האם עורך דין צריך להיזהר בדבריו גם מחוץ לכותלי בית המשפט? מסתבר שכן. עו"ד אורי דניאל מספר כי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב פסק באחרונה כי לבית הדין המשמעתי של הלשכה יש סמכות להרשיע עורך דין בעקבות דברים שאמר שלא במסגרת עבודתו. הדברים נאמרו בהקשר לדבריו של פרופסור הלל וייס מאוניברסיטת בר-אילן, המחזיק ברישיון עריכת דין.
עו"ד אורי דניאל מסביר שלפני כחצי שנה החליטה ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב להעמיד את וייס לדין בגין התבטאויות נגד בית המשפט העליון וצה"ל בשנת 2007 בחברון, בעת פינוי משפחות מתנחלים מבתי השוק בעיר.
וייס אמר כי "בית המשפט העליון הוא בית נבלים, שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח", וכי השוטרים גרועים מהגרמנים. על מח"ט חברון, יהודה פוקס, קרא וייס כי "קיללתי אותו שאמו תהיה שכולה, שאשתו תהיה אלמנה, שבניו יהיו יתומים, שהוא ימוגר במלחמה, שזכר לא יישאר ממנו ושהוא יוסח מן הארץ". וייס התנצל על הדברים שאמר נגד פוקס, אך הודיע כי לא יתנצל על דבריו נגד בית המשפט העליון.
עו"ד אורי דניאל מציין שבקובלנה שהוגשה נגד וייס נכתב כי "וייס התבטא באופן בוטה וחריף, תוך השמעת דברי נאצה נגד מוסדות השלטון, החוק והמשפט במדינה, ביניהם הרשות השופטת, הרשות המבצעת ומערכת האכיפה".
הטענה של ועדת האתיקה – מסביר עו"ד אורי דניאל – היא שגם אם וייס אמר את הדברים שלא במסגרת תפקידו כעורך דין, הרי שהוא כפוף בכל זאת לכללי האתיקה ולשמירה על כבוד המקצוע. למרות זאת, וייס עצמו כפר בסמכות של ועדת האתיקה ושל בית הדין לנקוט נגדו הליכים בנימוק שחופש הביטוי גובר על כבוד המקצוע. דייני בית הדין סירבו לקבל את טענתו.