ישנן בדיקות רפואיות במהלך ההיריון שמקובל לעבור אותן במסגרת קופת החולים כאשר פעמים רבות הבדיקות הללו לא מגלות את כל המומים ואפשר לעבור בדיקות רחבות יותר במסגרת הרפואה הפרטית, אך לא כל אחת יכולה להרשות לעצמה לשאת בתשלום. כמו כן, המידע על בדיקות אלו לא ידוע ונפוץ שכן, לעיתים בבדיקה אחת ניתן לגלות מום ולהחליט על הפסקת היריון או כל החלטה אחרת והבחירה בבדיקה פרטית עשויה להיות קריטית.

כיצד קורה שבית המשפט קובע שלא הייתה רשלנות רפואית בעוד התינוק נולד ללא אצבעות בכף ידו השמאלית למרות שהמום לא התגלה בכל הבדיקות בהיריון ?

אביבית (שם בדוי) עברה כארבע בדיקות במהלך ההיריון ובהן הכל היה תקין לגמרי, אך כאשר נולד התינוק עמית התברר כי אין לו אצבעות בכף היד השמאלית.

הוגשה בעזרת משרד עורכי דין רשלנות רפואית תביעה כנגד הצוות הרפואי בטענה כי הרופאים לא זיהו את המום בבדיקות שערכו כמו גם לא הוצע לאביבית בשום שלב לעבור בדיקה מקיפה יותר שהייתה סביר להניח מגלה את המום ומאפשרת לאביבית להפסיק את ההיריון. על כן, נטען כי מדובר בהולדה בעוולה, שכן, מדובר בהיריון בלתי רצוי עם תוצאה שניתן היה למנוע אותה.

בבית המשפט המחוזי נדונו טענות שני הצדדים. הצוות הרפואי טען כי הוא פעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים והציוד שעמד לרשותו באותו זמן ולכן לא הייתה כל רשלנות רפואית בטיפול. בנוסף, נטען כי לא ניתן לקבל את טענתה של אביבית על כי לא הומלץ לה על בדיקה רחבה יותר היות והיא הייתה מודעת כל אותו הזמן כי מדובר בבדיקה בסיסית בלבד.

התביעה בגין רשלנות רפואית של הצוות הרפואי נדחתה ונפסק שלא התרשל הצוות הרפואי לא בבדיקה עצמה שערך לאביבית ולא לגבי המלצה לעשות בדיקה רחבה יותר.

הוגש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין – האם בית המשפט העליון החליט באופן שונה?

בית משפט העליון בשבתו בערכאת הערעור בחן את טענות הצדדים ודחה את הערעור, שכן לדעתו בדיקת האולטרסאונד נערכה בהתאם לסטנדרט שהיה מקובל באותה תקופה ולכן לא ניתן לומר כי הרופאים התרשלו בבדיקה שערכו לאביבית. בנוסף, קבע בית המשפט שלא התרשלו הרופאים בכך שלא הפנו את אביבית לבדיקה מקיפה יותר, שכן אביבית עברה כבר שלושה הריונות קודמים ולכן עשתה כבר כמה פעמים בדיקות היריון באופן פרטי. במקרה זה חתמה אביבית על הטופס המצביע כי המדובר בבדיקה בסיסית ביותר ולכן היה עליה לדעת שישנה בדיקה שעשויה לגלות יותר על מצבו של העובר.

מכאן, קבע בית המשפט שאין צורך לבדוק את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לתינוק לבין הטיפול שניתן על ידי הרופאים ולכן לא דן בית המשפט כלל בטענת ההולדה בעוולה, שכן לדעתו הרופאים פעלו בהתאם לנדרש מבחינה סבירה ומקצועית.

מה דעתכם? האם צדק בית המשפט בהחלטתו כאשר דחתה את תביעת רשלנות רפואית זו? שהרי מצד אחד ישנו התינוק שנולד עם מום קשה וחמור ומצד שני צוות רפואי שטוען שפעל בהתאם לנהלים. נראה כי במקרה זה בית המשפט על שתי ערכאותיו בחר בגישה השנייה, אך לא בטוח שאכן התוצאה היא בהתאם לחומרת המקרה, שכן כל אחד מסתמך על הבדיקות הרפואיות וקשה לחשוב ולהאמין שהן אינן תמיד יכולות לזהות מומים שעתידים להשפיע על העובר וחיי המשפחה כולה.

ע"א 10306/08