פעילות מעיים נורמאלית בקרב האוכלוסייה הכללית נחשבת למתן שלוש יציאות לפחות בשבוע כאשר יש מצבים בהם מופיעה עצירות מבוגרים. מצב זה של עצירות מבוגרים אינו שונה במהותו ממצב של עצירות ילדים והוא מתבטא ביציאות המלוות בקושי או בתדירות נמוכה של יציאות (פחות מ-3 פעמים בשבוע) הנמשכות שבועיים או יותר. במקרים מסוימים גורמות למצב של עצירות תרופות המיועדות לשיכוך כאב ו/או דלקות, כאשר בקרב אוכלוסייה הסובלת מסרטן נעשה שימוש במשככי כאבים אופיואידים לאור יעילותם הרבה בשיכוך כאבים כרוניים קשים.
תסמונת עצירות בקרב חולי סרטן מופיעה בשכיחות שבין 50 ל-90 אחוזים ואילו בקרב האוכלוסייה הכללית שכיחות העצירות היא 10 אחוזים בלבד, כאשר בקרב חולי סרטן שטופלו באופיואידים נרשמו שיעורי העצירות הגבוהים ביותר. אופיואידים משתייכים למשפחת המורפין כאשר שימוש ממושך בתרופות אלה יכול לגרום לחסימת מעי, אי שליטה בתפקודי המעיים, לרבות שלשולים ואי שליטה בצואה, וכמובן עצירות הנחשבת לתסמין השכיח ביותר בקרב חולי סרטן המשתמשים באופיואידים. במקרים אלו נותן הרופא המטפל נגד עצירות תרופות מרשם המיועדות להקל על המצב.
טיפול בעצירות בקרב חולי סרטן נעשה תוך התייחסות לתרופות אחרות בהן נעשה שימוש כחלק מהמאבק במחלה, במטרה להימנע מהתנגשות של רכיבים פעילים. טיפול בעצירות נעשה גם במקרים בהם התסמונת מופיעה כתוצאה ממחלות סיסטמיות לא סרטניות כגון, הפרעות מטבוליות ואנדוקריניות (סוכרת), הפרעות נוירולוגיות או משימוש בתרופות נגד דיכאון, תרופות נגד לחץ דם ונטילת תוספי ברזל. במקרים אלה בדומה לעצירות על רקע שימוש באופיואידים, יעשה שימוש באחת ממגוון התרופות נגד עצירות הנמצאות כיום בשוק.
על מנת לשמור על פעילות מעיים תקינה מומלץ גם לחולי סרטן (באם מתאפשר הדבר) להיות בתנועה ולדאוג לשתיית מספקת של נוזלים. ההמלצה הגורפת לסובלים מעצירות לאכול יותר מזונות עשירים בסיבים תזונתיים התורמים לפעילות המעיים כמו ירקות ופירות, אינה תקפה בקרב חולי סרטן מאחר ועל מנת להגביר את תדירות היציאות שלהם בחצי יאלצו להגדיל את צריכת הסיבים שלהם בכ-450%!