אדם נפגע לטענתו בעקבות תאונת דרכים אופנוע שרכב עליו התהפך השימוש באופנוע היה מבוטח על ידי חברת ביטוח, ונגרם לו שבר בכף יד ימין.
חברת הביטוח חלקה על עצם אירוע התאונה. לגרסתה, נזק הגוף נגרם לתובע בנסיבות אחרות, שאינן מהוות תאונת דרכים. הנתבעת למדה על כך משיחה שקיים חוקר מטעמה עם אמו של התובע, אשר טענה כי בנה נפצע במהלך עבודתו כגנן כאשר נפל מסולם. הנתבעת חלקה גם על גובה הנזק.
בתאונה נגרם לתובע שבר בשורש כף יד ימין. היד גובסה ונתלתה במתלה. לאחר 6 שבועות הוסר הגבס, והתובע נעזר בתחבושת עם חישוק ברזל לייצב את שורש כף היד. התובע הינו גנן עצמאי. התובע מעסיק פועלים, אך שותף ביחד עמם לביצוע העבודה באופן פיזי. התובע הסביר כי עיקר עבודתו בהקמת גינות. הדבר כרוך לעיתים בבניית מסלעות, אזי יש לשאת את הסלעים ולמקמם. עבודתו כוללת גם גיזום של עצים ושיחים והנחת מרבדי דשא. מדובר בעבודה פיזית הדורשת מאמץ של שתי הידיים, ולטענת התובע לאחר שעות של גיזום – ידו מתנפחת ויש לו כאבים.
התובע טוען להפסד השתכרות בתקופה בה הייתה ידו נתונה בגבס. יחד עם זאת, גם התובע מודה כי אין ברשותו הוכחות חותכות להפסד ההשתכרות הנטען [עמ' 7]. התובע מעסיק פועלים בדואים, אך הוא תמיד עובד איתם כי לא ניתן להשאיר פועלים לבצע העבודה ללא השגחה. לאחר התאונה נעזר באביו, שהינו פנסיונר, שנהג במקומו. האב לא הובא לעדות, אך גם אמו של התובע אישרה כי בעלה-אבי התובע, סייע בידו לאחר התאונה.
בית המשפט פסק כי לאור מקצועו ועיסוקו של התובע, יש לפסוק לו פיצוי בגין הפגיעה האפשרית בכושר השתכרותו לעתיד, חרף העובדה שלא נקבעה לו נכות רפואית צמיתה, סך של 4,000 ₪,