מדובר בשם העממי שניתן למכשיר הפוליגרף אשר הומצא בארה"ב, בשנות העשרים של המאה העשרים. מכונת אמת נועדה לקלוט את תגובות בלתי רצוניות של בן אדם, על מנת לבדוק האם הוא דובר אמת או משקר. מכונת אמת משמשת לרוב בחקירות פליליות, אך בשנים האחרונות היא צוברת פופולאריות גם במבדקים תעסוקתיים וביטחוניים. אמינותה של מכונת אמת, כמו גם היחס לשימוש בה, שנויים במחלוקת.
מכונת אמת מבוססת על העיקרון שבזמן שאדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגיים שאין לו שליטה עליהם, כמו: עלייה בלחץ דם, הזעה, שינוי בקצב הדופק ושינוי במוליכות החשמלית של העור.

בעת בדיקה באמצעות מכונת אמת מצמידים לנבדק גלאים באזורים שונים בגוף:
בחזה - גלאי נשימת חזה טורסו. בסרעפת - גלאי נשימת סרעפת אבדומינל.
ביד ימין - שרוול המודד שינויים בלחץ הדם והדופק.
בשתי אצבעות יד שמאל - גלאי מוליכות חשמלית של העור, לבדיקת הזעה.
כמו-כן, נוהגים למדוד כיום גם שינויים בזרימת הדם באצבעות הידיים. על מנת שבדיקה באמצעות מכונת אמת תיתפס כאמינה מוכרחים להתקיים, לכל הפחות, התנאים הבאים: גלאי פעולת הלב, גלאי נשימה וגלאי מוליכות חשמלית של העור.

שיטת אבחון מקובלת באמצעות מכונת אמת נעשית באמצעות שאלות בקרה השוואתיות מסוג "שקר ככל הנראה". הבודק אשר אחראי על מכונת אמת, מציג לנבדק שאלות משלוש קטגוריות :
שאלות רלוונטיות – שאלות הנשאלות באופן ישיר לנושא החקירה. דוגמא לשאלה רלוונטית במקרה של חקירת בגידה בחיי נישואין – "האם קיימת יחסי מין עם...?" הנבדק צריך לקבל את רשימת השאלות הרלוונטיות מראש, ולעבור עליהן לפחות פעם אחת, כשהוא לא מחובר למכשיר מכונת אמת, זאת כדי להקטין במידת האפשר את תגובות הלחץ הטבעיות של הגוף.
שאלות השוואה - שאלות שמטרתן לייצר אצל הנבדק תחושות של רגשות אשם, בלי קשר לנושא החקירה. שאלות ההשוואה נועדו לעורר אי נוחות אצל כל אדם אנושי. דוגמא לשאלת השוואה: "האם שיקרת אי פעם?"
שאלות סרק - שאלות אלו נשאלות על מידע ברור וידוע כמו שם פרטי ושם משפחה, כתובת מגורים וכדומה. שאלות הסרק אינן נחשבות בתהליך ניתוח התוצאות ואינן משוקללות בבחינת מסקנות החקירה.

בזמן שהנבדק מחובר למכשיר מכונת אמת ומשיב על שאלות הבודק, מודד הגרף של מכונת אמת את התגובות הפיזיולוגיות בערוצים השונים לב, נשימה, הזעה. אם מתקבלת תגובה חזקה לשאלות המהותיות הרי שהנבחן משקר. במידה ונמדדת התגובה חזקה יותר לשאלות הביקורת מוצאים את הנבחן אומר אמת. אם התגובות דומות בעוצמתן יש לעבור בדיקה חוזרת, מאחר שמדובר בתוצאות לא החלטיות.