עצירות כרונית היא מצב מטריד שיכול לפגוע בניהול אורח חיים תקין. דרכי הטיפול בתופעה זו מגוונות ומשתנות בהתאם לתסמינים המאפיינים אותה. ישנן כיום מספר דרכים לטיפול בעצירות כרונית המומלצות על ידי רופאים ותזונאים בכל העולם. לצד דרכי הטיפול הרגילות התפתחו עם השנים כל מיני מיתוסים על דרכי הטיפול בעצירות כרונית, שנכונים בחלקם. מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העט האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה שופך אור על הנושא.
"ישנן הרבה אמונות שלא הוכחו אודות עצירות, ורובן אינן עומדות במבחן המדע", אומר ד"ר סטפן מולר-ליסנר שכתב את המאמר. "אין ספק שדיאטה המבוססת על צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים מסייעת להקל על התופעה, אך יש נטייה להגזמה בחשיבות תרומתם של הסיבים לטיפול בעצירות כרונית", הוא הוסיף. מחקרים מוכיחים כי תזונה דלה בסיבים אינה גורמת לעצירות, והשיפור הנגרם מצריכה של סיבים אינו משמעותי. לפי המאמר, מחקר שנערך בקרב אנשים הסובלים מעצירות כרונית מעלה כי רק 20% מהם דיווחו על הקלה לאחר צריכה של סיבים תזונתיים. עוד עולה כי בעוד שחלק מהמטופלים דיווחו על הקלה בתסמינים, חלק לא מבוטל דיווח על הרעה והחמרה במצב כתוצאה ממעבר לדיאטה עשירה בסיבים.
שתייה מרובה של מים היא עוד מיתוס נפוץ לטיפול בעצירות כרונית שמגזימים בתרומתו, אומר ד"ר מולר-ליסנר. לדבריו, שיעור ההצלחה בטיפול בעצירות באמצעות שתייה מרובה שואף לאפס. אם לא קיימת עדות להתייבשות, אין ממצא שתומך בהנחה כי צריכה מוגברת של נוזלים עשויה לתרום לשיפור הבעיה. המחקר גם עוסק בשאלת תרומתם של החומרים המשלשלים הקיימים בשוק. לדברי מולר-ליסנר, נטילה של מינונים מומלצים ושימוש בתרופות מרשם מתאימות , היא דרך פעולה בטוחה ויעילה לטיפול בעצירות כרונית.
"מטופלים לא צריכים לחשוש מתופעות הלוואי של החומרים המשלשלים ולא לייחס חשיבות רבה מידי למיתוסים הנפוצים אודות שתיית מים ומעבר לדיאטה עשירה בסיבים", מסכם מולר-ליסנר.
לפי הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה, עצירות היא אחת התלונות השכיחות של חולים בארה"ב ובעולם המערבי. לפחות 2.5 מיליון ביקורי רופא בארה"ב בשנה מוקדשים לתופעה והציבור מוציא מאות מיליוני דולרים על תרופות משלשלות מדי שנה. עצירות כרונית מוגדרת כקושי בהתרוקנות הנמשך יותר משלושה חודשים.