פנסיה היא אפיק חיסכון לטווח ארוך; האם התשואה שמבטיחה הקרן מצדיקה את הסיכונים הכרוכים בהשקעות שהיא מבצעת? 

.......................................................................................

רפורמת בכר יצרה טלטלה עזה בשוק הפנסיה בישראל. מענף הסתדרותי, אפור ורדום הוא הפך לענף דינאמי, תחרותי, משוכלל, מקצועי ומשופע ברגולציות; מענף שהתנהלותו הייתה שרויה באפלה – לענף בו יש דגש גדול על שקיפות; מענף בו הדומיננטיות הייתה אצל המעסיקים – לענף בו כובד המשקל הועבר אל המבוטחים עצמם; מענף בו הייתה אחידות בפנסיה של כל המבוטחים - לענף בו הולכת ומתפתחת דיפרנציאציה; מענף בו 70% מהנכסים נהנו מתשואה מובטחת של הממשלה – לענף בו רק 30% מהנכסים נהנים מתשואה מובטחת, ואילו החלק הארי של הנכסים מושקע בשוק ההון.

אחד השינויים שחלו בעקבות רפורמת בכר הוא הדגש על הצד הפיננסי של ענף החיסכון לטווח ארוך: רפורמת בכר מחייבת את העוסקים בייעוץ/שיווק פנסיוני לעבור את כל הבחינות הפיננסיות של רשות ניירות ערך, בהן נדרשים לעמוד יועצי ההשקעות. עם פתיחת שוק הפנסיה לתחרות הקים משרד האוצר את אתר ה'פנסיה נט', המאפשר לעמיתים לבדוק את התשואות של קרנות הפנסיה וע"י כך לעשות השוואה בין הקרנות השונות. כמו כן, החל האוצר לחייב את הקרנות לפרסם את התשואות ברמה יומית – מה שמגביר את המודעות של העמיתים לתשואות של קרנות הפנסיה בשוק ההון.

לדברי אייל שלזינגר, מנכ"ל אקסלנס נשואה פנסיה, כיום התשואה הינה הגורם החשוב והמשפיע ביותר על הסכום שייחסך בחשבון העמיתים בעת הפרישה. "עמיתים הבוחרים את הקרן המשיגה תשואות גבוהות יכולים להגדיל במאות אלפי שקלים את קצבת הפנסיה שלהם", הוא אומר.

לדבריו, קרן פנסיה היא מכשיר חיסכון לטווח ארוך. לפיכך, כשבאים לקבל החלטה על בחירת הקרן יש לבדוק את תשואות הקרנות במשך פרקי זמן ארוכים ככל האפשר. עם זאת, כשרוצים להשוות בין התשואות של קרנות הפנסיה השונות  –  יהיה זה נכון לבצע את ההשוואה בעיקר מינואר 2005. זאת בשל שינויי הבעלויות בקרנות בעקבות רפורמת בכר, שהושלמו במהלך 2004, ובשל השינויים בתקנוני הקרנות בדצמבר 2004.

"בינואר 2005 עבר ענף הפנסיה מהפך: הקרנות הפכו מ"קרנות זכויות' לקרנות תשואה'. הן החלו לחשב את זכויות הפנסיה של העמיתים רק על פי התשואה על ההון שנצבר בחשבונם – בעוד שקודם לכן חישוב זכויות הפנסיה הביא בחשבון גם פרמטרים אחרים כמו שכר העמיתים או גילם. כיום התשואה הפכה לגורם המשפיע ביותר על הזכויות הפנסיוניות, וזו הסיבה שבגללה העמיתים הופכים ערים יותר ויותר לנושא התשואה.

"כשבאים להשוות בין התשואות של קרנות הפנסיה באתר 'פנסיה נט' - יש להתייחס רק לתשואות על ה'השקעות החופשיות' (ההשקעות בשוק ההון) – ולא לתשואה הכוללת, המורכבת בין היתר מהתשואה על האג"ח המיועדות שמנפיקה הממשלה (המבטיחה לקרנות תשואה אפקטיבית קבועה של 4.86% בשנה). זאת מכיוון שהתשואות על ההשקעות החופשיות - הן אלו שמעידות על יכולת ניהול הכספים של מנהלי ההשקעות בקרן", מדגיש שלזינגר.

תשואה לעומת הנחה

לדברי שלזינגר, קרן הפנסיה היא תוכנית החיסכון ארוך הטווח החשובה והמשמעותית ביותר בחייו של האדם. "ואולם, עקב מורכבותה והקושי להבין את המוצר לעומק, לעיתים קרובות העמיתים מחפשים דרכים קלות להתמודד עם הסוגיה של בחירת הקרן.

כמה  מהדרכים הנפוצות שבוחרים עמיתים להתמודד עם הסוגיה הינם

-     "קפיצת ראש":  בחירת קרן הפנסיה שהיא ברירת המחדל אצל המעסיק.

-     "עיקרון העדר":  בחירת קרן פנסיה על פי המלצת חברים/קולגות ו/או המשווק הפנסיוני.

-     "זול יותר - טוב יותר": בחירת הקרן המעניקה את ההנחה הגדולה ביותר בדמי ניהול", אומר שלזינגר.

לדבריו, התופעה הרווחת היא בחירת קרן הפנסיה על פי ההנחה הניתנת בדמי הניהול - במקום על פי השיקולים  החשובים באמת, דהיינו התשואה העודפת שמשיגה הקרן. "מקורה של תופעה זו היא בארגוני העובדים, שרצו לגבש את העובדים כיחידה עסקית אחת לצורך רכישת הפנסיה. עם הזמן התופעה התפשטה והפכה פופולארית ביותר גם בקרב חשבי שכר ומנהלי כספים, תוך מחשבה שהם מטיבים עם העובדים באמצעות קבלת הנחה בדמי הניהול. במקרים רבים, ניהול המשא ומתן עם קרנות הפנסיה וההמלצות לעובדים על קרן זו או אחרת - נעשו בהתאם ליכולת הקרן להעניק את ההנחה הגבוהה ביותר בדמי הניהול.

"הנחה בדמי ניהול משמעה הקטנת הסכום שמקבלת החברה המנהלת בגין ניהול כספי קרן הפנסיה – מה שאומר הגדלת הסכום הנחסך אצל העמיתים. זהו אכן נושא חשוב מאוד, שמשפיע על הסכום הקצבה  החודשית שיקבל העמית עם יציאתו לפנסיה. ואולם, האם מישהו בדק מהי המשמעות הכספית של ההנחה ובכמה היא צפויה להגדיל את החיסכון של העמיתים?

"מבדיקה שנערכה באקסלנס נשואה  עולה כי הנחה של 1% בדמי הניהול לעמית בגיל 35 בעל שכר ממוצע של 7,300 שקלים - משמעותה תוספת של כ-10,000 שקל לחיסכון העמיתים. ואולם, בחירה של קרן פנסיה שאינה נותנת הנחה בדמי הניהול – אך עושה תשואה עודפת ממוצעת של 1% לשנה - תניב לעמית חיסכון עודף של כ-204,000 שקל! אם נבדוק את מצבו של עמית בעל נתונים זהים, שיקבל הנחה של 2% בדמי הניהול - לעומת מצב בו העמית לא יקבל כל הנחה אך הקרן תניב תשואה עודפת של 1% - נראה כי התשואה העודפת תגדיל את חיסכון העמית בכ-183,000 שקל. גם בארגונים גדולים וחזקים, שמצליחים לקבל הנחות מרשימות של 4% בדמי הניהול - עודף של 1% בלבד בתשואה יגדיל את חיסכון העמית בכ- 173,000 שקלים", אומר שלזינגר.

לדברי שלזינגר, הנתונים הנ"ל מלמדים כי התשואה על ההשקעות הינה הגורם החשוב והמשפיע ביותר על הסכום שייחסך בחשבון העמית - ולא ההנחה אותה הוא מקבל בדמי הניהול. עמיתים רבים מצטרפים לקרן שנותנת את ההנחה הגדולה ביותר בדמי הניהול – אולם הם היו יכולים להגדיל במאות אלפי שקלים את הפנסיה שלהם אילו היו בוחרים את הקרן המשיגה את התשואות הגבוהות ביותר", מסכם שלזינגר.

Over-Stimulation

דוגמה שממחישה את החשיבות שמייחסות קרנות הפנסיה לתשואות היא המהלך שעשתה חברת גילעד, המנהלת קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות. ביוני 2007 הודיעה גילעד כי היא מעבירה תיק השקעות בהיקף כמיליארד וחצי שקל לניהול של בית השקעות חיצוני (פסגות אופק) - במטרה לשפר את התשואות של הקרן.

לדברי מנכ"ל גילעד, רו"ח יעקב זילברברג, גילעד תשתמש בשרותיה של פסגות אופק כדי לעקוב אחר שוק ההון, לבצע הצלבות של מידע, לנתח מגמות העשויות להשפיע על השוק הישראלי וכן כדי לבדוק את האפשרות להשקיע בשוקי חו"ל.

מוטי לוי, מנהל השיווק והשירות בקרן גילעד, מסביר כי בשל הפחתת הנפקת האג"ח המיועדות על-ידי האוצר – כמות הכסף שזקוקה להשקעות בשוק ההון גדולה הרבה יותר ולכן לא ניתן עוד להסתפק ב-2-3 אנשי מקצוע שינהלו את השקעות הקרן. "כל הענף הפך מורכב ותחרותי יותר ואנו מנסים להשתדרג, להתמקצע ולהתאים את עצמנו למצב החדש שנוצר", הוא אומר.

ללוי יש ביקורת נוקבת על משרד האוצר, שמחייב את קרנות הפנסיה לפרסם את התשואות על בסיס יומי. "מדובר באינפורמציה עודפת שאינה תורמת כלל לקבלת ההחלטות של הלקוחות. פרסום התשואות על בסיס יומי יוצרOver-Stimulation  (גירוי יתר) - מה שגורם לבלבול של העמיתים ולהסטת העיקר מהטפל. חשוב להבין שקרנות הפנסיה הן מוצר השקעה ארוך טווח ולכן אין כל חשיבות לפרסום התשואות ברמה היומית וגם לא ברמה החודשית או הרבעונית. מספיק שהעמיתים יבדקו את התשואה ברמה השנתית ועל בסיס זה יקבלו החלטות.

"הדרישה לפרסום התשואות ברמה יומית מהווה חינוך לקוי של האזרחים. שקיפות היא דבר מבורך, אבל שקיפות יתר היא על גבול הקללה. נוצר מצב בו העמיתים מתייחסים לקרן הפנסיה שלהם באותן האופן בו המשקיעים בשוק ההון מתייחסים למנייה, שאותה הם רכשו אתמול ויממשו מחר. זוהי חשיבה לא נכונה", הוא אומר.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אין דרישה מצד האוצר לפרסום תשואה יומית. להיפך, יש איסור על כך. התקופה המינימאלית לפרסום התשואות היא חודש. מעבר לכך, בכל אתרי המידע של האוצר מופיעה הודעה ולפיה מוצרי החיסכון הפנסיוני הם מוצרים לטווח ארוך ולפיכך יש לבחון את ביצועיהם לאורך זמן".

תשואה דמוגרפית

לדברי לוי, התשואה שעושה קרן הפנסיה בשוק ההון - אינה חזות הכול. "קרן פנסיה היא מוצר מורכב יותר מקרן נאמנות, מכיוון שהיא כוללת גם רכיב ביטוחי. לפיכך, בנוסף לתשואה על השקעות הקרן בשוק ההון – יש לבחון את ביצועי הקרן גם על-פי התשואה האקטוארית ('התשואה הדמוגרפית'), המשקפת את האופן בו מנוהלים הסיכונים הביטוחיים בקרן: "בסוף כל שנה אמורה הקרן להגיע לאיזון אקטוארי, דהיינו איזון בין סכום הפרמיות שגובה הקרן עבור ביטוחי נכות ושארים – לבין הסכום הכולל של התביעות שמשלמת הקרן לעמיתים.

"אם סכום התביעות נמוך מסכום הפרמיות ששילמו העמיתים – אזי הקרן נמצאת בעודף אקטוארי, אותו היא מחלקת בחזרה לעמיתים. אם סכום התביעות גבוה מסכום הפרמיות – אזי הקרן נמצאת בגירעון אקטוארי אותו היא גורעת מהיתרה הצבורה של העמיתים. התשואה האקטוארית מחושבת ע"י חלוקת העודף או הגירעון האקטוארי של הקרן ביתרה הצבורה של העמיתים. במידה ולקרן יש עודף אקטוארי – התשואה הדמוגרפית תהיה חיובית. במידה ויש לה גירעון אקטוארי – התשואה הדמוגרפית תהיה שלילית", מסביר לוי.

"התשואה הדמוגרפית מושפעת מהרכב אוכלוסיית המבוטחים שחברים בקרן. קרן שמבטחת בעיקר עובדי צווארון לבן – חשופה פחות לתביעות שארים (בגין מוות) ולתביעות אובדן כושר עבודה (בגין נכות) - מכיוון שהסיכון הכרוך בעבודתם של עובדי צווארון לבן נמוך יותר מהסיכון הכרוך בעבודתם של עובדי צווארון כחול. לכן, כאשר מקבלים החלטה לאיזו קרן להיכנס יש לשאול מה הרכב האוכלוסייה המבוטחת בקרן. התשואה הדמוגרפית לא פחות חשובה מהתשואה על ההשקעות בשוק ההון. הבעיה היא שהציבור לא מספיק מודע לזה, מכיוון שהאוצר 'מפמפם' בעיקר את נושא התשואה בשוק ההון", הוא אומר.

לדברי דן פנחסי, מנכ"ל קרן הפנסיה מיטבית-עתודות מקבוצת כלל, התשואה הדמוגרפית יכולה להיות מושפעת גם מגודל הקרן: "ככל שמספר העמיתים בקרן גדול יותר, הסיכון לפיו הקרן תיכנס לגירעון אקטוארי הוא נמוך יותר. קרן פנסיה היא בעצם ביטוח הדדי בין כלל העמיתים. לפיכך, כל תביעה של אחד העמיתים גורעת מהיתרה הצבורה של כלל העמיתים. קרנות גדולות, שיש בהן מעל 50 אלף מבוטחים, נחשבות יציבות, ומסוגלות לספוג זעזועים אקטואריים כגון תביעת ענק של אחד המבוטחים. בקרנות קטנות, מתחת ל-10,000 עמיתים, הסיכון גדול יותר מאחר וכל תביעה עלולה לערער את המאזן האקטוארי של הקרן. זוהי גם סוגיה שהמבוטחים צריכים לקחת בחשבון כשהם בוחרים את הקרן", הוא מדגיש.

ומה עם מדד שארפ?

דודי ליידנר, מנהל תחום מוצרים ופיתוח במנורה מבטחים פנסיה, אומר כי העמיתים נעשו מודעים לנושא התשואות על ההשקעות – אולם הם לא מספיק מודעים לסיכונים אליהם נחשפו הקרנות כדי להגיע לתשואות הנ"ל. "הדבר משול לרופא שמציע לפציינט ניתוח מהפכני – אבל שוכח להסביר לו שהניתוח כרוך בסיכונים לא מבוטלים", הוא אומר.

לדבריו, נוצר מצב בו רוב העמיתים אינם מודעים לרמת הסיכון בה מנוהלים כספי הפנסיה שלהם. זאת, למרות שבחיסכון פנסיוני יש חשיבות גדולה לנושא הסיכון. "המדד המקובל למדידת סיכוני ההשקעה הוא סטיית התקן של התשואות (כלומר, התנודתיות של התשואות).

"אמנם משרד האוצר מפרסם את סטיות התקן של קרנות הפנסיה וקופות הגמל באתרים 'פנסיה-נט' ו-'גמל-נט', אולם הוא לא מפרסם את מדד שארפ, שמהווה סטנדרט עולמי לבחינת ביצועי ההשקעה של תיקי השקעות. מדד שארפ מודד את התשואה ליחידת סיכון - על ידי חלוקת התשואה שהניב תיק ההשקעות בסטיית התקן של התשואה. מדד זה משמש להשוואה בין הביצועים של תיקי השקעה שונים, תוך הכרה בעובדה שכדי להשיג תשואות גבוהות יותר יש לקחת סיכונים גבוהים יותר. ככל שמדד שארפ גבוה יותר (כלומר, היחס בין התשואה לסיכון גדול יותר) - ביצועי תיק ההשקעות טובים יותר. המטרה של מנהלי ההשקעות היא להשיג תשואות מקסימאליות תוך רמת סיכון מינימאלית.

 

ניר סוסי, סמנכ"ל השיווק של קרן מקפת החדשה, טוען שאחת הסיבות לנסיקתו של שוק ההון בשנים האחרונות נובעת מכניסה מאסיבית של כספי קרנות הפנסיה לשוק. "תהליך ההפחתה ההדרגתי של הנפקת האג"ח המיועדות הביא לכך שקרנות הפנסיה לוקחות על עצמן יותר ויותר סיכונים בכל הנוגע להשקעות. נוצר מצב בו לא מעט קרנות משקיעות ב'מניות היתר' (המניות הקטנות והפחות סחירות בבורסה) וגם במניות בחו"ל".

קרנות פנסיה 'אגרסיביות'

טל שטיין, ראש תחום ידע בחברת כלל פנסיה, גמל והשתלמות, מציין כי בדומה לתעשיית קרנות הנאמנות, המציעה מגוון רחב של מוצרים - כיום כמעט בכל מוצרי החיסכון לטווח ארוך יש לעמיתים אפשרות לבחור בין מסלולים 'סולידיים' למסלולים 'דינאמיים' או 'אגרסיביים' יותר. "המסלולים הסולידיים מאופיינים בעיקר בהשקעות בעלות סיכון נמוך (ותשואה נמוכה יחסית) כמו אג"ח ממשלתיות, ואילו הרכיב המנייתי (המסוכן יותר) בהן מגיע ל-30% מקסימום. המסלולים ה'דינאמיים'/'אגרסיביים' מאופיינים ברכיב מנייתי גבוה יותר, של עד 50%.

"מסלולי ההשקעות השונים קיימים הן בענף הגמל, הן בביטוחי המנהלים והחל מינואר 2007 -  גם בענף הפנסיה. התגברות התחרות בענף יצרה צורך לשכלל את המוצרים הפנסיוניים ולהציע מגוון רחב של מוצרים - על מנת לנסות לתת מענה לצרכים הספציפיים של כל אחד מהעמיתים. כך למשל, כלל החלה להציע ללקוחותיה קרן פנסיה סולידית בשם 'יהלום' וקרן פנסיה דינאמית יותר בשם 'טופז'. מדובר בתחום חדש שעדיין נמצאים בחיתוליו", אומר שטיין.

יוני קופרמן, מנכ"ל סוכנות ההסדרים תמורה, מסביר כי במהלך שנת 2005 החלה להיווצר שונות (דיפרנציאציה) בין מסלולי ההשקעה של החיסכון לטווח ארוך. "אם בעבר כל העמיתים חסכו במסלול אחד – הרי שכיום בין 15%-20% מהעמיתים בוחרים במסלולי השקעה השונים מהמסלול הסטנדרטי. המגמה היא הגדלת השונות בין תוכניות הפנסיה, באופן בו כל עמית יוכל לבחור את התוכנית המתאימה לו ביותר", הוא אומר.

יעקב שיץ, סמנכ"ל בהלמן אלדובי קרנות פנסיה, סבור כי יש להתאים את מסלולי ההשקעה של קרנות הפנסיה לגילם של העמיתים: "עמית בגיל 30 יכול להרשות לעצמו לקחת סיכונים רבים יותר, ולהכניס רכיב מנייתי גדול יותר להשקעות הקרן - על מנת ליהנות מתשואה עודפת. ואולם, ככל שהעמית מתקרב לגיל הפרישה – מומלץ שייקח פחות ופחות סיכונים וישקיע את כספי הפנסיה בהשקעות סולידיות ככל האפשר. זאת, על מנת שלא ייווצר מצב בו חלק גדול מהסכום שצבר בקרן יימחק שנה או שנתיים לפני הפרישה.

"פיתחנו מוצר פנסיוני שמשנה את הרכב ההשקעות של הקרן לפי קבוצות הגיל של העמיתים: ככל שגילו של העמית מתקדם יותר - מקטינים את הרכיב המנייתי בקרן, לטובת הרכיבים הסולידיים. כמו כן, פיתחנו מוצר פנסיוני שבמסגרתו הקיצבה שיקבל העמית בעת הפרישה לא תהיה מושפעת מהתנודתיות בשוק ההון. מדובר במוצרים מתוחכמים הדורשים אפליקציות מחשוב מתקדמות ביותר", אומר שיץ.

*הערה חשובה: אין לראות בדברים שנאמרו בכתבה משום יעוץ פנסיוני, אלא הסבת תשומת הלב בלבד.