מחלות עור (דרמטולוגיה) - קובי עזרא

מחלות עור זיהומיות:
גורמים: ישנם גורמים שונים אשר גורמים לזיהומי עור והם: חיידקים, וירוסים, פטריות ופרזיטים.
·         וירוסים בהרפס HSV1 (בפה ובשפתיים) HSV2 (שפתי הנרתיק וצוואר הרחם).
·         סימפטומים: כאב, דלקת, עובר בעיקר במגע מיני ונשיקה (בעיקר בשלב אקוטי, הוירוס מופרש ברוק אך בכמויות נמוכות בשלב לא אקוטי). 50% מהאנשים לא יודעים שהם נשאים של הוירוס וזאת בגלל ההדבקה הראשונית ללא סימפטומים.
·         סיבוכים: פגיעה במוח ובעיניים, יותר שכיח מסוג 1  בגלל שהוא נמצא קרוב יותר למוח.
·         הבחנה קלינית לרוב, הבחנה מעבדתית צביעה היסטולוגית ע"י דגימה.
·         טיפול: אציקלוביר (זובירקס), בכדורים, משחות או זריקות לווריד. דרך לשקול ניתוח קיסרי כאשר מדובר בהרפס פעיל לקראת הלידה - בגלל שהוא יכול לגרום למומים עוברים . ההרפס באזור השפה שכיח אצל ילדים.
 
 
הרפס זוסטר:
בפריצתו של הרפס זוסטר נראה כאבים הממוקמים במחצית מסוימת של הגוף באזור של דרמטומים. במשך מספר ימים ואז יוצאות השלפוחיות. מקום השלפוחיות שכיח באזור בית החזה והגב.
 
הרפס הופטלמי:
 
ההרפס הקשה והמסוכן ביותר, כי הסיבוך כאן הוא עיוורון.
 
הרפס לבילי:
-          מסוג 1 לעיתים מופיע במספר נגעים.
 
הרפס זוסטר הוא בטווח מאוד משתנה כאבים קשים מאוד (דלקת העצב) שנמשכים לעיתים שנים.
סיבוך: דלקת מוח.
 
טיפול:
אציקלוביר, לעיתים נותנים אנטיביוטיקה בכדי למנוע זיהום משני.
 
הרפס 6:
גורם למחלת ילדים, פריחה, מקולופופילרית (שינוי בצבע ובמרקם) נגעים לא שטחיים, מלווה בחום, חולף תוך שבוע, עובר לבד תוך מספר ימים (דומה לאדמת).
 
יבלות וירליות: (WARTS)
וירוס שנקרא HPV (יומן פפילומה וירוס) הוא גורם לשגשוג של תאי הקרטין (תאים מתים מקורנים), במצב הנ"ל מקבלים עור - גידול שפיר, בעיקר באזור הפרקים, איזור חיצוני גבי של כל יד (בגלל שזהו איזור שנפצע בשכיחות גבוהה), גם באזור הגניטלי הדבקה ממגע מיני - הוא מהווה למעשה מחלת מין ושם זה יוצר פפילומות (יבלות קטנות) באזור הנרתיק ובאזור הצוואר - האחרון קשה יותר. בגלל אפקט מלגני (סרטני), שינוי לגידול שפיר ולעיתים ממאיר.
בכפות הידיים מדובר בזנים שפירים. בנרתיק או בצוואר, חייבים לבדוק מי הזנים ולאבחן.
 
הבחנה:
ההבחנה נעשית ע"י בדיקת PEP (משטח צוואר הרחם), נדירות, בדיקה מיקרוסקופית של צוואר הרחם (קולפוסקופיה).
 
טיפול:
קרי וטרפיה (חנקן נוזלי), טיפול כימי ע"י כל מיני חומצות כגון: תמיסה חומצית טריכלורואצטיק, טיפול דרך הפה: פודופלין, צריבות בלייזר וכו'.
 
פטריות
פטריות העור מתרחשות בעיקר באיזורי כפלים כגון: בית השחי, מפשעה, כפות הרגליים ומתחת לשדיים (הכי שכיח). הפטריות השטחיות של העור אוהבות חום, חושך, לחות ו- PH גבוה בסיסי, הם יכולות לתקוף גם איברים אחרים, בצורה עמוקה

 פיתוח גוף, אתר: דיאטה, הרזיה מהירה, אתר: בריאות וכושר. 

קליניקה:
גירוד, הפרשה, אודם, בצקת, סירחון, קילוף, צריבה, לעיתים הזיהום שטחי, הפיטריות פוגעות בפיגמנטציה של העור- בגב ובצוואר, הם תוקפים ריריות- בעיקר אצל נשים באזור הנרתיק, ישנם גם פטריות בפה, בלשון ובוושט- אך דבר זה אומר לכיוון כשל חיסוני. הפטרת יכולה לפגוע בשיער (יובש, נשירה ושבירה) בציפורניים (איבוד הברק צבע מת, בדרך כלל בציפורני הרגליים).
 
הבחנה:
ע"י תרבית ומשטח וזיהוי הפטריה הספציפית - בעיקר בפטרת הציפורניים.
 
טיפול:
אנטיפיוטרית : משחות נוזלים, כדורים וזריקות.
 
חיידקים:* שושנה (אריספלס): חיידק הסטרפטוקוקוס ולעיתים חיידק בשם סטפולוקוקוס החודרים לרקמת  התת עורית דרך נזק (פגם בעור) שהוא בדרך כלל פטריה. המקום העיקרי הוא בשוק בגלל שיש שם פתח כניסה מצויין.
 
קליניקה:
אודם מפושט, חום, אודם מפושט או מקומי. הפרשה (בגלל הבצקת). כאב בגלל הדלקת, בדם ישנה תמונה של זיהום - בשקיעה מוחשת. אריספלה זהו מצב שמתחייב אישפוז וטיפול אנטיביוטי לוריד.
 
הבחנה:
קלינית ומעבדתית: תרבית דם. ישנם אוכלוסיות סיכון חולים סכרתיים, חולים עם בצקת ברגליים, חולים לאחר ניתוח עם פצע ניתוחי.
האזור השני הוא אזור הפנים.
 
טיפול:
 
אנטיביוטיקה פניצלין - לוריד ולרגישים אריתרומצין.
 
* דלקת שורש השיערה
 
נגרם כתוצאה מזיהום תעלת השערה. בדרך כלל לאחר גילוח או מריטת שיערות. יש אנשים בעלי נטייה גברים ונשים נטייה של חדירת השעירה אל תוך רקמת העור.
 
טיפול
 
חיטוי וטיפול אנטיביוטי והדרכה לגילוח או מריטה נכונה, שכיח יותר אצל אנשים כהי עור וכושים.
לעיתים דלקת שורש השערה מתפשטת ומערבת את הרקמות מסביב ואז מקבלים מצב שנקרא פרונקל (דלקת ברקמות מסביב לשערה), רוב הפרונקלים נוצרים בגב, חזה, עורף ובישבן. הפרונקל הוא בעצם אפצס ולכן לעיתים מנקזים אותו לאחר הבשלה. טיפול אנטיביוטי, לעיתים מספר פרונקלים מתאחדים יחד ויוצרים קרבונקל (פרונקל ענק) מצב של שכיחות מוגברת בפרונקלים או פרונקלים, מעיד על כשל חיסוני.
 
אקנה
דלקת בלוטות החלב של השערה, הורמוני המין בגל ההתבגרות גורמים להפרשה סמיכה של בלוטות החלב, הגורמת לסתימה של תעלת ההפרשה וכך נוצר זיהום במקום. אקנה יכולה להופיע בצורה קלה באופי של בלוטות קטנות באזור הפנים. באזור בלוטות החלב שהן עדיין לא דלקתיות ולעיתים אותם בליטות עוברות תהליך דלקתי הגורם לנפיחות כאב והבעיה העיקרית היא דלקת.
 
טיפול: יבוש (ספירטים), נגזרות של ויטמין A בכדי למנוע הצטלקויות.
 
המחמירים: לפני המחזור החודשי, בגלל עליה של רמת האנדרוגנים, מתח נפשי.
·         דלקת בעור לא זיהומית (דרמטיטיס): נובעת בעיקר מסיבות אוטואימוניות או אלרגיות.
סוגים עיקריים:
 
1.      דרמטיטיס אטופית (אלרגיה). דרמטיטיס של מגע (קונטקט) ודרמטיטיס סבוראית.
2.      דרמטיטיס אטופית: מחלה אלרגית, מצב אלרגי הוא לא ספציפי לחומר מסויים,לעיתים הנטיה מלווה באסטמה או נזלת כרונית,שהביטוי הנוסף הוא דרמטיטיס. בדרך כלל אצל ילדים ובגיל ההתבגרות בכלל.

קליניקה:
 
המצב מתבטא בגרד, עור יבש ולעיתים אף עם סימני דלקת (אודם, בצקת,) האזורים הפגיעים ביותר הם אזורי הקפלים, בעיקר בגפיים - באזורי המפרקים בית השחי ובאזורים האקסטנסורים (חיצוניים), גב היד, המצב הדלקתי מוחמר מתזונה לעיתים כגון: ממוצרי חלב ודגנים, כמו כן לבוש סינטטי, סבונים מסויימים ותנאי יובש.
 
הבחנה: קלינית בלבד.
 
טיפול: בעזרת משחת סטרואידים או טיפול סטרואידי מערכתי, ביחוד עם זה הטיפול הוא שמרני ללא תרופות (לבוש ותזונה נכונה).
 
 
 דלקת עור של מגע:
מצב של רגישות יתר לחומרים ספציפיים הבאים במגע עם העור, דבר זה יכול להיות מגוון אדיר, תכשיטים, איפור, מוצרי עור, גומי, חומרים כימיים כמו חומרי ניקוי וכו'.
הבחנה:
מתבססת על טסטים למציאת החומר המגרה: נראה עור מתקלף ובצקתי.
טיפול:
מקומי, משחה, מניעת מגע עם הגורם המרגש בעתיד.
 
דלקת עור סבוראית:
דלקת של בלוטות החלב, המתבטאת באזורים שומניים בעור בעיקר בכפלי חיוך, האף, המצח, בגבול עם הקרקפת, הסנטר וכמו כן במצבים קשים המצב הדלקתי יכול להתפשט בכל הפנים והקרקפת ושאר קפלי העור.
סיבה:
לא ברורה עדיין, כנראה מדובר באיזה שהיא פטריה עם תהליך אוטואימוני, שכיח אצל ילדים ומצבי מתח נפשי, חולי פרקינסון.
טיפול:
תכשירים אנטי פטרייתיים כגון: שמפו סבוסל.

פסוריאזיס:
2% מהאוכלוסיה, שכיח בשני המינים, מופיע בגילאי 20-40, תורשתית, דומניננטים עם תדירות של 60% - כלומר 30% סיכוי ללקות.
סיבה:
מלבד הסיבה הגנטית, מתח נפשי ותרופות מסוימות כגון: יתר לחץ דם, ליתיום, חוסמי בטא.
התהליך הפתולוגי הוא צמיחה מואצת של תאי האפידרמיס, המלווה בתהליך דלקתי בדרמיס, מקבלים גושים של אפידרמיס - קשקשת.
הנגעים הם בדרך כלל סימטריים בשני צידי הגוף, מלווים לעיתים בגרד הנגע עצמו הוא קשקשי, אבל בקילופו יורד דם.
אזורים עיקריים:
אזורי פרקים אקסטנסוריים מרפק וברך בעיקר, יחד עם זאת פסוריאזיס יכול להופיע בכל הגוף.
התהליך הפסורייטי יכול להתרחש בריריות (כיב) ובציפורניים, דבר נוסף זה דלקת בפרקים (בחלקם) מהדרמים עובר לפרקים.
הבחנה: ע"י הנגעים, ניתן אף לעשות ביופסיה מהם.
טיפול: מקומי ע"י תכשירים שונים, סטרואידים וזפת, פוטוטרפיה, טיפול מערכתי בעזרת סטרואידים או נגזרות של ויטמין A וטיפולים נוספים אחרים.

מחלות גידוליות של העור:
מחלה בשם BCC (בזל סלקרצינומה) גידול של תאי הקרטין בעור, מתרחש בעיקר בעור הפנים מעל לגובה הפה. מחלה זו מהווה 85% מסרטני העור לעיתים רחוקות גורם למוות. בגלל שהוא לא שולח גרורות מרוחקות, צורתו ניתן לראות על גבי העור .
הבחנה: על פי מראה הנגע.
טיפול: כריתה, לעיתים גירוד וצריבה חשמלית, הקפאות של הנגע (מתיזים חנקן נוזלי)
מלנומה:
גידול של מונוציטים (תאי הפיגמנט) המאופיין בנגע עם פיגמנט, בעל גבולות לא סדירות, מרקם לא אחיד וצבע לא אחיד, הגודל באופן יחסי.
הבחנה: ביופסיה, הנגעים שחורים, לעיתים אדומים, בעיקר במקום החשוף לשמש, גב (כי לא רואים) וכפות הידיים והרגליים) - שומה באזורים אלו כדי להוציא.