תושב נהריה נהרג בתאונת דרכים

חברת הביטוח טענה כי הוראות החוק וההלכה מחייבת ניכוי מס הכנסה בשיעור 25% מתקרת שילוש השכר הממוצע, וכי אין להתחשב בהטבות מס להן היה זכאי המנוח עקב מקום מגוריו.

בית המשפט בחן את הוראת החוק ופסקי הדין, ע"א 5/84 רחל יחזקאל  נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ, פד"י מה(3) 374 (1991) ע"א 480/87 צור חברה לביטוח בע"מ נ. כפכפי, פד"י מג(1)  302     (1989), בהם נקבעה ההלכה שמתקרת שילוש השכר יש להפחית את המס המקרה של מוות בתאונת דרכים.

בית המשפט פסק כי לא ניתן לקבל את טענת התובעים לפיה יש לבצע את ניכוי מס ההכנסה מהכנסתו של התובע מהחלק העודף על תקרת שילוש השכר הממוצע, ובאופן שבפועל לא ינוכה משילוש השכר הממוצע מס כלשהו.

מתוך הכנסתו בפועל של המנוח לא ניתן ל"שריין" חלק ממנו מנוכה מס וחלק אחר הפטור מניכוי מס. המס אותו יש לנכות בהתאם להוראות סעיף 4(א)(2) לחוק הפלת"ד הינו המס הממוצע והאפקטיבי החל על ההכנסה. ר' ד"נ 29/83 סהר חברה לביטוח בע"מ נ. כהנקא, פ"ד לט(1) 833, 837 (1985).

לצורך חישוב הפיצויים, שיעור מס כזה חל החל מהשקל הראשון של הכנסת המנוח, גם אם הכנסה זו הוגבלה לתקרת שילוש השכר הממוצע במשק מכח הוראת סעיף 4(א)(1) לחוק הפלת"ד. ניכוי מס באופן זה מביא לתוצאה צודקת שכן סכום המס המנוכה מתקרת שילוש השכר הממוצע במשק הינו סכום מס יחסי מסך המס החל על הכנסתו בפועל של המנוח. שיטתם של התובעים מביאה לתוצאה בה מנוכה המס באופן שאינו יחסי, ועל כן אין לקבלה. בחישוב השכר יש להביא בחשבון הנחות במס להם זכאי היה המנוח מכח מגוריו בנהריה בהתאם לקבוע בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].