להשקיע במלזיה, הודו ודרום קוריאה. כלכלת מלזיה נהנית מהקירבה הגיאוגרפית לסינגפור: חברות סינגפוריות רבות מעתיקות את מפעליהן למלזיה - בשל כוח העבודה הזול שם. לפיכך, במלזיה נוצרה תעשייה מפותחת של אלקטרוניקה, בעיקר בתחום המוליכים למחצה (סמיקונדוקטור). אמנם מדובר במדינה מוסלמית שישראלים אינם מורשים להיכנס אליה – אולם כל ישראלי יכול להשקיע בבורסת קואלה לומפור שבמלזיה, באמצעות תעודות סל שנסחרים בארה"ב", הוא אומר.

קורלציה נמוכה בתיק

בצפון אמריקה ממליץ לוי ממליץ על השקעה בשוק ההון הקנדי ובמדד הדאו ג'ונס. לדבריו, קנדה עשירה באוצרות טבע כמו נפט, כסף וזהב ומתכות אחרות כמו נחושת, עופרת, אורניום, ניקל, אבץ, ועופרת. "בשנים האחרונות זינקו מחירי המתכות בבורסות הסחורות בעולם בשל הביקושים מצד סין והודו – מה שמשפיע לחיוב על כלכלת קנדה ועל החברות הקנדיות הנסחרות בבורסת טורונטו", הוא מדגיש.

בדרום אמריקה ממליץ לוי להשקיע בבורסות צ'ילה, ברזיל ומקסיקו: "צ'ילה היא אחת הכלכלות המתועשות והיציבות בדרום אמריקה. מדובר במדינה דמוקרטית עם רמת חיים גבוהה למדי והסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות. צ'ילה היא היצרנית הגדולה בעולם של נחושת, ונהנית מעליית מחירי הנחושת בעולם. כמו כן, נהנית צ'ילה מדרוגי אשראי גבוהים", הוא אומר.

באירופה ממליץ לוי להשקיע בגרמניה ובצרפת: "בחירתו של סרקוזי לנשיאות היא בשורה טובה לכלכלת צרפת. בדומה לנתניהו, גם סרקוזי חרט על דגלו רפורמות ברוח הכלכלה החופשית והליברליזם: הוא מתכנן לצמצם את המגזר הציבורי המנופח, לבטל חוקים המכבידים על המגזר הפרטי, להפחית את נטל המס, להגדיל את גמישות שוק העבודה, לעודד תעסוקה, להחליש את איגודי העובדים

להגדיל את מספר שעות העבודה של הצרפתים ולהגביר את התחרותיות במשק", הוא אומר.

לוי מדגיש כלל חשוב ביותר בהשקעות בכלל ובהשקעות גלובאליות בפרט: "כדי ליהנות מיתרונות הפיזור חשוב מאוד שתיק ההשקעות יורכב מהשקעות בעלות קורלציה נמוכה. כך למשל, קיימת קורלציה גבוהה בין ההתנהגות של בורסות מקסיקו וברזיל, בין ההתנהגות של בורסות גרמניה וצרפת ובין ההתנהגות של בורסות מלזיה וסינגפור. לעומת זאת, קיימת קורלציה נמוכה בין ההתנהגות של בורסות ברזיל ויפאן ובין ההתנהגות של בורסות קנדה ודרום קוריאה. לפיכך, תיק שמושקע בבורסת מקסיקו – רצוי שלא יושקע גם בבורסת ברזיל.

תיק השקעות יעיל  יושקע ב-8 פוזיציות שונות בעלות מתאם נמוך, כמו למשל ברזיל, הודו, קנדה, דרום קוריאה, מלזיה  גרמניה, צרפת, ומדד הדאו ג'ונס בארה"ב. תיק זה מורכב מהשקעה הן בשווקים מפותחים והן בשווקים מתעוררים", הוא אומר.

תשואה מול סיכון

קובי בלום, מנכ"ל חברת פרגון מקבוצת כלל, סבור כי למעט סין - אין כיום בועות בשווקים הפיננסיים בעולם: "העליות בשווקים המתעוררים ב-5 השנים האחרונות נובעות משינוים מאקרו כלכליים מהותיים שהתרחשו ב-10 השנים האחרונות בכלכלות המתעוררות. הצמיחה הגבוהה שם נובעת מהירידה בשיעורי האינפלציה, הפחתת הריביות, המטבעות שהפכו חזקים ויציבים יותר, ירידה בגירעונות המסחריים, העובדה שהכלכלות הצטרפו לגושי סחר והפכו פתוחות וגלובליות יותר, הפחתת מכסים על יבוא מתחרה, הגברת התחרותיות, הפרטת חברות, פרוק מונופולים ועוד".

למרות כל זאת, ממליץ בלום להשקיע בעיקר בשוק המניות האמריקני: "אם נבדוק את הביצועים של השוק במונחים של סיכון (סטיית התקן של התשואות) ותוחלת התשואה - נמצא ששוק ההון האמריקני הוא הכי אטרקטיבי להשקעה. באופן מסורתי, השוק האמריקני הוא הכי פחות וולטילי (תנודתי) בעולם: סטיית התקן של התשואות בוול-סטריט היא הנמוכה ביותר, ולפיכך ההשקעה שם היא הכי פחות מסוכנת. בורסות מערב אירופה (צרפת, גרמניה ולונדון) הן תנודתיות יותר מוול-סטריט אך פחות תנודתיות מבורסות השווקים המתעוררים, שהתנודתיות בהן היא הגבוהה ביותר. אם נסתכל על התשואות נראה שב-15 השנים האחרונות אף מדד לא הצליח להכות את מדדי המניות בוול סטריט, כך שיש כאן שילוב מנצח של תשואות גבוהות וסיכון נמוך", הוא אומר.

 

עצבים חזקים

סגל אינו סבור ששוק המניות הסיני הפך לבועה: "יש הצדקה כלכלית לעליות השערים בשווקים המתעוררים. נכון שמדובר בהשקעה תנודתית ומסוכנת יותר שמצריכה עצבים חזקים – אבל לאורך זמן שיעור הצמיחה הגבוה בסין מצדיק את הסיכון הגלום בהשקעה, מכיוון שרמת הרווחיות של החברות הסיניות הולכת וגדלה. אם נבדוק את מכפילי הרווח במדד השווקים המתעוררים של מורגן סטנלי ב-10 השנים האחרונות נגלה כי הם עדיין נמוכים ממכפילי הרווח במדד מורגן סטנלי העולמי – מה שאומר שבשווקים המתעוררים היחס בין מחירי המניות לרווחי החברות הוא נמוך בהשוואה לשווקים המפותחים  (ראו גרף). משמעות הדבר היא כי למרות עליות השערים החדות – השווקים המתעוררים עדיין מתומחרים בדיסקאונט בהשוואה לשווקים המפותחים והם אטרקטיביים יותר להשקעה", אומר סגל.

 

"השווקים המתעוררים ובראשם סין נתפסים כהשקעה בעלת אופי הרפתקני, אולם חשוב להבין כי בסין מתחוללת מהפיכה כלכלית של ממש, בדומה למהפכת הרכבות בארה"ב בסוף המאה ה-19, ששינתה כליל את פני הכלכלה האמריקנית ותרמה להאצת תהליכי האורבניזציה. בסין יש כיום פיתוח מואץ של התשתיות ותהליך מואץ של עיור ועלייה ברמת החיים ובצריכה הפרטית של התושבים. מאוכלוסייה כפרית שצורכת מוצרים מקומיים בלבד הפכה סין למדינה עם מאות ערים שכל אחת מהן מאוכלסת ביותר ממיליון תושבים. במקביל לתופעת העיור התפתח בסין מעמד בינוני שהחל לצרוך מוצרים אמריקנים מובהקים כמו מקדונלדס, קנטאקי פרייד צ'יקן, פיצה האט, קוקה קולה ומלבורו.

"אחת הדרכים ליהנות מצמיחת הכלכלה הסינית מבלי להיחשף לרגולציה הסינית היא להשקיע בחברות אמריקניות שנהנות מהצמיחה בסין, כמו קוקה קולה וחברת Yum! העוסקת במזון מהיר. שוק הפאסט פוד בארה"ב רווי למדי ולכן הצמיחה העיקרית של החברות בתחום זה נובעת מהתחזקות תרבות הצריכה בסין. דרך נוספת להשקיע בסין היא באמצעות תעודות מסוג ADR (American depositary receipts) שנסחרות בנאסד"ק ובבורסת ניו-יורק ועוקבות אחר מניות של חברות סיניות. דרך נוספת היא להשקיע במניות של חברות סיניות הנסחרות בבורסת הונג-קונג", אומר סגל.

יחסים סימביוטיים

גם אהרון לייטנר, אסטרטג שווקים גלובאליים בבית ההשקעות טנדם קפיטל, סבור כי שוק ההון הסיני אינו בועה: "כשמדברים על סין חשוב להבחין בין מניות מסדרה A, המיועדות למשקיעים סינים בלבד – לבין מניות מסדרה B המיועדות למשקיעים זרים. שוק מניות A התנפח יתר על המידה והפך לבועה, אולם שוק B עדיין אטרקטיבי. הגורמים שמעיבים על ההשקעה בסין הם רמת השחיתות הגבוהה בשלטון, חוסר השקיפות בנוגע לנתונים הכלכליים והעובדה שמדובר במדינה קומוניסטית", מדגיש לייטנר.

לייטנר סבור כי שוק ההון האמריקני אטרקטיבי להשקעה: "כיום נוצר פער בין שוק ההון האמריקני, ששובר שיאים חדשים, לבין הכלכלה האמריקנית, שנמצאת בהאטה. הפער נובע מכך שהחברות האמריקניות הופכות יותר ויותר גלובליות וחלק ניכר מהכנסותיהן נובע מסין, שכלכלתה רושמת צמיחה מרשימה של 10%-11% במונחים שנתיים. היחסים בין ארה"ב לסין הם סימביוטיים. יש ביניהן תלות הדדית: ארה"ב היא מנוע הצמיחה של סין, אולם כיום היא מתחילה ליהנות מהצמיחה בסין. להערכתי המאזן המסחרי בין המדינות יתהפך לטובת ארה"ב: אם בעבר היבוא האמריקני מסין היה גבוה מהיצוא לסין הרי שכיום היצוא האמריקני לסין הולך וגדל", הוא אומר.

בנוסף להשקעה בשוק האמריקני ממליץ לייטנר להשקיע בבורסות גרמניה, בריטניה ויפאן: "בורסות אירופה ייהנו מהצמיחה הגוברת של הכלכלות. גם שוק ההון היפאני ייהנה מנתוני המאקרו החיוביים כמו הירידה בשיעור האבטלה לרמה של 3.8%, הנמוכה ביותר בשנים האחרונות", הוא אומר. לייטנר אינו ממליץ על השקעה בבורסת ויאטנם: "ויאנטם היא הנמר האסייתי הבא אך שוק ההון שם עשה מהלך חד והמניות נסחרות במחירים מנופחים. בויאטנם אנו ממליצים להשקיע בנדל"ן ולא בשוק המניות", הוא אומר.

מלבד נפט וגז מהים הכספי, קזחסטן עשירה במגוון מחצבים נוספים כמו נחושת ואורניום. על פי ההערכות, עד 2010 תהפוך קזחסטאן ליצרנית הגדולה בעולם של אורניום, חומר גלם המשמש לייצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות. חברת E.g. Kazakhstan המקומית מדורגת בין 10 החברות הגדולות ביותר בעולם בייצור נחושת.

 "קזחסטאן הפכה לכלכלה של שוק חופשי וכיום היא שואפת לחזק את היחסים הכלכליים עם מדינות המערב. היא מציגה צמיחה כלכלית מתמשכת מאמצע שנות ה-90. בשנת 2006 צמחה כלכלת קזחסטאן בשיעור פנומנאלי של 12.3%. קזחסטאן נהנית מדרוגי אשראי גבוהים (BBB על-פי S&P ו- A2 על-פי מודי'ס) ולפיכך אגרות החוב שלה מתאימות למשקיעים מוסדיים. לאחרונה שינתה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג החוב לטווח ארוך של קזחסטאן מ"יציב" ל"חיובי". העלאת התחזית משקפת את הצמיחה המואצת של כלכלת קזחסטאן מאז שנת 2000, וכן את הצפי להמשך שיעורי צמיחה גבוהים", אומר לייטנר.