יחסי עבודה – שוק העבודה

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

· עבודת בני האדם נסחרת בתמורה לתשלום משכורת.

· תחרות בין עובדים על משרות פנויות.

· תחרות בין מעסיקים על כוח האדם.

(היצע וביקוש – תחרות משוכללת).

עבודה שכירה מוגדרת על ידי 3 תנאים

1. המעסיק זקוק לגורם הייצור (גו"י) עבודה ומוכן לשלם תמורתו.

2. העובד השכיר הוא בעל כישורים המוותר על זמנו הפנוי על מנת לזכות בתגמול לעבודתו.

3. התשלום - הביטוי לתגמול של העובד עבור עבודתו כגו"י אצל המעסיק.

משרה - משרה היא מעין חבילה הכוללת את כל תנאי ההעסקה של העובד לתקופת זמן ממושכת.

הון אנושי - תועלת כלכלית שמביא עובד למעסיקו.

מובטל - אדם המסוגל לעבוד אך אינו בעל משרה.

אבטלה - חוסר תעסוקה בשוק העבודה.

ארבעה סקטורים קיימים בשוק העבודה

1. סקטור ציבורי - מכיל בעיקר ארגונים בירוקרטים גדולים.

2. ארגונים עסקיים - בהם עובדים בעלי מיומנות נמוכה והיקף מצומצם של בעלי תפקידי ניהול.

3. בעלי מקצוע עצמאיים - שותפויות קטנות של בעלי  מקצוע.

4. מנהלים בכירים או מועסקים בחוזים אישיים.

מודל היצע וביקוש

כללי

המודל מתאר את האופן בו נקבע מחירה של העבודה[1] כתוצאה מהאינטראקציה שבין כוחות השוק - הביקוש וההיצע.[2]

1. ביקוש והיצע בשוק העבודה

עקומת הביקוש לעבודה נגזרת מעקומת הביקוש לעובדים מצד חברות מסחריות המבקשות לשכור עובדים. כמות העבודה המבוקשת תהיה כזו שבה ישתווה ערך התפוקה השולית של העובדים לשכר המוצע להם[3]. עקומת ההיצע לעבודה עולה משמאל לימין, בעוד עקומת הביקוש לעבודה יורדת משמאל לימין. זאת, מפני שבטווח הזמן הקצר (שבו כל יתר גורמי הייצור קבועים), התפוקה של העובדים פוחתת[4]. על כן, החברה תפסיק להעסיק עובדים כאשר השכר אותו תצטרך לשלם להם, יהיה גבוה מהתפוקה השולית של אותם עובדים[5].

עקומת היצע עבודה מתארת את מספר ימי העבודה, או שעות העבודה, שעובדים מוכנים להציע ברמות שכר שונות. כמות העבודה המוצעת אינה נתון קבוע, היא תלויה במספר העובדים במשק בנקודת זמן מסוימת[6]. כשרמת השכר עולה, עובדים מוכנים לוותר על פנאי[7] כמוצר חלופי לעבודה, על מנת להגדיל את כמות הסחורות והשירותים שיוכלו לקנות בשכרם. כל נקודה על עקומת ההיצע מייצגת למעשה מצב של תעסוקה מלאה. לאמור: העובדים מציעים את כמות העבודה המתאימה להם עבור כל רמת שכר[8].

איור מס' 1 מציג את עקומת ההיצע לעבודה ועקומת הביקוש לעבודה הנפגשות באותה נקודה. בשכר (Wo) וכמות עובדים (Lo) מסוימים ניתן לומר ששוק העבודה נמצא בשכר "שיווי המשקל" שלו. האינטרסים של המעסיקים והעובדים בשוק נפגשים בנקודה זו באופן מיטבי, שכן, כמות העובדים המבוקשת וכמות העובדים המוצעת בשכר שנקבע בשוק, מותאמות לרצונותיהם ולתועלתם של שני הצדדים בשוק, המעסיקים והעובדים.[9]

משמעותה של נקודת שיווי המשקל

מקרה בו השכר יסטה מנקודת שיווי משקל, יביא את כוחות השוק לפעול ל"דחיפת" כמות העובדים ושכרם אל עבר נקודה שבה מתאזנים הכוחות הפועלים לעלייה או לירידה של השכר[10].

איור מס' 2 מציג מצב של "שיווי משקל" בשוק. ניתן לראות כי כאשר השכר נמוך ממחיר שיווי המשקל, יש ביקוש עודף לעובדים וכתוצאה מכך השכר יעלה. לעומת זאת, כאשר השכר גבוה ממחיר שיווי המשקל, יש  עודף היצע של עובדים וכתוצאה מכך השכר יֵרד[11].

במסגרת שוק העבודה, יש לכאורה בסיס לציפייה שתמיד יושג שיווי משקל של תעסוקה מלאה[12]. אם יפחת הביקוש לעבודה (במצב אבטלה), השוק יתאים עצמו למצב חדש של שיווי משקל.

אבטלה עשויה להיגרם עקב תחלופת כוח אדם: עובדים שפוטרו על ידי מעסיק שצמצם את היקף פעילותו מצליחים למצוא תעסוקה חלופית לאחר פרק זמן מסוים שבמהלכו לא עבדו. הכלכלנים מכנים אבטלה מסוג זה "אבטלה חיכוכית", ואין בקיומה כדי להפריך את ההנחה שניתן להגיע לשיווי משקל של תעסוקה מלאה בשוק העבודה[13].

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: [email protected]

[1] בשוק העבודה מחורו של העובד ייקרא בשם שכרו של העובד. לחילופין בשוק המוצרים יקרא מחיר המוצר או השרות.

[2] נחמיאס, עופר ורוזנברג, בעמ' 470 ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי .

[3] במודל ביקוש והיצע אשר בשוק המוצרים, חוק הביקוש - מתאר את התנהגות הצרכנים בשוק. ככל שמחירו של מוצר יהיה גבוה יותר, כך כמות היחידות שיבקשו הצרכנים לקנות תקטן וככל שמחירו יהיה נמוך יותר, תידרש כמות גדולה יותר של המוצר. בהצגה גרפית, תותווה עקומת ביקוש כיורדת משמאל לימין. אונגר, בעמ' 51. ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[4] אונגר,בעמ' 27-26, ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[5] במקרים מיוחדים קיימות עקומות ביקוש והיצע קשיחות או גמישות, שבהן לא אדון בחלק זה. יורם וייס, מבוא לכלכלת העבודה האוניברסיטה הפתוחה 2, 21-19 (2006). ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[6] במודל ביקוש והיצע בשוק המוצרים, חוק ההיצע מתאר את התנהגות היצרנים בשוק. היקף ההיצע של היצרנים בשוק תלוי במחירו של מוצר. ככל שמחירו יהיה גבוה יותר, כך ייצרו היצרנים כמות גדולה יותר מהמוצר למכירתו בשוק. בהצגה גרפית, עקומת היצע הינה עקומה העולה משמאל לימין. אונגר, בעמ' 55. ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[7] בג"ץ 1678/07 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', דינים עליון 116 77, פס' 21-14 לפסה"ד של כב' השופט ריבלין (2009). (בפס' 21-14 קיימות הגדרות לשעות פנאי ולשעות עבודה).

[8] חת, בעמ' 191. ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[9] ביקוש והיצע בשוק העבודה. אדרעי, בעמ' 84. ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[10] אורון, מארק ועופר, בעמ' 261-257. ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.

[11] בחלק העוסק בשוק העבודה התייחסתי למחיר כשכר עבודה, וכעודף ביקוש/היצע התייחסתי לכמות העובדים בשוק.

[12] משק בתעסוקה מלאה - כאשר כלל התושבים במשק בגיל עבודה מועסקים והמצב הוא שהמשק מאוזן בתוצר השווה לתוצר

תעסוקה מלאה.

[13] מאיר חת, מבוא לכלכלה, גרסה ישראלית, 191 (1989). ראה ספרו של ד"ר איתמר כוכבי רווחה בעולם קפיטליסטי.