מס ירושה - בעקבות מינויו ההולך וקרב של שר האוצר החדש, משה כחלון
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון - הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
אוניברסיטת חיפה - הפקולטה לניהול - מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
אחת מהבטחות הקמפיין של משה כחלון, נגעה להטלת מס ירושה בשיעור של 25%-20% על ירושות גדולות, לדבריו "אם אדם מקבל ירושה של 10 מיליון שקל, אז לא יקרה שום דבר אם הוא ישלם לחברה כמה מיליונים כמס ירושה" (ר' פרסום בעיתון גלובס מיום 18/3/2015 - גור מגידו).
עם פטירתו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו, אירוע מעין זה, נקרא ירושה. רכושו של אדם, אשר צבר כוח כלכלי מסוים בחייו, ובמותו מעביר את רכושו לאחרים (בדרך כלל לצאצאיו), נקרא עיזבון. נכסי עיזבון כוללים זכויות (חובות), בכספים, מיטלטלין ומקרקעין של המוריש.
מס ירושה (מס עיזבון) הינו מס המשתלם עבור נכסים הכוללים רכוש וכספים העוברים בירושה. המס מוטל באחוזים מתוך נכסי וכספי הירושה, לפי רף מסוים הנקבע בחוק. במדינות מערביות רבות נהוג לשלם מס ירושה, באחוזים קבועים או משתנים מעל רף מסוים אשר נקבע בחוק. על מדינות אלה נמנות ארצות-הברית, אנגליה, צרפת וגרמניה.
בישראל, מסבירים המצדדים במס זה כי הוא נועד לצמצם פערים חברתיים על ידי העברת הונם של אנשים אמידים לציבור, אשר מלכתחילה "אִפשר" להם לצבור את הונם המופלג. בנוסף, מעבר לתועלת החברתית הטומן בחובו מס הירושה, הוא צפוי להכניס לקופת המדינה לא מעט כסף.
בעלי הממון מתנגדים לכך וטוענים כי דבר זה חושף אותם, למעשה, לכפל מס. כלומר, הם משלמים מס על כספים שעליהם כבר שילמו בעבר את מלוא המס, עם משיכת הכספים לרכישות הוניות, ותשלומי מס רכישה. כמו כן, יש הטוענים כי מס הירושה אינו יעיל ופוגע בכלכלה ובצמיחה.
התנגדות נוספת באה מכיוון בלתי צפוי. הקהילה הדתית, אשר בחלקה הגדול חיה בצנעה, מתנגדת להנהגת מס זה מטעמי מסורת (מסכת בבא בתרא קלג עב, שולחן ערוך חושן משפט סימן רפב). על פי ההלכה (ספר פתחי תשובה), אדם רשאי להוריש חלק מהנכסים לצדקה אפילו אם יש לו יורשים, אך זה בגדר רשות ולא חובה.
שר האוצר המיועד משה כחלון אינו הראשון המנסה לחדש את מס העיזבון בישראל, שהחל להתקיים בשנת 1949 ונמשך עד ביטולו בשנת 1981. קדמה לו ועדת בן-בסט, שהמליצה כבר על כך כבר בשנת 2000. הועדה נימקה את החלטתה בשלושה נימוקים עיקריים:
במידה ומס הירושה יאומץ על ידי רשויות המדינה, על המוריש לדעת שבפניו עומדות דרכים לגיטימיות להגן על יורשיו מפניו. אל לו לאדם להשאיר עניינים אלה לרגע האחרון.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול - מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: [email protected]
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה) , וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.