1.      הסייג שבסעיף 3 (א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (להלן: "חוק הבריאות") לפיו מי שזכאי לשירותי בריאות מכוח חיקוק אחר אינו זכאי לקבלם על-פי הפלת"ד, וזאת היות והסייג שבסעיף מתייחס לעצם מתן השירות, ואילו הפלת"ד מעניק רק את הזכות לפיצוי בגין שירותי בריאות.

הכוונה בסעיף הנ"ל היא לאותם חוקים אשר מעניקים לנפגע זכויות לשירותים רפואיים כדוגמת נפגע תאונת דרכים על-פי חוק הביטוח הלאומי הזכאי ל"ריפוי" כולל אשפוז רפואי, מכשירים אורטופדיים ועוד.

2.      כוונת סעיף 7 א' (1) לחוק הבריאות הקובע כי שירותי הבריאות על-פי חוק זה הינם השירותים שנתנה קופת-חולים של ההסתדרות לחבריה במועד הקובע, היא לשירותים עצמם, ואין כוונתו לקבוע שהשירותים ינתנו רק לאלו שקיבלו אותם לפני החוק.

בכך דחה בית-המשפט את טענת הנתבעים שהיו מיוצגים על ידי עורך דין תאונות דרכים כי נפגעי תאונות דרכים, שלפי תקנות קופת-חולים לא היו זכאים לקבל את שירותי הבריאות במסגרת קופת-חולים לא זכאים להם גם לאחר "חוק הבריאות", ונפסק כי גם ניזוק בתאונת דרכים זכאי לקבל מקופת-חולים בה הוא חבר את מלוא השירותים הרפואיים המוענקים לפי חוק בריאות ממלכתי.

3.      הענקת הזכות לקופת-חולים בסעיף 22 לחוק הבריאות לתבוע מהמזיק את סכום ההוצאות שהוציאה עבור טיפולים רפואיים שסיפקה לניזוק מעבירה את זכויותיו של הניזוק כלפי המזיק, אל קופת-החולים וחל עקרון הסוברוגציה.

לפיכך, על-מנת למנוע מצב שהמזיק יחוייב לשלם כפל הוצאות רפואיות והנפגע יקבל גם טיפול רפואי חינם וגם את עלותו, יש לנכות מתביעת הפיצויים את הוצאות הטיפולים הרפואיים שהנפגע זכאי לקבל מקופת-החולים בה הוא חבר.

הנטל להוכיח שאת הטיפולים יוכל הניזוק לקבל מקופת-חולים מוטל על המזיק (הנתבע).

4.      זכות השיפוי של קופת-החולים על-פי סעיף 22 היא רק על הוצאות שהוציאה בפועל.

הזכות זהה לזכות המוקנית למיטיב על-פי חוק הטבת נזקי גוף והיא שונה מהזכות המוענקת למל"ל הזכאי לשיפוי גם על סכום הגמלאות המהוון שהוא צפוי לשלם למבוטח בעתיד.

כדי להתגבר על קושי זה, בית-המשפט יוכל לקבוע בתביעת הנפגע את שיעור ההוצאות הרפואיות העתידיות.

הסכום לא ישולם לתובע, אך הוא יהווה את הסכום המגיע לקופת-חולים אם המזיק יסכים לשלם לקופת-חולים גם את ההוצאות העתידיות.

אפשרות אחרת היא שבית-המשפט יצהיר על-פי תביעה של קופת-חולים על זכותה להיות משופה על כל ההוצאות הרפואיות שיהיו לה בעתיד בגין הניזוק בתאונה.

באוביטר:

ניכוי גמלאות מל"ל מהנזק אינו מוגבל לאותו חלק של הפיצויים המתייחס לראשי נזק בגינם קיבל הניזוק גימלה.