אחד המוסדות הותיקים ביותר הינו המוסד הנוטריוני שמקורו עוד בתקופה של רומא העתיקה. גם במדינת ישראל, עוד בתקופה של המנדט הבריטי נתקיימו שירותים נוטריונים, תחת נוטריון ציבורי ונוטריון למסמכי חוץ. מאז שנת 1976, שעה בה נתקבל חוק הנוטריונים במדינת ישראל, נקבע כי עורכי דין יכולים לשמש כנוטריונים, ובכפיפות לאישור של הועדה לנוטריונים של משרד המשפטים.

על מנת לשאת את התואר נוטריון על מגיש הבקשה לשמש כנוטריון להיות קודם כל עורך דין אשר עוסק בפרקטיקה של עריכת דין לתקופה של לפחות עשר שנים. כמו כן, עליו להיות אזרח מדינת ישראל ובעל רקורד נקי מהרשעות. בהתאם לכך, נבחנת בקשתו של המבקש לשמש כנוטריון, ובמידה ועורך הדין עומד בכל הקריטריונים ונמצא ראוי, מאשרת ועדת הנוטריונים של משרד המשפטים את ההסמכה, ובכפוף להשתלמות מקצועית בתחום. רק לאחר האישור בוועדה ניתן להתחיל ולתפקיד כנוטריון לכל דבר ועניין, תוך התחייבות לשמירה על אמנת הנוטריונים.

לנוטריון תפקיד מרכזי, אשר לב ליבו הינו אישור של מסמכים משפטיים אשר נחתמו בארץ. נוטריון מאשר למעשה מסמכים משפטיים באופן בו הוא יוכל לקבל את האישרור כי מדובר במסמך משפטי, אותנטי ומקורי בתוקף בינלאומי. מבין תפקידיו של נוטריון ניתן למנות אישור של חתימה על מסמכים, אישור נכונות מסמך, אישור תרגום, אישור נכונות רשימה, אישור חיות בעבור אדם. כמו כן נוטריון מורשה לאשר הסכמי ממון בין בני זוג ואישור מילוי צוואה.  האישור הנוטריוני יעשה בחותמת לחץ מיוחד הנושאת את הכיתוב נוטריון בשפה העברית, הערבית והאנגלית, או לחילופין בצרפתית. לאחר קבל האישור נקשרים כל המסמכים יחדיו בסרט אדום על מנת להעניק את התקיפות המשפטית למסמכים.