בדיקת בנקים- למי זה טוב?

הבנקים זוכים לאמונם הבלתי מעורער של לקוחותיהם עד שמגיע היום, בו אמון זה מתערער ממגוון סיבות:
1. אדם ( כישות משפטית- חברה או יחיד) נתבע ע"י הבנק בגין פיגור בתשלומי הלוואות ( לגבי אדם פרטי, המדובר בדרך כלל במשכנתא, שהיא ההתחייבות המשמעותית ביותר שאדם פרטי נוטל על עצמו. לגבי חברה, הדבר מתייחס למגוון הלוואות למבחר מטרות בתנאים שונים החל מפריים = ריבית קבועה.משתנה וכלה בהלוואות back to back  מול השקעות בתנאי סיכון שונים מהם נגזרים מטבע ההלוואה והריבית שהיא נושאת).
2. אדם נתבע ע"י הבנק בגין אי עמידה במשך תקופה ארוכה במסגרת החובה השוטפת בחח"ד וחורג ממנה  באופן משמעותי ויתרות החובה הולכות וגדלות.
3. אדם נתבע ע"י בנק בגין ערבות לחוב.
4. אדם  מעוניין במסגרת התנהלותו המשפטית מול הבנק , עקב חשדות העולים בו לגבי אי סדרים באופן בו ניהל הבנק את חשבונו וייעץ לו בפעולותיו לבדוק את חיוביו ע"י הבנק ולבדוק אם הבנק מילא את ההוראות שניתנו לו ואם הבנק עמד בתנאי הוראות המפקח על הבנקים, פקודת הבנקאות ופסקי דין המתייחסים לחובות הבנק כלפי לקוחותיו. הדבר נעשה הן במסגרת הניהול השוטף של העסק לצורך התייעלות וצמצום הוצאות- ובכללן הוצאות המימון של העסק והן במסגרת התנהלות תביעה משפטית נגד אדם שרוצה בסיס מוצק לתביעה נגדית נגד הבנק שתבע אותו.
מקרים אלו מהווים את רובם המכריע של המקרים בם יש צורך להיעזר במומחה חיצוני לעסק, הבקיא לא רק בחישובים כלכליים גרידא או בחישובי ריביות אלא בקיא גם בחקיקה, בתקנות , בפסיקה ובחוזרים השונים המתייחסים לעבודה עם הבנקים, שכן החישוב שיש לערוך משתנה בהתאם לנסיבות המקרה, להיקפים הכספיים, לאופי הפעילות- לעיתוי התזרימים ועוד ולמצג שהוצג בפני הלקוח ע"י הבנק בעת ההתקשרות, לחיוב שהבנק התלה בו את מתן האשראי כגון במקרה בו עולה חשש להתניית שירות בשירות  ועוד.
מכל התנאים נגזרים החישובים שיהוו את הבסיס לחוות הדעת הבודקת את חישובי הבנק, נאותותם, עמידתם בחוקים, התקנות, הפסיקה, החוזרים של המפקח על הבנקים, החוזרים של בנק ישראל והנוהג הרווח בבנקים לגבי לקוחות בעלי אותו אופי עסקים.
הבדיקה מאתרת אי דיוקים בחישובי הריביות והעמלות, אי עמידה בהסכמים בעל פה ובכתב שבין הבנק לחברה, ביצוע פעולות ללא הרשאה, אי עמידה בהוראות החוקים ( כגון דיני בנקאות, דיני חיובים, חוק הריבית ועוד) התקנות ופסקי הדין והוראות בנק ישראל והמפקח על הבנקים כמו גם אי מתן הקלות המקובלות לגבי לקוחות דומים.

במסגרת בדיקה מקיפה וכוללנית של כל תכולת חשבון הבנק, לרבות הלוואות, פקדונות עמלות ומסגרות אשראי  נערך שחזור חשבון הבנק כך שתתקבלנה הריביות המתאימות להסכמי האשראי הספציפיים לעסק, המקובלים בענף והנהוגים בעסקים דומים תוך שימוש במאגרי מידע מתחומי הכלכלה, הבנקאות והמשפט.
 ברובם המכריע של המקרים נמצא הפרש משמעותי בין הסכומים שגבה הבנק בפועל לבין אלו
שחושבו בשחזור.
ממצאי בדיקת חשבון הבנק, מסייעים ל:
1. גיבוש חוות הדעת המהווה בסיס לכתב התביעה הנגדית בגין נזקים שנגרמו- כגון, בגין רשלנות, , חישובי ריביות שגויים,התניית שירות בשירות, אי עמידה בחוקים והנחיות ועוד.
2. גיבוש חוות דעת המהווה בסיס לכתב הגנה מול תביעת בנק.
3. התגוננות בפני מימוש נדל"ן.
4. התגוננות בפני הגבלת חשבון.
5. התגוננות בפני ביצוע שטרות בהוצאה לפועל.
6. משא ומתן עם הבנק לגבי חובות בעבר והתנהלות בעתיד כשמדובר בבדיקה שוטפת של הריביות הנגבות על ידי הבנק.
7. להפחית את חיובי הריביות לבנקים (בסכומים של מאות אלפי ? לחברה במקרים של אובליגו מעל 400,000 ש"ח).
8. להפחית את החוב למערכת הבנקאית בסכומים ניכרים.
9. בחלק מתיקי החובות קורה שהחייב מקבל כסף מן הבנק שתבע אותו בגין חוב, עקב שגיאות בחישובי החיובים ו/או חישוב שלא נעשה לפי נסיבות העניין והחקיקה / נוהלי המפקח על הבנקים.
רובם המכריע של התיקים נסגר בפשרה מחוץ לכתלי ביהמ"ש או במקרה של בדיקת ריביות, במהלך הפעילות השוטפת של העסק.

לעיתים מנסים אנשי הכספים של החברה לבדוק בעצמם את חשבון הבנק אך  למרות שיש להם את הניסיון בתחומם ואת הידע האנליטי הדרוש לעריכת חישובי ריביות, אין הם בקיאים באופן מלא בכל  החקיקה, התקנות, הפסיקה , החוזרים והתיקים הדומים בענף.
פעמים רבות, משיקולים של רצון להמשיך עבודה שוטפת עם אותו סניף מבלי לפגוע במערכת יחסים טובה, נמצא המומחה מאחורי הקלעים ומנהל את המשא ומתן עם הבנק באמצעות אנשי הכספים של החברה, מבלי שהבנק יהיה מודע לכניסתו של המומחה לתמונה.
אולם מאחר ובשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקרים של פניה למומחה לצורך בדיקה גם כאשר המצב הכספי מצויין, אין הבנקים רואים בכך פסול והדבר מקובל לחלוטחן במהלך העסקים הרגיל, שכן אין דבר מובן יותר מאשר הרצון לצמצם עלויות, ובכללן, עלויות מימון.