ד"ר איתמר כוכבי – עו"ד, רואה חשבון וכלכלן, מרצה בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון

פנסיה – הקיצוץ הצפוי

הבעיות והחששות העולות אצל עמיתי הפנסיה

"האוצר יקצץ את קצבת הפנסיה של החוסכים  בשל השינוי בתחשיב הקצבאות".

"האוצר יבצע התאמות עקב הנחת הריבית הגבוהה שקיימת היום בקרנות הפנסיה,

לשם התאמתה לסביבת הריבית הנמוכה הקיימת בפועל". הכיצד?

שינוי בהקצאה של זכויות הפנסיה בא לקדם את מטרת הממונה על שוק ההון והפנסיה לנסות ולהבטיח שההקצאה בין החוסכים לפנסיה בהווה לפורשים בעתיד הקרוב תהיה הוגנת.

בנייר עמדה שפרסם משרד האוצר, נכתב כי לאור הריבית הנמוכה (כ-2%) השוררת במשק, שאינה תואמת את הריבית הגבוהה (4%), לפיה מחושבת הקצבה בעת הפרישה, נוצר פער ההולך וגדל – אותו יידרשו החוסכים בקרנות הפנסיה בהווה (הדור הנוכחי) לכסות מכספם לטובת הפנסיונרים הפורשים (הדור הקודם).

הוצע לשנות את המודל הקיים ולהפחית את חישוב הריבית – דבר שיוביל להקטנת הקצבה.

סוגי המודלים של הפנסיה

פנסיה תקציבית

הפנסיה התקציבית הינה פנסיה המשולמת בדרך של קצבה מאוצר המדינה (מנגנון הפנסיה התקציבית, היה קיים לעובדי המדינה ובקרב גופים ציבוריים), כך שעד שנת 2004 עמיתי הפנסיה התקציבית לא הפרישו ממשכורתם סכום כסף למען צבירה, לצורך הבטחת הפנסיה העתידית. החל משנת 2004 העמיתים המבוטחים בפנסיה תקציבית, החלו להשתתף בצבירת כספים למען הפנסיה העומדת לזכותם, בגובה של 1% ממשכורתם, והחל משנת 2005 החלו להשתתף בצבירת כספים למען הפנסיה בגובה של 2% ממשכורתם. מנגנון הפנסיה התקציבית, (המנגנון שהיה קיים לפני הרפורמה), הופסק, החל  משנת 1995, כך שלא ניתן היה לצרף עמיתים חדשים למסלול הפנסיה התקציבית והעמיתים החדשים (שלאחר הרפורמה), החלו להצטרף למסלול הפנסיה הצוברת.

פנסיה צוברת

בשנת 1995 החלה רפורמה שקבעה את מודל הפנסיה הקיים כיום שהינו מודל הפנסיה הצוברת, שהחליף את המנגנון שהיה קיים קודם לכן שהינו הפנסיה התקציבית. על פי המודל שקבעה הרפורמה של הפנסיה הצוברת, גם עובד וגם מעביד מפרישים אחוז מסוים משכר העבודה של העובד לקרן פנסיה לצבירה על מנת לזכות את העובד בקבלת פנסיה חודשית לאחר פרישתו מעבודה.

1. סכום הצבירה

סכום הצבירה כולל את:

הפרשות השוטפות של העמית (חלק התגמולים של העובד) [בדרך כלל בין 5% ל-7%]

בתוספת הפרשות המעסיק לקרן [חלק התגמולים (עד 7.5%) והפיצויים של המעביד (עד 8.33%)],

בתוספת הרווח שייצרה הקרן (רווח שנבע מהריבית או מההשקעה בשוק ההון),

ובניכוי דמי הניהול ( עד 6% מההפקדה ו-0.5% מהסכום שנצבר), אותם גבתה הקרן בשל ניהול כספי הפנסיה.

א. הכספים שנצברו בקרן הפנסיה, ביום הפרישה – עם יציאת העמית לגמלאות

עם יציאת העמית לגמלאות עושה הקרן שינוי מהותי בחיסכון הפנסיוני, ומעבירה  את מרביתו, להשקעה (את הסכום שנצבר) באגרות חוב של הממשלה אשר בעבר היו בתשואת ריבית שנתית של 4% וכיום נושאות תשואת ריבית שנתית של כ-2%.

פעולת ההשקעה באגרות חוב ממשלתיות נועדה להבטחת הכספים ויציבותם.

כיום, כספי החוסכים בקרן פנסיה שמגיעים לגיל פרישה מועברים למסלול השקעות סולידי, שמשקיע באג"ח ממשלתיות המשיגות תשואה שמשקפת בקירוב את הריבית חסרת הסיכון השוררת בשוק.

השינוי המהותי נעשה מתוך דאגה לכספי החוסך שמגיע לגיל הפרישה. לא ניתן לקחת יותר סיכונים מכיוון  שלפנסיונר אין אורך חיים מספק כדי לצמצם את ההפסד האפשרי. לפיכך, חלה זהירות יתר עבור סכום הפנסיה החודשית שהעמית מושך, העלולה לקטון עקב תנודתיות בשוק ההון. מכאן, שעל ידי מעבר כספים למסלול השקעה סולידי ניתן להבטיח זרם הכנסות קבוע (בהשקעות סולידיות), המתווסף לסכום הצבירה של עמית.

(כללי: הריבית על אג"ח של הממשלה עולה עם היווצרות: גרעון, חובות או מלחמה).

2. מקדם הקצבה

במודל הפנסיה הקיים כיום בשוק, ישנם פרמטרים היכולים להשפיע על גודל הקצבה שיקבל עמית שהינם:

א.      תוחלת החיים של העמיתים.

ב.      ריבית תחשיבית.

ג.        נתונים אישיים של העמית.

א. תוחלת החיים של העמית

תוחלת החיים מהווה ממוצע שנים שנישאר לפרטים לחיות מרגע הלידה.

 על פי דוח של ארגון בריאות העולמי נמצא כי תוחלת החיים של גברים בישראל עומדת על 80.1 שנה, שהינה הארוכה ביותר באירופה. עם זאת, תוחלת החיים של נשים עולה על זו של הגברים ועומדת על 83.9 שנה. היא ממוקמת במקום שביעי מתוך 46 מדינות שנבדקו. תוחלת החיים של נשים וגם של גברים עלתה מאז סוף שנות ה-90 בכ-4 שנים ועומדת היום על 81.7.

לצורך חישוב קצבה חודשית משתמשים במספר שנים מוערך שנשאר לעמית לחיות אחרי גיל הפרישה. עלייה בתוחלת החיים מגדילה את מקדם הקצבה שמקטין את סכום הקצבה החודשית הצפויה. כלומר, הכסף שנצבר בביטוח הפנסיוני המשולם אחרי גיל הפרישה אמור להספיק למשך שנים ארוכות יותר ממה שהיה צפוי בעבר ולכן סכום הקצבה החודשית ירד.

ב. ריבית תחשיבית

ריבית תחשיבית הינה ריבית שנקבעה על ידי שר האוצר ומשקפת תשואה צפויה של עמית החל מעת פרישתו לפנסיה עד מותו בעקבות השקעה של סכום הצבירה באג"ח ממשלתי. ההחלטה של שר האוצר תלויה בגובה ריבית חסרת סיכון במשק ולכן עלולה להשתנות מעת לעת.

ג. נתונים אישיים של העמית

לצורך קביעת גובה הקצבה החודשית ישנה חשיבות לפרמטרים האישיים של עמית כגון: מין, גיל הצטרפות לתוכנית פנסיונית, היותו רווק או נשוי, הורה לילדים.

כך, ככל שגיל הצטרפות לחיסכון הפנסיוני גדול יותר, מספר שנים בהם עמית יכול לחסוך מצטמצם וסכום הצבירה שלו יהיה נמוך יחסית למי שהתחיל לחסוך מוקדם.

ההבדל בין נשים וגברים מתבטא בגיל הפרישה העומד על 67 לגברים ו-62  לנשים. ככל שגיל הפרישה מוקדם יותר, הסכום שנצבר לעמית אמור להספיק למספר שנים ארוך יותר ולכן סכום הקצבה החודשית יהיה קטן יותר.

במסלול חיסכון הנקרא "מוטה שארים" קיימת חשיבות רבה להגדרת עמית כנשוי, רווק או בודד. מדובר בתוכנית המגדילה את ביטוח השאירים (בן זוג או ילדים). חלק מההפרשות החודשיות של עמית מוקצה להגדלת ביטוח עבור בן זוג או ילדים וזאת על חשבון החיסכון הפנסיוני של העמית.

 ישנם לא מעט מבוטחים שבמשך תקופות ארוכות בחייהם אינם בעלי משפחה, ואין אנשים אחרים הנתמכים כלכלית על ידם – (אשר רוצים להבטיח את עתידם במקרה של פטירה). כך, מבוטחים רבים בקרנות פנסיה חדשות מקיפות, מפסידים זכויות פנסיוניות ששוויין מגיע למאות שקלים בקצבה החודשית, בשל רכישה של ביטוחים יקרים ומיותרים שאינם זקוקים להם. לכן, רווק שאין לו משפחה  ורוצה להבטיח לעצמו פנסיה מקסימאלית האפשרית על פי התוכנית ירשום "בודד" במקום "רווק" עד שינוי הסטאטוס שלו.

כל הנתונים הרשומים לעיל, מגולמים בתוך מקדם הקצבה כך שככל שריבית תחשיבית תקטן או תוחלת החיים של העמית תגדל, מקדם הקצבה גם כן יגדל. על פי נתון זה יחושב סכום של קצבה חודשית אותה יקבל העמית בעת פרישתו וככל שמקדם הקצבה יגדל, הקצבה אותה יקבל העמית תקטן.

3. חישוב קצבה חודשית

בעת פרישתו של העמית לפנסיה, גוף המנהל את החיסכון הפנסיוני של העמית, צריך לקבוע את גובה הקצבה החודשית. לוקחים את סכום הצבירה – כסף שנצבר לעמית עד יום הפרישה  מתוך הפרשות חודשיות שלו ושל מעבידו בתוספת רווח שצברה הקרן בעקבות השקעות של גוף מנהל בשוק ההון ומפחיתים את דמי הניהול. לסכום שהתקבל מוסיפים את הרווח הצפוי שיניב סכום הצבירה עם השקעתו באיגרות חוב ממשלתיות, על פי שיעור הריבית שנקבעה על ידי שר האוצר, ואת סך כל הסכום שמתקבל מחלקים בתוחלת החיים הצפויה של העמית.

4. פרמטרים לא וודאים

כפי שאוזכר לעיל, ישנם פרמטרים המשפיעים על גובה הקצבה החודשית – תוחלת החיים וריבית תחשיבית. מדובר בפרמטרים לא וודאים היכולים להשתנות מעת לעת.

במקרה בו גובה ריבית תחשיבית עולה על גובה ריבית חסרת סיכון במשק, הקרן לא מניבה את הרווח שהיה צפוי שתניב. במקרה בו תוחלת חיים של העמיתים גדלה, הציפיות של קרנות הפנסיה לא מתקיימות והן הופכות לגירעוניות. כתוצאה מכך, עמיתים שפרשו בעבר, והפורשים כעת לפנסיה, מקבלים קצבה גדולה יותר, אולם סכום מסוים מקצבתם של הפורשים, נופל על כתפי העמיתים העובדים כיום וחוסכים לקרן הפנסיה.

ההסבר הוא שקרנות הפנסיה בנויות על עקרון של ערבות הדדית, כאשר התשלום חריג ממה שנצבר מראש – החריגה מחולקת בין העמיתים. קבוצה אחת של חוסכים ותיקים בקרן (דור ותיק) מקבלת תשלומים על חשבון קבוצה אחרת – הצעירים (הדור הנוכחי).

אם, בנוסף לגירעון שנוצר לקופות גמל קיימת עלייה חדה בכמות הפורשים לפנסיה, עלול להיווצר משבר, עקב אי יכולת של הדור הצעיר לממן את הפנסיה עבור הדור המבוגר יותר. לכן, על פי המודל של פנסיה צוברת יש צורך לעדכן את הפרמטרים, לפעול בהתאם לשוק ההון ולהקטין את הקצבה החודשית לפי הצורך.

למרות אי וודאות בנושאים מסוימים, המדינה לוקחת אחריות על חלק מכספי הפנסיה של הציבור.

המדינה מבטיחה תשואה קבועה של 4.86%  באמצעות הנפקת אג"ח מיועדות עבור 30% מהחיסכון שנצבר גם לפני וגם אחרי יום הפרישה,  אולם ה-70% הנותרים מועברים (מיד עם הגיע גיל הפרישה), מהשקעה בשוק ההון להשקעה באג"ח ממשלתי, בהנחה שיניבו תשואה בהתאם לריבית התחשיבית שנקבעה.

ההגנה האמורה לעיל, קיימת רק לעמיתים של קרנות הפנסיה, אך אינה מגנה על מבוטחים בביטוחי המנהלים וקופות גמל.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

 במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה, פל-ים 7, חיפה, מול "היכל המשפט" בחיפה.

טלפון: 04-8621350 פקס: 04-8621349            פלאפון: 050-5443671

e-mail: [email protected]