בית המשפט העליון קבע הלכה תקדימית לאחרונה, בפסק דין שפורסם בתאריך 29.10.2013. לפי פסק הדין, אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין בשל ניאוף ובגידה.במקרה הנדון, שני חברים נישאו לשתי אחיות וכך נעשו גיסים. לשני הזוגות נולדו ילדים ושתי המשפחות נהגו לבלות ביחד. לימים התפתח רומן ואיתו יחסים אינטימיים בין אחת האחיות לבעלה של האחות השנייה.קשר הנישואין – נושא אופי מיוחדכיום לא ניתן להתעלם מהמציאות בתמורות ובתהפוכות שחלו בעשרות השנים האחרונות בעולם המערבי באורחות החיים בכלל ובכל הנוגע למוסד הנישואין בפרט. שיעור הזוגות המתגרשים עלה ואחוז בני הזוג המתנסים בבגידה במהלך הנישואין גדל מאוד והפך לתופעה נפוצה.בית המשפט העליון סבור כי טעמים חזקים שבמדיניות המשפטית שבסיסם רתיעה להיכנס לתוך מערכות יחסים זוגיות, שוללים הכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית, הן בין בני הזוג עצמם והן בין מי מבני הזוג לבין עצמם, והן בין מי מבני הזוג לבין צד שלישי.כמו כן נקבע כי המחוקק ראה את קשר הנישואין כקשר הנושא אופי מיוחד ושלל מראש את עילת התביעה, בה יכול הבעל לתבוע צד שלישי שקיים יחסים אינטימיים עם אשתו בעוולה של גרם הפרת חוזה. המחוקק ראה בקשר הנישואין כקשר הנושא אופי מיוחד והיחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה.המחוקק שלל מראש את עילת התביעה של הנפגע כתוצאה מהבגידה של בן הזוג, שאילולא כן, יכול היה הבעל לתבוע צד שלישי שקיים יחסים אינטימיים עם אשתו בעוולה של גרם הפרת חוזה.סכסוכים בין בני זוג הם לא סכסוכים עסקייםהמשפט אינו מכיר בעוולת ניאוף ביחסים בין בני הזוג עצמם. ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט. בית המשפט קבע כי הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג ועוולת הרשלנות אינה "הנוסע השלישי" הנחבא בין הסדינים, בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות של בני הזוג.בית המשפט העליון ציין כי להבדיל ממקרים של סכסוכים עסקיים מסחריים, הרי שבסכסוכים בין בני זוג מעורבים גם שיקולים רגשיים ובעלי הדין נוהגים באופן לא רציונלי. בהתחשב בכך שבגידה וניאוף נמצאים לא אחת ברקע סכסוך גירושין, נקל לשער כי התביעות הנזיקיות כגון זו, יוסיפו שמן לתבערה ביחסים בין בני הזוג וישמשו כאמצעי לסחיטה ולנקמה.לכן, טעמים חזקים של מדיניות משפטית שוללים את ההכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית בן בין בני זוג בינם לבין עצמם והן בין מי מבני הזוג לצד שלישי. יש לזכור שאנו עוסקים בתחום המעוגן בחיי הרגש – בגידה לחוד ותוצאות ממוניות לחוד. כפי שאין לבגידה בין בני הזוג נפקות בשאלת השיתוף ברכוש או איזון משאבים, כך גם אין להחיל בנושאים אלו סטנדרטים של דיני הנזיקין.
עו"ד אירית רייכמן הינה בעלת תואר LLb במשפטים מאוניברסיטת
תל-אביב , חברה בועדת בית המשפט לעניני משפחה בלשכת עורכי הדין,
מגשרת מוסמכת מטעם הטכניון ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום דיני
המשפחה.לעו"ד אירית רייכמן ניסיון רב בהופעות בבתי המשפט לענייני
משפחה,בבתי הדין הרבניים וניהול תיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה
הירושה והאפוטרופסות.