דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה פוליטיקה לפיוס מצטלם היטב דרוש חשבון נפש נוקב / יונתן יבין
לפיוס מצטלם היטב דרוש חשבון נפש נוקב / יונתן יבין
הדס כהן |  25/10/10 |  צפיות: 16651

חמש-עשרה שנה לאחר הערב ההוא בכיכר שבו הכל נעצר, המחשבות על המילה הנאיבית "פיוס" מעלות על השפתיים חיוך לא נעים, כזה שעוטה אדם בעת שהוא נאלץ להגיד דבר מה תקין-פוליטית שבו הוא אינו מאמין. מקץ עשור וחצי מומלץ לכולנו להרהר בפיחות שחל במילה זו, "פיוס", ובמה שנותר מהרעיון שמאחוריה.

שכחנו, או העדפנו לשכוח. אנו ישנים טוב יותר כשאנו מכסים את הגוף הארוך של אשמתנו בשמיכה הקצרה של ההדחקה. העדפנו לשכוח את האווירה ששררה כאן בחודשים שקדמו ליום שבו נורתה המדינה בגבה, את רצח האופי המתמשך שביצעו מי שחבשו ועוד חובשים את כס השלטון. הסכמנו להתעלם מחשבונות העבר ולנסות להתפייס למען העתיד. וכשזה לא עבד (באופן טבעי), בחרנו להתייאש. השמאל מהימין, הימין מ"חשבון הנפש" (זוכרים?) וכולם כאחד מעצם האפשרות לפיוס.

בדיעבד כינינו את האווירה הארורה של החודשים שקדמו לרצח בשם המכובס "דה-לגיטימציה". דה-לגיטימציה היא מה שעוללו לרבין עם מדי קצין אס.אס וארון קבורה והפגנות שקראו במפורש לרציחתו. דה-לגיטימציה, כאילו היתה ההסתה שלוחת הרסן מין שובבות, תופעה שאינה חוקית לגמרי ובכל-זאת כולם משתתפים בה, כי אין לה קורבנות, כמו לקבל קצת כסף בשחור. חלטורה.

אבל זו לא הייתה דה-לגיטימציה. זו הייתה הכשרת קרקע מתמשכת לקראת הרצח הפוליטי החמור מכל: של ראש מדינה. של המנהיג האחרון שהיה כאן. של האיש שראה עשרים שנה לפני כולנו לאיזה גהינום עלולים חיינו להפוך אם לא נשכיל להשכין שלום: פיגועים מחרידים בתדירות שבועית בשנים הרעות, ואומה מבודדת משכניה, מפוררת פנימית, ומוקצה מחמת המיאוס בין עמי העולם בשנים שהן לכאורה הרעות-פחות. לכאורה.

_ _ _

היום אני מבכה את רצח רבין יותר משביכיתי אותו בלילה ההוא, הארור, של נובמבר. אז בכינו כולנו בבהלה על מה שהעזו לעולל כאן, בכינו בחרדה מפני הבאות. זה היה בכי טבעי, מספד ליום קטסטרופה. היום אנו בוכים בכי הגיוני, בכי של תוצאה, של ירידה מנכסים מוסריים, בכי שכל אחד מאיתנו בוכה עם סיבה טובה משום שכל אחד מאיתנו סובל. לא שכחנו, איך אפשר לשכוח? הרי אנו חיים את תוצאות הרצח הזה יום-יום.


אני מבכה את רצח רבין באלימות בכבישים, בפשיעה, בפילוג החברתי שמאכל את העם ממעיו, בקיטוב הכלכלי שנוטע צריחי פאר בצד פחונים, בעושק ניצולי השואה, הנכים והקשישים, באופורטוניזם, בשחיתות השלטונית ובאפסות ההנהגה, בחינוך הגרוע ובתרבות השטוחה, בבהמיות שהיתה לבון-טון, במכירת סוף המדינה שאת פתיחתה הכריזו שלוש יריות בכיכר; ומתאבל על הרצח כל אימת שעוד מיעוט כוחני גורר את המדינה לעוד סיבוב של "טנגו רגרסיה": צעד אחורה, ואז עוד שניים לאחור. סקובידו.

האפשר עדיין לקוות ל"פיוס" בכלל? ואם כן, פיוס בין מי למי? ומהו בעצם ה"פיוס" הזה? אנו משתמשים בַמילה לתיאור גישור בין נצים, אך לא היתה כאן מריבה אלא קרע, קרע של ממש. הוא דורש ראשית חוכמה וידוי ובקשת סליחה - שכמותם טרם שמענו. במקומם אנו עדים לרעות הולכות וחולות, שאותה דה-לגיטימציה העניקה להן לגיטימציה. הפיוס שאנו זקוקים לו אינו חיבוק הוליוודי שמצטלם היטב בכרזות, אלא עבודה קשה: מיגור האכזרות, הגזענות, הקיצונות והעבריינות, וקידוש נקיון הכפיים, הציות לחוק, החמלה והמצפון המוסרי.

_ _ _

ייאמר כאן ללא כחל ושרק: החשבון מונח בצד ימין של השולחן. לאחר הרצח העניק השמאל לימין השפוי הזדמנות הוגנת לאותו "חשבון נפש", לניקוי אורוות, לטיהור "מחננו". חשבון הנפש לא נעשה, אדרבה, הימין התעטף בצדקתו והקצין, הקרע החריף והיה לאיבה מוחלטת. כיום הופכים שני הצדדים זה את זה לאויבים מהסוג שבעוד חמש-עשרה שנים יאחזו קלשונות במלחמת אזרחים.

למצב זה איננו יכולים ואיננו רשאים להגיע. חוב כבד יש לנו, לשישה מיליון יהודים, לאלפי חללים ופצועים, לרבבות לוחמים שחזרו מהקרב ולשבויים ולנעדרים שלא. יש לנו חוב לבנימין זאב הרצל, לדויד בן-גוריון וכן - גם ליצחק רבין. ובמיוחד ובאופן פרקטי, יש לנו חוב לעצמנו, שתשלומו מתבטא בשימור החוק והמוסר: חובת קיומנו הנאור. אין אידיאולוגיה שמצדיקה התחמקות ממנו.
השמאל ממתין, הוא תמיד ממתין. והוא גם תמיד אופטימי. המרכז - אלה שאינם יודעים לשאול ומעדיפים שלא לחשוב - הולך ותופח, ולא בכדי. הגאולה חייבת להתחיל בלידתו של ימין חדש, פתוח, אחראי וזקוף, שמגנה כל אלימות באשר היא ומציית לחוק - לצד עמידה נחושה (במגבלות הדמוקרטיה) על זכות היהודים למדינתם. על ימין כזה להכיר בכורח של פשרה טריטוריאלית, בזכות הפלסטינים לחיות בשלווה, ובחובת ציותם של חיילי צה"ל לפקודות הצבא לפני ציות לצו הרבנים.
זו נקודת הבסיס היחידה שממנה ייתכן פיוס כלשהו, איחוי העם (שהימין, אגב, מעוניין בו הרבה יותר מהשמאל). זו גם האפשרות היחידה שיש לה עתיד בר קיימא. המרכז והשמאל - רוב העם - ממתינים לימין אחראי שיתפייס - אך בתנאים מקדימים אלה. אנו מרבים להלין על שאין "פרטנר" פלסטיני להתפייס עמו; האם יימצא פרטנר ישראלי?


 הכותב הוא עיתונאי וסופר, מתגורר בתל אביב.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הדס כהן


 


מאמרים נוספים מאת הדס כהן
 
מצאתם תכשיט ישן בלי קבלה או תעודה – האם עדיין אפשר להעריך אותו?
30/09/26 | ניהול ידע
לא מעט תכשיטים נשמרים במשפחה במשך שנים ללא קבלה, תעודה או מידע ברור לגבי המקום שבו נרכשו. לעיתים מדובר בטבעת ישנה, שרשרת, צמיד או זוג עגילים שעברו בין בני המשפחה, וכבר איש אינו יודע בדיוק מתי נקנו ומה היה מחירם. האם במצב כזה עדיין ניתן לבצע הערכת תכשיטים ולקבוע את שוויים? ברוב המקרים, המסמכים יכולים לעזור – אך הם אינם הדבר היחיד שעליו מתבססת ההערכה.

האם תעודה גמולוגית ישנה עדיין מספיקה להערכת היהלום?
30/09/26 | בלוגים
רכשתם יהלום לפני שנים וקיבלתם יחד איתו תעודה גמולוגית. כעת אתם רוצים לדעת מה שוויו ומתעוררת השאלה: האם הנתונים המופיעים בתעודה הישנה עדיין מספיקים, או שכדאי לבצע הערכת יהלומים מחדש? התעודה יכולה לספק מידע חשוב על האבן, אך היא אינה בהכרח מספרת מה שוויה כיום.

כיצד היחסים העסקיים בין ישראל לצרפת משפיעים על הביקוש לנוטריון לצרפתית?
הקשרים הכלכליים בין ישראל לצרפת כוללים פעילות של חברות, יזמים ומשקיעים במגוון רחב של ענפים. חברות ישראליות מבקשות להיכנס לשוק הצרפתי, חברות צרפתיות פועלות בישראל, ובין הצדדים מתקיימים קשרי מסחר ושיתופי פעולה עסקיים. ככל שהפעילות העסקית בין המדינות מתרחבת, כך גדל גם הצורך בהעברת מסמכים משפטיים ורשמיים בין עברית לצרפתית. במקרים אלה עשויים להידרש שירותיו של נוטריון לצרפתית.

איך יחסי ישראל–רוסיה משפיעים על הביקוש לנוטריון לרוסית?
הקשרים בין ישראל לרוסיה מורכבים משילוב של יחסים מדיניים, קשרים כלכליים ובעיקר קשרים אישיים ומשפחתיים בין אזרחי שתי המדינות. בישראל קיימת אוכלוסייה גדולה של דוברי רוסית, ולישראלים רבים יש בני משפחה, נכסים, עסקים או זכויות שונות ברוסיה. כל אלה יוצרים צורך קבוע בהעברת מסמכים רשמיים בין המדינות ומגבירים את הביקוש לשירותי נוטריון לרוסית.

איך תדע לבחור נוטריון מובחר לאיטלקית?
31/08/26 | בלוגים
כאשר נדרשים להגיש מסמך ישראלי לרשות באיטליה, לא מספיק לתרגם אותו באמצעות אדם שיודע את השפה. מסמכים משפטיים ורשמיים מחייבים במקרים רבים תרגום ואישור בהתאם לדרישות הגוף שאליו הם מוגשים. לכן בחירת נוטריון לאיטלקית היא שלב חשוב שיכול להשפיע על מהירות הטיפול ועל הסיכוי שהמסמכים יתקבלו ללא צורך בתיקונים ובהגשה חוזרת. אז כיצד בוחרים נוטריון מתאים ומה כדאי לבדוק לפני שמפקידים בידיו את המסמכים?

הערכת פסלים מול הערכת תמונות – האם מדובר בשני תהליכים שונים לגמרי?
כאשר מדברים על הערכת אומנות, נהוג להתייחס לציורים, פסלים ויצירות אחרות תחת אותה כותרת. אלא שבפועל, הערכת פסל והערכת תמונה דורשות בחינה של מאפיינים שונים. בשני המקרים המטרה היא לקבוע את שווי היצירה, אך הדרך להגיע אליו משתנה בהתאם לסוג היצירה, החומרים שמהם היא עשויה, זהות האמן ונתוני השוק.

נוטריון לרוסית: האם מלחמת רוסיה–אוקראינה משפיעה בישראל על הביקוש לשירותים נוטריוניים?
מלחמת רוסיה–אוקראינה, שהחלה בשנת 2022, השפיעה על תחומים רבים מעבר לזירה הביטחונית. לצד ההשלכות הכלכליות וההומניטריות, היא הובילה לשינויים משמעותיים גם בתחום ההגירה, האזרחות וההתנהלות המשפטית של אזרחים רבים. בישראל, שבה מתגוררת קהילה גדולה של יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, ניתן לראות השפעה גם על הביקוש לשירותי נוטריון לרוסית.

מתי לא ניתן להעריך במדויק את שווי היהלום?
הערכת יהלומים היא תהליך מקצועי המבוסס על בדיקות גמולוגיות, ניסיון רב והיכרות עם שוק היהלומים. ברוב המקרים ניתן להגיע להערכה מדויקת של ערך היהלום, אך ישנם מצבים שבהם קשה לקבוע את שוויו באופן חד-משמעי. במקרים אלו נדרשת בדיקה מעמיקה ולעיתים גם מידע נוסף כדי להגיע להערכה אמינה.

נוטריון לרוסית: כיצד ביטול טיסות אל על למוסקבה השפיע על הביקוש לשירותים נוטריוניים?
29/06/26 | כללי
הקשרים בין ישראל לרוסיה נשענים במשך שנים על קשרים משפחתיים, עסקיים ומשפטיים ענפים. אלפי ישראלים מחזיקים בני משפחה ברוסיה, נכסים, חשבונות בנק או עסקים במדינה, ורבים נוספים נדרשים לטפל במסמכים מול הרשויות הרוסיות. כאשר טיסות ישירות בין המדינות מצטמצמות או מופסקות, כמו במקרה של ביטול טיסות אל על למוסקבה, מתעורר צורך גדול יותר לבצע הליכים מרחוק. במציאות הזו, גדל גם הביקוש לשירותי נוטריון לרוסית.

נוטריון לספרדית: כיצד העלייה באירועים אנטישמיים בספרד משפיעה על הביקוש לשירותים נוטריוניים בישראל?
29/06/26 | תקשורת
נים האחרונות דווח על עלייה במקרי אנטישמיות במדינות שונות באירופה, ובהן גם ספרד. אירועים אלה, לצד שינויים במצב הביטחוני והמדיני, גורמים לחלק מהישראלים, ליהודים המתגוררים בספרד ולבעלי קשרים עסקיים או משפחתיים בין המדינות לבחון מחדש את עתידם ואת אופן ניהול ענייניהם המשפטיים. כתוצאה מכך, במקרים מסוימים נרשמת גם עלייה בביקוש לשירותי נוטריון לספרדית.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI