הוראותיו הייחודיות של הסכם המשבצת הנוהג במושבים, המורות על אופן העברת הזכויות במשקים חקלאיים, מחייבת כיום רישום המשק על שם יורש/ת אחד בלבד. לכן, לקבלת החלטה על זהותו של היורש אשר על שמו יירשם המשק בסופו של יום, קיימות השלכות מיסוי רחבות אשר ראוי, כי יעשו ויילקחו בחשבון כבר בעת עריכת הצוואה ע"י ההורים המורישים, ולכל המאוחר בטרם הגשת בקשת צו קיום צוואה ו/או צו ירושה לרשם לענייני ירושה.
כעיקרון, עצם העברת הזכויות במשק חקלאי מכח צוואה ו/או מכח צו ירושה, אינה כרוכה בתשלום מיידי של מס, כך שניתן להעביר את הזכויות במשק וללא שהדבר מצריך דיווח העסקה לרשויות המס. כמו בכל דבר גם בעניינו, תכנון מראש של חלוקת הירושה בעודם של ההורים בחיים, מביא לחסכון כספי ולהימנעות מחובת תשלום מס בגין העברת הזכויות במשק.
כאשר ההורים תכננו את חלוקת רכושם עוד בחייהם בין ילדיהם, ולמעשה ייעדו את המשק החקלאי לאחד הילדים ודאגו לפיצוי שאר האחים ממקורות כספיים אחרים, כי אז מלאכת העברת הזכויות במשק החקלאי הינה פעולה שלא תצריך התערבות רשויות המס, אולם כאשר שווי המשק אמור להתחלק בצורה כזו או אחרת בין כלל הילדים ויש צורך לפצות את האחים המסתלקים מחלקם בירושה, עשוי הדבר לחייב בתשלום מיסוי בגין אותם הכספים שהועברו ע"י האח שיקבל את הזכויות במשק למטרת פיצוי האחים.
במקרים בהם השאירו ההורים לילדיהם את מלאכת חלוקת העיזבון והמשק, קיימות 2 אפשרויות:
כאשר נעשית חלוקת נכסי העיזבון מתוך נכסי העיזבון - החלוקה אינה חייבת במס ולכן כל עוד לא בוצעה חלוקה בפועל ניתן לערוך בה שינויים, גם אם הדבר אינו תואם את האמור בצוואה או בצו הירושה. כאשר נעשית חלוקת נכסי העיזבון מנכסים וכספים שמחוץ לעיזבון - קובע חוק מיסוי מקרקעין, כי תשלום כספים ליורשים ממקורות שאינם בתוך העיזבון, חלה עליהם חובת תשלום מס.
כלל האצבע הינו - כאשר נעשה הפיצוי מתוך מסת נכסי וכספי העיזבון, כי אז אין הפיצוי חייב בתשלום מס אולם כאשר נעשה עירוי חיצוני, העברת כספים מחוץ לנכסי העיזבון במטרה לפצות את אחד היורשים (אלו שהסתלקו מזכותם במשק החקלאי, כי אז הפיצוי יחויב בתשלום מס.
בעוד שלעניין תשלום מס שבח חלה חובת תשלום מס, כאשר משולמת תמורה ליורשים, הרי שלעניין תשלום דמי הסכמה גם אם שולמו כספי פיצוי בין היורשים ממקורות חיצוניים, לא תחול חובת תשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל, והתשלום פשוט יידחה למועד מכירת המשק בעתיד.
במקרים רבים, על דור ההמשך בהתיישבות, לקחת על עצמו את מלאכת ההיוועצות בגורמים המומחים בדבר, ולהביא בפני הוריהם את המידע והדרכים לתכנון חלוקת הירושה, ולא להמתין ולחכות עד לאחר מועד פטירת ההורים, כדי לגלות שבירושה שהושארה להם שותפים גם גורמים "נוספים" דוגמת רשויות המס שכידוע אינם בני משפחה מקרבה ראשונה.
הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים.
מייל: [email protected]
אתר: www.gilad-law.co.il
הכותב הינו עורך דין ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, נחלות, מושבים ומשקים חקלאיים
רשימה זו הינה מידע כללי בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או להוות תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין, העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מאמר זה, כולו או חלקו ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא.