דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה פוליטיקה לפיוס מצטלם היטב דרוש חשבון נפש נוקב / יונתן יבין
לפיוס מצטלם היטב דרוש חשבון נפש נוקב / יונתן יבין
הדס כהן 25/10/10 |  צפיות: 16545

חמש-עשרה שנה לאחר הערב ההוא בכיכר שבו הכל נעצר, המחשבות על המילה הנאיבית "פיוס" מעלות על השפתיים חיוך לא נעים, כזה שעוטה אדם בעת שהוא נאלץ להגיד דבר מה תקין-פוליטית שבו הוא אינו מאמין. מקץ עשור וחצי מומלץ לכולנו להרהר בפיחות שחל במילה זו, "פיוס", ובמה שנותר מהרעיון שמאחוריה.

שכחנו, או העדפנו לשכוח. אנו ישנים טוב יותר כשאנו מכסים את הגוף הארוך של אשמתנו בשמיכה הקצרה של ההדחקה. העדפנו לשכוח את האווירה ששררה כאן בחודשים שקדמו ליום שבו נורתה המדינה בגבה, את רצח האופי המתמשך שביצעו מי שחבשו ועוד חובשים את כס השלטון. הסכמנו להתעלם מחשבונות העבר ולנסות להתפייס למען העתיד. וכשזה לא עבד (באופן טבעי), בחרנו להתייאש. השמאל מהימין, הימין מ"חשבון הנפש" (זוכרים?) וכולם כאחד מעצם האפשרות לפיוס.

בדיעבד כינינו את האווירה הארורה של החודשים שקדמו לרצח בשם המכובס "דה-לגיטימציה". דה-לגיטימציה היא מה שעוללו לרבין עם מדי קצין אס.אס וארון קבורה והפגנות שקראו במפורש לרציחתו. דה-לגיטימציה, כאילו היתה ההסתה שלוחת הרסן מין שובבות, תופעה שאינה חוקית לגמרי ובכל-זאת כולם משתתפים בה, כי אין לה קורבנות, כמו לקבל קצת כסף בשחור. חלטורה.

אבל זו לא הייתה דה-לגיטימציה. זו הייתה הכשרת קרקע מתמשכת לקראת הרצח הפוליטי החמור מכל: של ראש מדינה. של המנהיג האחרון שהיה כאן. של האיש שראה עשרים שנה לפני כולנו לאיזה גהינום עלולים חיינו להפוך אם לא נשכיל להשכין שלום: פיגועים מחרידים בתדירות שבועית בשנים הרעות, ואומה מבודדת משכניה, מפוררת פנימית, ומוקצה מחמת המיאוס בין עמי העולם בשנים שהן לכאורה הרעות-פחות. לכאורה.

_ _ _

היום אני מבכה את רצח רבין יותר משביכיתי אותו בלילה ההוא, הארור, של נובמבר. אז בכינו כולנו בבהלה על מה שהעזו לעולל כאן, בכינו בחרדה מפני הבאות. זה היה בכי טבעי, מספד ליום קטסטרופה. היום אנו בוכים בכי הגיוני, בכי של תוצאה, של ירידה מנכסים מוסריים, בכי שכל אחד מאיתנו בוכה עם סיבה טובה משום שכל אחד מאיתנו סובל. לא שכחנו, איך אפשר לשכוח? הרי אנו חיים את תוצאות הרצח הזה יום-יום.


אני מבכה את רצח רבין באלימות בכבישים, בפשיעה, בפילוג החברתי שמאכל את העם ממעיו, בקיטוב הכלכלי שנוטע צריחי פאר בצד פחונים, בעושק ניצולי השואה, הנכים והקשישים, באופורטוניזם, בשחיתות השלטונית ובאפסות ההנהגה, בחינוך הגרוע ובתרבות השטוחה, בבהמיות שהיתה לבון-טון, במכירת סוף המדינה שאת פתיחתה הכריזו שלוש יריות בכיכר; ומתאבל על הרצח כל אימת שעוד מיעוט כוחני גורר את המדינה לעוד סיבוב של "טנגו רגרסיה": צעד אחורה, ואז עוד שניים לאחור. סקובידו.

האפשר עדיין לקוות ל"פיוס" בכלל? ואם כן, פיוס בין מי למי? ומהו בעצם ה"פיוס" הזה? אנו משתמשים בַמילה לתיאור גישור בין נצים, אך לא היתה כאן מריבה אלא קרע, קרע של ממש. הוא דורש ראשית חוכמה וידוי ובקשת סליחה - שכמותם טרם שמענו. במקומם אנו עדים לרעות הולכות וחולות, שאותה דה-לגיטימציה העניקה להן לגיטימציה. הפיוס שאנו זקוקים לו אינו חיבוק הוליוודי שמצטלם היטב בכרזות, אלא עבודה קשה: מיגור האכזרות, הגזענות, הקיצונות והעבריינות, וקידוש נקיון הכפיים, הציות לחוק, החמלה והמצפון המוסרי.

_ _ _

ייאמר כאן ללא כחל ושרק: החשבון מונח בצד ימין של השולחן. לאחר הרצח העניק השמאל לימין השפוי הזדמנות הוגנת לאותו "חשבון נפש", לניקוי אורוות, לטיהור "מחננו". חשבון הנפש לא נעשה, אדרבה, הימין התעטף בצדקתו והקצין, הקרע החריף והיה לאיבה מוחלטת. כיום הופכים שני הצדדים זה את זה לאויבים מהסוג שבעוד חמש-עשרה שנים יאחזו קלשונות במלחמת אזרחים.

למצב זה איננו יכולים ואיננו רשאים להגיע. חוב כבד יש לנו, לשישה מיליון יהודים, לאלפי חללים ופצועים, לרבבות לוחמים שחזרו מהקרב ולשבויים ולנעדרים שלא. יש לנו חוב לבנימין זאב הרצל, לדויד בן-גוריון וכן - גם ליצחק רבין. ובמיוחד ובאופן פרקטי, יש לנו חוב לעצמנו, שתשלומו מתבטא בשימור החוק והמוסר: חובת קיומנו הנאור. אין אידיאולוגיה שמצדיקה התחמקות ממנו.
השמאל ממתין, הוא תמיד ממתין. והוא גם תמיד אופטימי. המרכז - אלה שאינם יודעים לשאול ומעדיפים שלא לחשוב - הולך ותופח, ולא בכדי. הגאולה חייבת להתחיל בלידתו של ימין חדש, פתוח, אחראי וזקוף, שמגנה כל אלימות באשר היא ומציית לחוק - לצד עמידה נחושה (במגבלות הדמוקרטיה) על זכות היהודים למדינתם. על ימין כזה להכיר בכורח של פשרה טריטוריאלית, בזכות הפלסטינים לחיות בשלווה, ובחובת ציותם של חיילי צה"ל לפקודות הצבא לפני ציות לצו הרבנים.
זו נקודת הבסיס היחידה שממנה ייתכן פיוס כלשהו, איחוי העם (שהימין, אגב, מעוניין בו הרבה יותר מהשמאל). זו גם האפשרות היחידה שיש לה עתיד בר קיימא. המרכז והשמאל - רוב העם - ממתינים לימין אחראי שיתפייס - אך בתנאים מקדימים אלה. אנו מרבים להלין על שאין "פרטנר" פלסטיני להתפייס עמו; האם יימצא פרטנר ישראלי?


 הכותב הוא עיתונאי וסופר, מתגורר בתל אביב.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הדס כהן


 


מאמרים נוספים מאת הדס כהן
 
נוטריון לרוסית: כיצד ביטול טיסות אל על למוסקבה השפיע על הביקוש לשירותים נוטריוניים?
29/06/26 | כללי
הקשרים בין ישראל לרוסיה נשענים במשך שנים על קשרים משפחתיים, עסקיים ומשפטיים ענפים. אלפי ישראלים מחזיקים בני משפחה ברוסיה, נכסים, חשבונות בנק או עסקים במדינה, ורבים נוספים נדרשים לטפל במסמכים מול הרשויות הרוסיות. כאשר טיסות ישירות בין המדינות מצטמצמות או מופסקות, כמו במקרה של ביטול טיסות אל על למוסקבה, מתעורר צורך גדול יותר לבצע הליכים מרחוק. במציאות הזו, גדל גם הביקוש לשירותי נוטריון לרוסית.

נוטריון לספרדית: כיצד העלייה באירועים אנטישמיים בספרד משפיעה על הביקוש לשירותים נוטריוניים בישראל?
29/06/26 | תקשורת
נים האחרונות דווח על עלייה במקרי אנטישמיות במדינות שונות באירופה, ובהן גם ספרד. אירועים אלה, לצד שינויים במצב הביטחוני והמדיני, גורמים לחלק מהישראלים, ליהודים המתגוררים בספרד ולבעלי קשרים עסקיים או משפחתיים בין המדינות לבחון מחדש את עתידם ואת אופן ניהול ענייניהם המשפטיים. כתוצאה מכך, במקרים מסוימים נרשמת גם עלייה בביקוש לשירותי נוטריון לספרדית.

שווי יהלומים בהתאם למקור היהלומים – האם ארץ המוצא משפיעה על הערך?
כאשר מדברים על שווי יהלומים, רוב האנשים חושבים מיד על גודל האבן, רמת הניקיון או איכות החיתוך. אך בשנים האחרונות עולה גם השאלה האם מקור היהלום – כלומר המדינה או המכרה שממנו הגיע – משפיע על ערכו. התשובה היא שכן, אך לא תמיד באופן ישיר. מקור היהלום הוא אחד מהגורמים שעשויים להשפיע על שוויו, לצד מאפיינים מקצועיים נוספים.

הערכת אומנות – האם מקור המוצא של האמן משפיע על שווי היצירה?
29/06/26 | בלוגים
שוק האמנות העולמי מושפע ממגוון רחב של גורמים, ובהם זהות האמן, סגנון היצירה, נדירותה, מצבה הפיזי והביקוש לה. אחת השאלות שעולות לא פעם היא האם גם ארץ המוצא של האמן משפיעה על ערך היצירה. במסגרת הערכת אומנות מקצועית, מקורו של האמן עשוי להיות נתון רלוונטי, אך הוא מהווה רק חלק ממכלול השיקולים המשפיעים על שווי היצירה.

נוטריון לספרדית: כיצד הוא יכול לסייע בהתנהלות מול שגרירות ספרד בישראל?
31/05/26 | כללי
ישראלים רבים פונים לשגרירות ספרד בישראל לצורך טיפול בעניינים אישיים, משפטיים ועסקיים. בין אם מדובר בבקשה לאזרחות ספרדית, ויזת עבודה, לימודים בספרד או טיפול במסמכים משפחתיים – ברוב המקרים נדרש להגיש מסמכים רשמיים בשפה הספרדית. כאן נכנסים לתמונה שירותי נוטריון לספרדית, המאפשרים לבצע את התהליך בצורה מקצועית, מדויקת וחוקית.

מה משפיע על שווי התכשיט וכיצד מבצעים הערכת תכשיטים?
תכשיטים הם הרבה מעבר לפריטי אופנה – לעיתים מדובר בנכסים בעלי ערך כלכלי משמעותי. בין אם מדובר בטבעת יהלום, שרשרת זהב או תכשיט וינטג' משפחתי, חשוב להבין כי שווי התכשיט נקבע לפי מספר גורמים מקצועיים. לכן, כאשר רוצים לדעת את הערך האמיתי של הפריט, יש צורך בתהליך מסודר של הערכת תכשיטים.

נוטריון לאיטלקית: אילו שירותים נוטריוניים דרושים בתהליך רילוקיישן לאיטליה?
28/04/26 | חוזים
איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מבוקש עבור ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן לצורכי עבודה, לימודים, עסקים או איכות חיים. המעבר למדינה חדשה הוא תהליך מרגש, אך גם כזה שמלווה בבירוקרטיה לא פשוטה. אחד השלבים החשובים ביותר בדרך הוא טיפול נכון במסמכים רשמיים – וכאן נכנסים לתמונה שירותי נוטריון לאיטלקית. בין אם מדובר בהוצאת ויזה, הרשמה ללימודים, פתיחת עסק או קבלת אישור שהייה – הרשויות באיטליה דורשות מסמכים מתורגמים ומאושרים באופן רשמי.

הערכת אומנות מתחילת המאה ה־20 – כיצד קובעים את שווי היצירה?
28/04/26 | עיצוב
יצירות אומנות מתחילת המאה ה־20 נחשבות למבוקשות במיוחד בקרב אספנים, גלריות ומשקיעים. תקופה זו כללה זרמים מרכזיים כמו אימפרסיוניזם מאוחר, אקספרסיוניזם, אר נובו ותחילת המודרניזם – ולכן יצירות רבות מאותה תקופה עשויות להיות בעלות ערך גבוה. כדי להבין את ערכה האמיתי של יצירה כזו, יש צורך בתהליך מקצועי של הערכת אומנות.

נוטריון לרוסית: כיצד העלייה מברית המועצות לשעבר השפיעה על הביקוש לשירותים נוטריוניים בישראל
31/03/26 | בלוגים
גלי העלייה הגדולים מברית המועצות לשעבר, ובעיקר משנות ה־90 ועד היום, שינו את פני החברה בישראל כמעט בכל תחום – תרבות, כלכלה, חינוך וגם משפט. אחת ההשפעות הפחות מדוברות אך המשמעותיות היא העלייה בביקוש לשירותי נוטריון לרוסית, שהפכו לכלי חיוני עבור מאות אלפי עולים ובני משפחותיהם.

נוטריון לאיטלקית: החשיבות בתהליך קבלת אזרחות איטלקית
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים פונים להוצאת אזרחות איטלקית, בעיקר על בסיס זכאות דרך שורשים משפחתיים. תהליך זה פותח דלתות לאירופה – מגורים, עבודה ולימודים במדינות האיחוד האירופי. אך לצד ההזדמנות, מדובר בהליך בירוקרטי מורכב הכולל הגשת מסמכים רבים לרשויות באיטליה. כאן נכנס לתמונה נוטריון לאיטלקית, המהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI