בית המשפט לענייני משפחה דן לאחרונה במקרה שבעקבותיו פורסם פסק דין תקדימי. המבקשים עתרו כי בית המשפט יאשר הסכם הכולל מעבר להוראות הרכושיות וההוראות לגבי סיום מערכת היחסים ביניהם, גם הוראות הנוגעות לקטין אשר עתיד להיוולד להם כולל הסדרי ראיה, משמורת ומזונות של הקטין.



השאלה המרכזית אשרבחן בית המשפט לענייני משפחה היא האם לבית המשפט סמכות עניינית לאשר הסכמים הנוגעים לקטינים שטרם נולדו, ובפרט הסכמים הנוגעים לענייני מזונות ומשמורת של ילדים שטרם נולדו.

בית המשפט קבע כי יש לבחון שלושה שיקולים מרכזיים לצורך הבחינה אם יש מקום לאשר את ההסכם:


מערכת היחסים שבין הצדדים עצמם, השותפות ההורית שלהם, וההכרה במעמדו של המבקש (האב העתידי) כבעל זכויות וחובות כלפי הקטין כבר בעת ההריון.
טובת הקטין בהסכם השותפות ההורית של הצדדים.

ההסכם כפתרון עדיף בסכסוכי משפחה.

מכאן עולה השאלה מה הדין במצב בו צדדים מתקשרים בהסכם לצורך הבאת ילד לעולם, שנועד אך ורק ליצירת משפחה בדרך זו, ואם במקרה זה של יצירת "שותפות הורית", חל חוק בית המשפט לענייני משפחה טרם הולדת הקטין. בית המשפט ציין כי יש מקום לחשיבה משפטית מחודשת לגבי צדדים המתקשרים בהסכם שותפות הורית ולצורך כך בלבד. בימ"ש סבור כי לאור שינוי העיתים, שינוי מבנה המשפחה הקלאסי וההתפתחויות הטכנולוגיות, יש מקום לבחון שאלה זו.

במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי הצדדים יצרו ובחרו "שותפות הורית" כבר עתה בעת ההריון. שותפות זו רוקמת עור וגידים ויש מקום כי מעבר להסדר פרטני כזה או אחר ליתן לכך תוקף משפטי. ההכרה המשפטית תסייע לצדדים עצמם במיסוד אותה שותפות הורית וצמצום משמעותי של המחלוקות הקיימות והעתידיות שלהם.

לאחר בחינת מערכת היחסים שבין הצדדים נקבע כי יש סמכות לבית המשפט לאשר הסכם זה ומעבר לכך יש אינטרס ויש עילה לאשר את ההסכם ליתן לו תוקף של פסק דין כבר עתה ובעת ההריון. בנוסף, בימ"ש סבור כי יש מקום כבר עתה ובעת ההריון ליתן מעמד משפטי תקף לזכויותיו וחובותיו של המבקש, אביו של ילדם העתידי של הצדדים.

הקשר לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

בית המשפט מדגיש כי יש מקום להכרה בהורותו של המבקש ועוד טרם הלידה. זכות ההורות הוכרה בשורה של פסקי דין והיום בחלוף למעלה מ-20 שנה מחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא יכולה להיות מחלוקת כי זכות ההורות הנה חלק מכבוד האדם וחירותו.

בית המשפט סבור כי הכרה בזכויותיו ובחובותיו של המבקש כבר בעת ההריון עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש מקום להעניק מעמד למבקש כאביו העתידי של ילדם של הצדדים. בנוסף, לו היה מתעורר סכסוך בין הצדדים הקשור להריון, יכול היה המבקש להגיש בקשה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ולבקש גם להתמנות כאפוטרופוס נוסף לעובר. המבקש גם יכול היה להגיש תובענה הקשורה להריון. המבקש יכול היה להגיש תביעה הקשורה לאבהות וקביעתה עוד בעת ההריון. כך יכולה הייתה לעשות גם המבקשת. בית המשפט המוסמך לדון בכל העניינים הללו הנו בית המשפט לענייני משפחה.

בכל הנוגע להסדרים שקבעו הצדדים בדבר משמורת והסדרי ראיה ומזונות, בית המשפט סבור כי יש מקום לאשרם בהתאם לחוק בית משפט לענייני משפחה וזאת במישור היחסים שבין הצדדים בינם לבין עצמם. שני הצדדים ערים לכך כי כל אחד מהם יוכל לפנות בעתיד לבית המשפט בעניין המשמורת והסדרי הראיה וכך גם לגבי המזונות של הקטין.

סמכותו של בית המשפט על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה הנה לבחון גם לאור שינוי העיתים אם לא בשלו התנאים להכיר גם במשפחות הנוצרות לצורך "השותפות ההורית" כמשפחות על פי החוק. ויוזכר – לא לפני זמן רב הייתה מחלוקת פסיקתית ומשפטית בשאלה אם בני זוג מאותו מין הנם בני משפחה במובנו של החוק ולא לפני זמן רב הייתה מחלוקות פסיקתית ומשפטית בשאלה אם ידועים בציבור הנם בני משפחה במובנו של החוק.

טובת הקטין בהסכם השותפות ההורית של הצדדים

מעבר למערכת היחסים בין הצדדים, סבור בית המשפט כי טובת הקטין שעתיד להיוולד לצדדים גם היא דורשת אישור ההסכם כבר עתה בעת ההריון. בעת בחינת טובת הילד יש להתחשב גם בעקרונות שהותרו באמנה הבינלאומית לזכויות הילד משנת 1989 שאושרה על ידי ישראל בשנת 1991 (להלן: "האמנה לזכויות הילד").

על פי האמנה לזכויות הילד, יש לפעול למניעת הפליה, קידום השוויון הנוגע לילדים, שימת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה בעת נקיטת פעולות כלפיו על ידי הרשויות השונות של המדינה לרבות בית משפט, כיבוד אחריות, זכויות וחובות הוריו של הקטין, שמירת זהות וקשרי משפחה, מקומו העצמאי של הילד בנפרד מהוריו, רישומו המהיר כבעל אזרחות ורישום הוריו מיד לאחר לידתו, זכות הילד לחינוך נאות, ועוד ועוד.

אישור ההסכם טרם לידת הקטין יאפשר לקטין הסדרה מהירה, ודאית ובטוחה יותר של זכויותיו מעת לידתו ואף טרם לכך. טובתו של הקטין הנה בהסדרה מראש של כל העניינים הקשורים בו. טובת הקטין הנה באישור הסכם השותפות ההורית של הצדדים.

ההסכם כפתרון עדיף בסכסוכי משפחה

רציונל נוסף לאישור ההסכם עולה בעת בחינת המטרה שלשמה הוקם בית המשפט לענייני משפחה והצורך מבחינת מדיניות משפטית לעודד הסכמים בין בני משפחה. בתי המשפט לענייני משפחה מכירים במצב שבו ידועים בציבור מבקשים לאשר הסכם ומבקשים באמצעות ההסכם שלא להחיל עליהם את הקביעות בפסיקה הקשורות לשיתוף רכושי והם מבקשים לקבוע כי הם אינם ידועים בציבור לצורך מגוון עניינים. לכן יש לאפשר מצב שבו צדדים – בני זוג להורות שהחליטו ליצור שותפות הורית – מבקשים לאשר הסכם הקשור לשותפות ההורית שלהם. אותו חופש ההתקשרות וחופש החוזים והרצון להסדיר קיים בשני המקרים וכן אינטרס לצמצום מחלוקות ועידוד הסדרים.

בית המשפט סבור כי "אישור ההסכם בין הצדדים וטרם הלידה יעביר מסר של עידוד הסכמות ויישוב מחלוקות באמצעות הסכם, וזאת מבלי להידרש להליכים משפטיים ארוכים ומסובכים, שאין בהם ככלל על מנת להיטיב עם מי מהצדדים".

עו"ד אירית רייכמן הינה בעלת תואר LLb במשפטים מאוניברסיטת

תל-אביב , חברה בועדת בית המשפט לעניני משפחה בלשכת עורכי הדין,

מגשרת מוסמכת מטעם הטכניון  ועברה השתלמויות תעודה רבות בתחום דיני

המשפחה.לעו"ד אירית רייכמן ניסיון רב בהופעות בבתי המשפט לענייני

משפחה,בבתי הדין הרבניים וניהול תיקים מורכבים בתחום  דיני המשפחה

הירושה והאפוטרופסות.