[מאת: עו"ד לדיני נזיקין]

קראתי ידיעה מעניינת כי השבוע סגן נשיא קולומביה, אנג'לינו גרזון, עבר ניתוח מעקפים בהול ארבעים ושמונה שעות בלבד לאחר שהושבע. ככל הנראה הלחץ ועומס העבודה הכריעו אותו.למרבה המזל, הוא יצא מזה בשלום - מביה"ח  נמסר שהוא נמצא בהתאוששות במחלקה לטיפול נמרץ, וכי מצבו יציב. האם המקרה שלו נחשב "תאונת עבודה"?

לחץ ומתח בעבודה הם דבר המוכר לכולנו, כמו גם העובדה שרבים מאיתנו לוקחים את זה ללב - ותרתי משמע. אירוע לב במהלך העבודה הוא מתאונות העבודה השכיחות ביותר, גם אם לעיתים נדמה שאין קשר הדוק בין האירוע עצמו לפעילות בעבודה.

מה זכאותו של  מי שמוכר כנפגע תאונת עבודה בעקבות התקף לב?

מי שהתקף הלב שלו יוכר כ"תאונת עבודה", יהיה זכאי לתשלום פיצויים הנקראים דמי פגיעה לתקופה בה היה מושבת מהעבודה (והיא עד תשעים ימים). מי שיקבעו לו אחוזי נכות בעקבות התרחשותו שלהתקף הלב, עשוי להיות זכאי לתשלום מענק, קצבה זמנית או חודשית קבועה ולגמלאות נוספות מהביטוח הלאומי - וזאת בהתאם לאחוזי הנכות.

חשוב לדעת ששווי הגמלאות יכול להגיע למאות אלפי שקלים בשנה. במקרה וחלילה אירוע הלב מביא לפטירת המבוטח, בני המשפחה - אשתו וילדיו, יהיו זכאים לקצבה חודשית ולמענקים שונים הקבועים בחוק.

התקף לב נגרם מאוטם לבבי , המתרחש לרוב באופן טבעי כאשר שכבת שומן שהצטברה ברובד הפנימי של העורק נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר מביא להיווצרות סתימת העורק כולו, להפסקת מעברו של הדם בעורק ועקב כך, הפסקת הובלת החמצן ללב.

מתי התקף לב מוכר כתאונת עבודה?

על מנת שההתקף לב יוכר כתאונת עבודה, חשוב שיהיה קודם לו "אירוע חריג" או "מאמץ בלתי רגיל". למשל: סבל המרים חפץ כבד במיוחד, פוליטיקאי שנאם נאום חשוב אל מול קהל רב, מנהל בכיר שסגר עסקה חשובה ועוד. חשוב לציין שהקביעה כי אכן מדובר באירוע חריג או מאמץ לא רגיל, נעשית באופן סובייקטיבי שכן, אירוע מסויים ישפיע באופן שונה על אנשים שונים.

בכדי להוכיח  חריגות, יש להביא ראיות אובייקטיביות התומכות בטענות המבוטח בדבר האירוע והעוצמה שלו.  בית הארצי לעבודה קבע בדב"ע נד/ 0-203 שלמה אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי כי לא כל התרגזות במהלך העבודה תיחשב כאירוע חריג. ביהמ"ש  קבע כי: "חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרך כלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו, שלא תמיד ישביעוהו נחת. על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג", חייב להיות לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי, לעומת דחק נפשי שיגרתי שהיא מנת חלקם של עובדים במערכות העבודה".

העבודה של עו"ד לדיני נזיקין בתביעה לביטוח הלאומי בדרך כלל מתרכזת בהוכחת אותה ה"חריגות" - שכן זה מה שעלול לחרוץ את גורלה של התביעה. אני מכיר מבוטחים רבים שהעידו כי "העבודה שלנו מלחיצה" - וזוהי טעות. מאחר ואם היא מלחיצה באופן שיגרתי, אזי שללחץ שנגרם לפני התקף הלב, לא הייתה "חריגות" - ובמקרה כזה תביעתם לא תוכר.

בנוסף הקביעה אם התרחש אירוע חריג בעבודה, חייבת להיות מבוססת על הצהרותיו של המבוטח בטופס התביעה, חקירותיו בביטוח לאומי, חקירות של עדים נוספים ורישומים רפואיים. על מנת שהתביעה תוכר, חשוב מאוד שהמבוטח או בני המשפחה שלו יכריזו בביה"ח כי אירוע הלב נגרם לו תוך כדי עבודה ואף יחתמו על מסמכים המעידים על כך.

הקשר הסיבתי בין התקף הלב לעבודה

לאחר שהוכח כי התרחש אירוע חריג או בלתי רגיל שקדם להתקף הלב, הביטוח הלאומי יבחן האם יש קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג או בלתי רגיל לבין התקף הלב. במידה והמבוטח סבל מבעיות לב בעבר, הוא יכול להיחשב כאחד ש"מועד להתקפי לב", וכך הקשר הסיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב - ייחלש.

הביטוח הלאומי הגדיר מי הם בעלי הסיכון להתקף לב, כמו: מעשנים כבדים, בעלי לחץ דם גבוה, הסובלים מכולסטרול גבוה וכאלה שיש להם בעיות לב גנטיות העוברות בתורשה. מול גורמי הסיכון תיבחן סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג לבין התקף הלב. ככל שפרק הזמן בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי גבוה יותר, כך ייחלש הסיכוי להוכיח קשר סיבתי ביניהם.

מה קורה כאשר לא נמצא קשר סיבתי בין התקף הלב לעבודה?

אין זהו סוף הסיפור. באם תביעות לביטוח לאומי נדחות על ידו בטענה כי לא אירע למבוטח אירוע חריג או מאמץ לא חריג, ו/או בשל היעדר קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב, צריך לבחון באם קיימת עילה להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על ידי עורך דין שמנוסה בתחום.

כיצד  נקבעת דרגת הנכות ע"י הוועדות הרפואיות?

לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי בהתקף הלב כ"פגיעה בעבודה", המבוטח יזומן לוועדה ראשונה בהרכב של רופא אחד שתדון במקרה שלו ותקבע אם נותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה. על החלטת הוועדה  המבוטח רשאי לערער בפני וועדה רפואית לעררים שתדון בעניינו בהרכב של 3 רופאים, כאשר בסמכותה לשנות את החלטת הוועדה הראשונה.

בסמכות הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית שנגרמו למבוטח כתוצאה מתאונת עבודתו. כאמור, אוטם שריר הלב מתרחש אצל מבוטחים להם מחלה כללית קודמת, וישנם מקרים בהם הוועדה תנכה את הנכות בגין המצב הקודם מהנכות שנקבעה לאחר התקף הלב.

ניכוי מצב קודם אפשרי במקרה בו קיים מצב קודם ומוכח של פגיעה בלב. על הוועדה להסתמך על נתונים מוכחים לפגיעה קודמת בלב וזאת למשל לאור מיפוי לב או אקו לב שנעשה או נתונים אחרים מתוך החומר הרפואי המצביעים על פגיעה בלב.

לסיכום, תביעות לביטוח לאומי עקב התקף לב בעבודה, מוטב שיעשו כבר מהשלב הראשון בליוויו של עורך דין שמומחה בתחום דיני הנזיקין. חשוב לזכור כי הטיפול בתביעה אשר נדחתה על ידי ביטוח לאומי, הינו ארוך ומסובך מאוד. ההתנהלות מול הוועדות הרפואיות היא התנהלות חשובה לא פחות. אילו בדיוק המקרים בהם הבחירה לחסוך ולהימנע מקבלת ליווי משפטי, עלולה לעלות לכם ביוקר.

הכותב הוא עו"ד לתאונות עבודה המתמחה בדיני נזיקין ונזקי גוף.