כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. כך הוגדר בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפטורופסות, תשכ"ב-1962. מי שאינו מסוגל לדאוג לעצמו, לענייניו ולזכויותיו, ממנים לו אחראי הנקרא אפוטרופוס. האפוטרופסות הטבעית היא של שני ההורים על ילדיהם הקטינים שטרם מלאו להם 18 שנה, הקבועה בסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית. ההורים מקבלים אפוטרופסות אוטומטית על ילדיהם אך היא גם פוקעת אוטומטית בהגיעו של הילד לגיל 18. על שני ההורים לקבל החלטה הנוגעת לילדם הקטין בהסכמה משותפת. עניין זה נדון בע"א 506/88 יעל שפר נ' מדינת ישראל בו התבקש בית המשפט לאפשר המתת חסד של קטינה הסובלת מטיי-זקס ככל שיורע מצבה והיא תזדקק לסיוע נשימתי. נקבע כי המתת חסד אקטיבית אינה חוקית, ובוודאי שלא ניתן לקבל החלטה בבקשה כשהיא מבוקשת על ידי אמה של הקטינה בלבד ולא על ידי שני ההורים במשותף.

במקרים בהם שני ההורים נפטרו, הוכרזו כפסולי דין או שהאפוטרופסות נשללה מהם רשאי בית המשפט לענייני משפחה למנות לקטינים אפוטרופוס חלופי. במקרה בו נמנעים ההורים מלמלא את חובותיהם כאפוטרופוסים של ילדיהם הקטינים, יכול בית המשפט להתערב לטובת הקטין או למנות אפוטרופוס חיצוני. כך למשל בעניין רע"א 5587/97 היועמ"ש נ' פלוני שם דובר על קטין שסבל מפגיעה שכלית קשה וממחלת כליות שדרשה טיפול של דיאליזה שבלעדיה צפוי היה הקטין למות. הוריו של הקטין סירבו לתת את הסכמתם לטיפול הרפואי ובית המשפט הבהיר כי למרות שההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטין הרי שהאפוטרופסות שלהם כוללת את החובה לדאוג לצרכי הקטין - גם לצרכי הטיפול הרפואי בו. נקבע כי על ההורים לפעול לטובת הילד וברור כי הטיפול הרפואי הנדרש הוא לטובתו, ועל כן אינם רשאים לסרב לטיפול על אף שהם האפוטרופוסים שלו.

מלבד האפוטרופסות הטבעית ישנו אפוטרופוס הממונה להיות אחראי על פסולי דין ובגירים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם שלהם בעצמם.

במקרה של אפוטרופוס ממונה יוכל לשמש כאפוטרופוס אדם פרטי שלרוב הינו קרוב של החסוי. גם תאגיד יכול לשמש כאפוטרופוס במקרים המתאימים. לצורך החלטה על מינוי האפוטרופוס וזהותו, בית המשפט מקבל חוות דעת סוציאלית הבוחנת את פרטי החסוי וצרכיו ואת התאמתו של המבקש להתמנות לשמש כאפוטרופוס בעניינו. האפוטרופוס מחויב לפעול לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

כל אפוטרופוס ממונה כפוף לפיקוח מטעמו של האפוטרופוס הכללי אך ישנן פעולות שרק בית משפט יוכל לאשר את ביצוען למשל כאשר מבקש האפוטרופוס להשתחרר מתפקידו או במצב בו אין עוד צורך באפוטרופוס.

בעניינים הנוגעים למינוי אפוטרופוס מדובר במכלול של גורמים רלוונטיים שיש לקחת בחשבון בסיטואציה כזו. כך למשל ילד בוגר, מעל גיל 18 אינו נתון עוד לאפוטרופסות של הוריו, ויש צורך למנות לו אפוטרופוס בצו בית משפט. הורים רבים מתקשים לקבל פרוצדורה זו כאשר עד עתה היוו אפוטרופוס טבעי ועתה עליהם לקבל הכרה מהמדינה כיוון שילד בן 18 כשיר לביצוע כל פעולה גם אם הוא לוקה בשכלו או בנפשו. הוא מוסמך לחתום על חוזים, לעמוד לדין והוא יכול למנוע גישה למידע הפרטי אודותיו כגון מידע פלילי, רפואי וכד', מניעה שיכולה לעמוד גם כנגד הוריו. הוריו של הבוגר מנועים מלבצע כל פעולה או הליך במקומו ללא הסכמתו אלא אם ימונו בצו על ידי בית משפט. בקשות למינוי מוגשות בדרך כלל באמצעות מילוי טפסים בבית המשפט למשפחה ולאחר קבלת תסקיר. האפוטרופוס חב בחובות דיווח וזכאי להחזרי הוצאות ולעיתים אף לשכר.