דימוי עצמי נמוך, נוצר על-ידי ביקורת עצמית תמידית ועוצמתית. ביקורת עצמית מתאפיינת בסוגים רבים של עיוותי חשיבה שנועדו להגן עלינו מפני כישלון או מפני פגיעה רגשית היוצרת דימוי עצמי נמוך. החשיבה ביקורתית נוהגת להשתמש בביטויים מעליבים המתקיפים אותך ובדרך-כלל קולה רם, מוחלט וחסר-פשרות. "הביקורת ההרסנית", היא מונח, שהוטבע לראשונה על-ידי הפסיכולוג יוג'ין סגן, לצורך תיאור הקול השלילי המתקיף אותך ושופט את מעשיך. בכל אחד מאתנו, קיים קול פנימי ביקורתי. אולם אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, נוטים לפתח ביקורת הרסנית מרושעת, וקולנית יותר. הביקורת העצמית תולה בך את האשמה והאחריות לגבי דברים שמשתבשים, הביקורת ההרסנית משווה אותך לאחרים - להישגיהם ולכישוריהם ומוצאת אותך נחות עמדה לעומתם. הביקורת מציבה אתגרים של שלמות יתר ושאיפה לפרפקציוניזם. השאיפה לפרפקציוניזם מאפיין אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך ותורמת אף ליצירת חרדה וחוסר אונים ולחוויית 'מה הטעם לנסות?' אשר מחזקת ומגבירה את תחושת הכישלון. ביקורת עצמית מורידה את רוחנו וגורמת לנו להרגיש רע ביחס לעצמנו. ביקורת חוזרת ונשנית על עצמנו מפחיתה דימוי עצמי ומורידה את הביטחון עצמי וגורמת לאדם להסתגר ולהימנע מהתנהגויות שעלולות לסכן אותו. דימוי עצמי נמוך הינו גורם ראשי ביצירת מגוון בעיות בתחום האישי והבין אישי. ברמה האישית, אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים יותר לתחושת דיכאון וחרדה, קושי בהשגת מטרותיהם בכלל ובפרט בתחום התעסוקתי דבר אשר מעצים את תחושת דימוי העצמי הנמוך ויוצר מעין מעגל קסמים הרסני. ברמה הבין אישית דימוי עצמי נמוך גורם להסתגרות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, התקפי זעם/קנאה ואפילו חרדה חברתית.
מהם שורשיו דימוי עצמי שלילי ? טיפול בדימוי עצמי
להערכה עצמית ויצירת דימוי עצמי חיובי או שלילי יש, בדרך- כלל, שורשים הנעוצים עמוק והרחק בחוויות מוקדמות של ילדות. במקרים של התעללות, נטישה (פיזית או רגשית) יוצרת תחושה כי אינני מספיק טוב כמו גם ביקורת תמידית מצד ההורה המטפל. בילדותינו, ההורים הם המקור לכל תמיכה או אהבה ולכן שביעות רצונם של ההורים הינו בבחינת חיים, או מוות לילד. מחוות מילוליות או לא מילוליות של תחושות אכזבה או תחושת "לא בסדר" נחרטים ונפשנו ומשפיעים על יצירת דימוי עצמי נמוך. קולה של הביקורת העצמית, הוא קולו של ההורה הבלתי מרוצה והמסתייג, שחווינו בילדותינו . ככל שהמסרים שקיבלנו בילדותינו, היו בעלי עוצמה רבה יותר יתפתח דימוי עצמי נמוך יותר. כאשר ישנה חוויה של נטישה (פיזית או רגשית) הילד מאשים את עצמו בנטישת הוריו והוא מפתח קול ביקורתי רם המזהיר מפני דחייה על בסיס החוסר בדמות מטפלת. לסיכום נאמר, כי דימוי עצמי נוצר בשלבים ראשונים של הילדות על בסיס יחס ההורים אל האדם. דימוי עצמי וביטחון עצמי משפיעה על כל תחומי החיים. העלאת דימוי עצמי נמוך אפשרית ופותחת אפשריות חדשות לביטוי והתפתחות.
כיצד להעלות דימוי עצמי נמוך? טיפול בדימוי עצמי נמוך
טיפול בדימוי עצמי שלילי כולל שימוש בהיגיון בריא יכול לשמש כלי רב-עצמה להעלאת ביטחון העצמי נמוך. לשם כך, קודם, עלינו לבחון את אופייה של הביקורת העצמית היוצרת דימוי עצמי נמוך.
1) הכללה - אחד מהמאפיינים הבולטים של דימוי עצמי נמוך היא הביקורת העצמית הכוללת הכללה. הביקורת העצמית מכלילה ומנסחת חוקים מוגזמים הכוללים מילות מפתח כגון: לעולם לא...,תמיד....,אף פעם.....,כולם.... ""אני תמיד אהיה בדיכאון", "לאף אחד לא אכפת ממני", "כולם אינטרסנטים", "אני אף פעם לא מצליח" וכדומה. הסילוף המחשבתי שמטרתו להגן ולהפוך את העולם לברור יותר מקבע אותנו בראיה צרה ומקובעת של דימוי עצמי המונעת כל אפשרות אחרת של התבוננות על המציאות.
2) חשיבה נבואית - חשיבה נבואית או קריאת מחשבות מניחה שאני יודע מהן מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים כלפיי ועל סמך אותן ידיעות אני נחפז להסיק מסקנות ללא כל ראייה ממשית ומוכחת. התחושה כי אחרים חווים אותי בצורה שלילית יוצרת מעגל הרסני המחזק את תחושת בידוד המגבירה דימוי עצמי שלילי.
3) דימוי עצמי אידאלי - לרבים מאתנו קיימת תמונה ברורה על איך החיים אמורים להראות ואיך אני אמור להיות/להרגיש/לחשוב/להראות. כאשר הפער בין דימוי העצמי האידאלי לבין מי שאני, גדול מדיי, נוצרת תחושה של לחץ עצום וחוסר הערכה עצמית. לחץ זה נובע מתחושה בלתי פוסקת, שעליי להיות משהו אחר. למרות שמטרתו של 'האני האידאלי' לדרבן אותך להשיג מטרות כלשהן, הפער הבלתי אפשרי, גורם לתחושת חוסר אונים עד כדי חוסר עשיה מוחלט. בדיקה הגיונית של אותו עצמי אידאלי, עד כמה הוא ממשי ומציאותי יכולה לשחרר מתחושת המאבק ולשחרר את הלחץ שקונפליקט כזה יוצר.
4) האמונה (הנסתרת) כי בכוחה של ביקורת לדרבן לעשיה - אנחנו יכולים לחיות את מרבית חיינו עם אמונה שהביקורתיות עצמית והלקאה עצמית עוזרת לדרבן אותנו לעשייה ושינוי. זאת, למרות, שאין כל הוכחה לכך. למעשה, ההפך הוא הנכון. עם זאת, אנו שבויים, בכוחו של ההרגל ההרסני, לבקר את עצמנו שוב ושוב על אותם נושאים וליצור דימוי עצמי נמוך של עצמנו, בתקווה שזה יניע לעבר אותנו למטרה אותה הצבנו לפנינו.
5) אשמה עצמית - אשמה היא כוח הרסני ביותר משום שהיא תרה אחרי עונש. לעתים, אנו מוצאים קושי לספח לעצמנו הצלחות ותוצאות חיוביות אך מאשימים את עצמנו בקלות כשדבר מה השתבש. הנטייה הקיצונית בהאשמה עצמית מושרשת על הנחת היסוד כי יש לי יכולת שליטה ואחריות על אירועים בחיי. אם נחקור את העניין בהגיון, נמצא כי מעטים האירועים שיש לנו עליהם שליטה ממשית, כולל אירועים הקשורים ישירות אלנו. דוגמה בולטת לכך היא הורים המאשימים את עצמם בהתנהגות כלשהי של ילדיהם אפילו בבגרותם. האשמה עצמית מורידה את ערכינו העצמי ויוצרת דימוי עצמי שלילי.
אחת הדרכים להעלאת דימוי עצמי הינה ללמוד להיות הורה טוב לעצמנו. פעמים רבות אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך נוטים לרצות ולספק את הסביבה. פעמים רבות, בבסיס הרצון לספק את רצונם של אחרים נמצא הפחד מדחייה. העלאת רמת המודעות לצרכים שלנו, כיבוד רגשותינו ומתן תוקף לרצונותינו כחשובים לא פחות מרצונותיהם של אחרים סביבנו מאפשרת בניית דימוי עצמי גבוה גבוה. בנוסף על כך ההסכמה לטעות ולסלוח לעצמנו על אנושיותינו הינה בסיס לבניית מערכת יחסים טובה עם עצמנו. היכולת לעודד את עצמנו או להרגיע את עצמנו מאפשרת תחושת ניחום והשתתפות עצמית. קבלת חולשותינו מהווה בסיס לבניית דימוי עצמי גבוה והערכה עצמית בריאה.
מה הוא דימוי עצמי ?
דימוי עצמי נחלק לסוגים שונים אשר כוללים את כל תחומי החיים:
1) דימוי עצמי אישי - האופן בו האדם תופס את עצמו ותכונותיו.
2) דימוי גוף: דימוי גוף הינו קשת של רגשות, תחושות ומחשבות הנוגעים לגופנו. דימוי גוף נמוך עלול להוביל להפרעות אכילה כגון אנורקסיה ובולימיה ואכילת יתר.
3) דימוי עצמי חברתי-האופן בו אנו תופסים את עצמנו ברמה החברתית, כמה אנו חשים אהובים ומעורכים.
4)דימוי עצמי תעסוקתי - האופן בו אנו תופסים את עצמנו כמצליחים. יתכן כי אדם יחוש דימוי עצמי גבוה בתחום מסוים בחייו ויחוש דימוי עצמי נמוך בתחום אחר.
בניית דימוי עצמי בריא הינו תנאי לעלייה ברמת החיים בכל התחומים.
באופן אחר, דימוי עצמי אף נחלק לדימוי עצמי אידיאלי - תפיסת העצמי שאליו שואף האדם להגיע לעומת דימוי עצמי ריאלי- תפיסת העצמי בהווה. ככל שהפער בין הדימוי העצמי האידיאלי לדימוי העצמי הראלי גדול כך יגבר הדימוי העצמי השלילי. ככל שהפער קטן יותר הדימוי העצמי יעלה ויגבר. דרך אחת לשיפור הדימוי העצמי הינו לצמצם את הפער בין הדימוי העצמי האידיאלי לראלי ולבדוק האם הדימוי העצמי האידאלי אכן בר השגה ולא נובע מביקורת עצמית מיותרת.
לסיכום , נאמר כי אופייה של הביקורת ההרסנית הוא גורם עיקרי להיווצרותו של דימוי עצמי נמוך. הביקורת העצמית ספוגה בעיוותי חשיבה ובסילוף המציאות וכי שימוש במודעות והגיון בריא יכול להקנות לנו את היכולת להשתחרר מקולה של הביקורת ולחזק דימוי עצמי בריא וחיובי יותר.
ישנו קשר ישיר בין דיכאון ודימוי עצמי נמוך. דימוי עצמי נמוך יוצר דיכאון ותחושת חוסר אונים. כמו כן, דימוי עצמי נמוך מעודד אשמה ופחד היוצרים חרדה,הפרעות אכילה, בעיות חברתיות ובעיות בזוגיות. דרך מערכת יחסים עם מטפל מוסמך, ניתן להתיר את הקשרים המחשבתיים המעוררים דימוי עצמי ירוד . התייחסות של דמות מקצועית מלווה אוהדת ומכבדת , מופנמת, עם הזמן, לקול פנימי תומך, מכיל, המעודד יצירת דימוי עצמי גבוה. מטפל טוב נותן מקום לתחושותינו ולרגשותינו מאפשר לעורר תחושת כבוד עצמי, להרחיב את אופן התייחסותנו לעצמנו , לפתוח נקודות התיחסות אחרות. המראה העצמית, דרך מטפל , משקפת דמות יותר מאוזנת ובעלת מורכבות עשירה יותר, המאפשרת לקבל, ביתר סלחנות, את העצמי. מתוך כך, תחושת האדם מתרחבת על כל חלקיו והתוצאה הישירה היא העלאת הביטחון העצמי והדימוי העצמי.
נעמי בר, פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות מודעות
www.neomibar.com
הפסיכותרפיה עוסקת בהתנסויות וחוויות אשר פגעו בנו וגרמו ליצירת מחסומים והדחקות בגופנו ובנפשנו או הפחיתו את אמונתנו בעצמנו ובסובבים אותנו, התנסויות אשר מגבילים את תודעתנו וליבנו גם כיום. הפסיכותרפיה מאפשרת יצירת סביבה בטוחה ואוהדת על-מנת לבנות מחדש אמון שניפגע, לאפשר לרגשות עצורים להשתחרר, להפחית את הביקורת והאשמה וללמוד לחמול על עצמנו.ייחודה של הפסיכותרפיה היא בכך שהיא עוברת את מחסום "השכל", בעזרת מגוון כיליים מלבד שיחה. כיליים אשר מאפשרים גם חוויה, התנסות ונגיעה ישירה ובלתי אמצעית הנושאים שברצוננו לרפא. הפסיכותרפיה מתייחסת, באופן הוליסטי, אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת שחרור הן פיסי והן נפשי אשר נותן לפוטנציאל הטמון בך לצאת החוצה וליצור שינוי בכל הרמות- המחשבה, הרגש וההתנהגות.פסיכותרפיה גופנית היא הטיפול היחיד המתייחס לכל הרבדים שבאדם - הרובד השכלי, הרגשי, הגופני והרוחני. הגוף מהווה עבורנו מראה המשקפת מה קורה בנפשנו. מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועת הגוף ושפת הגוף הם כלים אשר מספרים את סיפור חיינו ומאפשרים נגיעה ישירה בתכנים עמוקים המאפשרים תהליך של ריפוי.הטיפול נועד לאפשר שחרור מסימפטומים של דיכאון, חרדה, מחלות וכאבים פסיכוסומאטיים, הפרעות אכילה, קושי באינטימיות, חוסר ביטחון עצמי כמו גם הרצון להכיר את עצמי, להצליח לבחור ולהתפתח.