השפעת מאמץ כרוני על הגדילה והתבגרות

ידוע שמאמץ כרוני כדוגמת התעמלות ספורטיבית, החלקה על קרח ובלט מגיל מוקדם, מעכב התבגרות מינית אצל בנות. אצל מתעמלות למשל; נמצאה דחייה של 1-2 שנים בהופעת הווסת הראשונה.

"WARREN" ב- 1980 מצא התפתחות מאוחרת גם אצל רקדניות בלט. ידוע בנוסף שקיימות הפרעות הורמונאליות אצל נשים בעקבות מאמץ קשה וממושך. אצל רצות למרחקים ארוכים, שחייניות ורקדניות בלט קיימות תופעות של אוליגומנוריאה (אי סדירות בהופעת הווסת) ואמנו ריאה. תופעות אלה נובעות משינויים בריכוזם של הורמוני המין.

המסקנה היא שעומס פעילות לנערים הנמצאים בתהליך של שינויים פיזיולוגיים אינו רצוי.

ככל שקבוצת הנערים התאמנה שעות רבות יותר בשבוע במשך שנים רבות יותר, חל עיכוב משמעותי יותר בהתפתחות השלד. הממצא העיקרי של מחקר זה היה שאימוני התעמלות אינטנסיביים גרמו לעיכוב בהתפתחות ובגובה אצל נערים בטרום התבגרות.

תופעה דומה נמצאה גם במחקר שבדק ג'וקיז צעירים.

במעקב נוסף שנעשה אחר תהליך הגדילה של מספר נערים ונערות שעסקו באינטנסיביות בספורט תחרותי במשך שנות צמיחתם הגופנית, נצפו תופעות דומות.

בסופו של התהליך הגיעו ספורטאים אלה לגובהם החזוי.

המחקר האחד עקב אחר נערים במשך 6 שנים מגיל 6-12. קבוצת הפעילים קיבלה במסגרת הניסוי 5 שעות פעילות גופנית בשבוע לעומת שעה אחת לקבוצת הביקורת.

המחקר השני לא מצא הבדל בין 8 רצים של ריצות שדה בגיל 10-11 לבין קבוצת הביקורת.

בשני מחקרים נוספים, האחד שבדק שינויים בגובה והשני, בגרות של השלד, לא נמצאה השפעה כלשהי של האימונים הגופניים על המדדים הללו.

מחקר אחר מ 1969 הראה שאימון הגביר גדילה אצל קבוצת נערים לאחר ששת חודשי פעילות בהשוואה לקבוצת ביקורת לא פעילה.

לפי BORER :בבעלי חיים מכרסמים וגם באדם, העמסה רבה או מהירה מידיי של כוחות מכניים במאמץ מדכאים גדילה של השלד על ידי שגורמים לטראומה מכנית מקומית.

לעומת זאת אצל אותם מכרסמים גילתה BORER שריצה מרצון הגבירה צמיחה של השלד.

למחקר זה נבחר מכרסם בוגר שמרצונו מבצע פעילות תנועתית רבה. יש להדגיש שמכרסמים מסוג זה שומרים על יכולת הפרוליפרציה במשך רוב חייהם.

HAMSTER שנחשף לריצה במשך חודש הראה התארכות משמעותית של גולגולת, עמוד שדרה, זרוע וירך ועליה משמעותית בפרוליפרציה תאית באפיפיזה של הירך.

בניגוד לשתי קבוצות המחקרים שהוזכרו הגיעו חוקרים אחרים למסקנה שלישית.

כל הדיווחים שהוצגו לעיל אינם עקביים כתוצאה מסבך הגורמים המעורבים בנושא.

מעקב אחר שינויים בגדילה דורש זמן רב, העלות הכספית הנדרשת גבוהה, קשה לפקח על כל המשתנים הגנטיים, התזונתיים, הסביבתיים, המשפחתיים ועל גורם הבחירה הטבעית.

סיבה נוספת למגוון התוצאות היא השוני בין המחקרים עצמם בפרוטוקול, בטיפול שניתן למבדקים, בביקורת שנעשתה על כל אותם מרכיבים שהוזכרו ובתגובת הנבדקים לגירוי עצמו.

בהתבסס על המידע שהוזכר לגבי בנות, אשר אצלן נראית תופעת האמנוריאה כתוצאה מדיכוי הגונדוטרופינים בעקבות מאמץ כרוני, ובהתחשב בכך שקיים בספרות מידי רב יותר על בנות מאשר על בנים בתחום זה, בא מחקר זה לברר האם מאמץ כרוני אצל בנים עלול לגרום לדיכוי בהפרשת ה.ג. ובעקבותיו להאטה בגדילה.

יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org   www.DietMe.co.il   www.2all.co.il/Web/Sites/diet-kobi