יוגה ?
"יוגה היא ריסון תנודות ההכרה" – אמרה היוגה סוטרה של פטאנג'לי.
"אש היוגה שורפת את כלוב החטאים הקיים סביב האדם" – אמרה ה"קורמה פורנה".
"יוגה היא האיחוד בין הנפש הפרטית והאני העליון" – אמרה ה"יוגה ואגנוואליקיה".
"כל נשמה היא אלוהית במהותה .
המטרה היא לגלם אלוהיות זו שבתוכנו, ע"י שליטה בטבע החיצוני והפנימי. עשו זאת בעזרת עבודה או דבקות, שליטה נפשית או פילוסופיה – בעזרת אחד, יותר או כולם יחד והיו חופשיים".
- אמר סוואמי ויווקאננדה.
המסורת היוגית מופיעה בצורות רבות ושונות לאורך ההיסטוריה ההודית (ממנה צמחה) רבת השנים (הנחשבת לתרבות העתיקה בעולם, 8000 שנה...) יותר מזה - מיסתורין ו"מרחב" להשקפה אישית היא הקו המאפיין את רוח היוגה על גוונייה ופנייה הרבות.
המידע אודות התקופות בהן חיו דמויות המפתח והכתבים הקשורים למסורת היוגית גם הוא מעורפל וברוב במקרים שנוי במחלוקת...והוא כנראה הבסיס לכר הדיונים הפורה באשר להגדרה "מהי יוגה"...
הדעות נעות בין שתי גישות עקריות (ותת גישות רבות אחרות שהן נגזרות של שתי הראשונות...)
: יוגה היא גישה פסיכו- פיזית - כמדרש היוגה סוטרה של פטאנג'לי.
יוגה היא דבקות והתמסרות לעליון. – כמדרש ה"בהגווד גיטה".
באופן כללי אפשר לומר כי כל פעולה המביאה לאיחוד, דהיינו הכרה ב"אחד", באדם כשלם, היא יוגה.
כל פעילות שאנו מבצעים למטרה חומרית או רוחנית, ודורשת מאתנו ריכוז, ותיאום בין "מרכיבנו" השונים, תיאום בין החושים להכרה, בין המוח לגוף, בין הנשמה לגוף...כל זה ועוד... נכלל תחת ההגדרה יוגה.
למילה יוגה בסנסקריט (השפה המסורתית בה כתובים הכתבים ההינדים) מספר משמעויות – איחוד, חבירה, עירוב, עול, לרתום....
איחוד, עירוב ורתימה של מה ? של סך כל מרכיבי האדם: גוף, חושים, הכרה. רתימת סך המרכיבים להגשמת המטרה – ידיעה עצמית = שחרור ממחזור הלידה והמוות.
איחוד בין הכלל והפרט, בין היחסי למוחלט, בין אדם ל"אדון הכל"…
מטרת היוגה היא להביא את האדם להכרה והגשמה עצמית. להכרה ותפיסה "אמיתית" של ה"עצמי".
היוגים טוענים שהאדם חיי באשליה והצורה בה הוא תופס את עצמו ואת העולם שגויה ו"מבולבלת", והשורש לכך הוא תפיסה מוטעית של ה"אני". אדם בעל מודעות פיזית יחשוב: "הגוף הוא אני", אדם אינטלקטואל יחשוב: "ההכרה היא אני", אך שניהם טועים. אדם בעל תפיסה נכונה יחשוב: "אני הוא... ". מי הוא אותו "אני", הוא תפקידה של היוגה לחשוף…
עד כאן טוב ויפה אך הדרך בה מקובל לחשוב על היוגה כיום שונה במקצת…
מסורתית מקובל לחלק את ה"יוגה" לארבעה זרמים.
1 . בהקטי יוגה – היוגה של האהבה, הדבקות (ההייבט ה"דתי" של היוגה). הכרה והגשמה עצמית דרך דבקות, אמונה ואהבה לאלוהים. כל מטרתו של ה"בהקטה יוגי" היא לפתח אהבה ואמונה בלתי מעורערת באל ובברואיו. ע"י אהבה זו מוסרים באחת כל המעטים והאני האמיתי נחשף.
רבים בהודו ובעולם טוענים שה"בהקטי" היא הדרך המתאימה והקלה ביותר בתקופתנו להכרה והגשמה עצמית.
הכתב המבטא את היוגה מההיבט הזה הוא: "בהגווד גיטה".
תנועה מובהקת של זרם הבהקטי היא תנועות "הארי קרישנה".
ואם להתייחס להיבט הרחב של הבהקטי, ביהדות ובמיוחד בחסידות נמצא לא מעט דמיון…
2 . קרמה יוגה – היוגה של הפעולה הנכונה. הכרה והגשמה עצמית דרך "פעולה נכונה", שרות הזולת, עבודה מתוך מניעים טהורים, ועבודה לשם עבודה...
ע"י פעילות מסוג זה משתחרר האדם מצמידות והיאחזות בדברים הכובלים אותו לעולם הזה… העולם שלפי היוגים מטעטע באדם וגורם לו לתפוס את החולף והשולי כדבר האמיתי…
דוגמה מובהקת לקרמה יוגי היא "האם תרזה".
ה"בהגווד גיטה" מדברת בהרחבה על קרמה יוגה – הפעולה הנכונה.
3 . ג'יאנה (ניאנה) יוגה - היוגה של הידע הנכון. הכרה והגשמה עצמית דרך ידע "נכון" (ווידיא).
ע"י לימוד וחקירה מגיעה האדם לאותה הכרה של ה"בהקטה" והקרמה יוגי.
הג'יאנה מורכבת משלושה שלבים עיקריים: לימוד מספרים, דיונים פילוסופיים, והשלב הגבוה ביותר, חוויה ישירה.
4. ראג'ה יוגה (אש'טנגה יוגה)- היוגה של השליטה הנפשית.
הכרה והגשמה עצמית דרך שליטה: בגוף ובהכרה.
הראג'ה יוגה ידוע גם כ: נתיב המלכותי, היוגה בעל שמונת החוליות, או בשמה המסורתי "אש'טגנה יוגה.
. ע"י תרגול שיטתי מתרגילים פיזיים ועד למצב הכרתי גבוה (סמהדי). היוגי רוכש שליטה על כל תפקודיו והופך "אדון לעצמו"…
ה"יוגה סוטרה של פטאנג'לי" מתארת את הראג'ה יוגה, ונחשבת לכתב ה"רשמי" של היוגה.
למעשה, היוגה סוטרה מוגדרת כאחת מששת הגישות הפילוסופיות במחשבה ההודית האורטודוקסית.
כפי שאפשר לראות המושג יוגה מקבל משמעות החורגת מגבולות הודו…
ההודים חשבו בדרכם ההגיונית והמעשית והגיעו למסקנה שבאופי האדם באשר הוא אפשר למצוא את ארבעת הנטיות האלו: הבהקטה – האדם המאמין (ה"דתי"), הקרמה יוגי – האדם הפעיל או "בעל המשפחה" כמו שההודים אוהבים לומר, הג'יאנה יוגי – הפילוסוף, והראג'ה יוגי – האדם בעל השליטה הנפשית. חשוב לציין שכל הזרמים משתלבים ביניהם במהלך הדרך, אך כשאומרים על אדם שהוא קרמה יוגי מתכוונים שנטייה זו היא הדומיננטית באישיותו.
עד כאן אנחנו עדיין לא במקום בו המושג יוגה נשמע לנו מוכר (לפחות לחלק גדול מאתנו...).
מכל ארבעת הזרמים הזרם הרביעי, הראג'ה יוגה הוא ה"מעשי" וממנו נגזרו ה"יוגות" שרובנו מכירים.
שמונת החוליות של הראג'ה יוגה הם:
1 . יאמ(ה).
2. ניאמ(ה).
3. אסנה.
4. פרנייהמה.
5. פרהטייהרה.
6. דהראן
7. דיאן.
8. סמהדי.
יאמה וניאמה הם עשרה קודים וכללים להתנהגות מוסרית, הבסיס לכל עבודה רוחנית, ובסיסן של כל הדתות.
חמשת ה"יאמות" הן:
א. האימסה – אי פגיעה.
ב. סטייה - אמיתות.
ג. אסטייה - אי – צמידות.
ד. אפרגירה - אי –חמדנות.
ה. ברהמצ'ריה - טהרה, צניעות מינית.
חמשת ה"ניאמות" הן:
א. סאוצ'ה – ניקיון חיצוני ופנימי.
ב. סנטוש'ה – שביעות רצון.
ג. טאפס - מאמץ רציף.
ד. סוואדיה - לימוד הכתובים.
ה. איש'וורה פראני דיאן - כניעה לאדון הכל.
את היאמה ניאמה צריך ליישם ב"מחשבה, דיבור ועשייה", והן אמורות להפוך ללחם חוקנו.
אנחנו אמורים להגיע למצב בו ניישם אותם עשרים וארבע שעות ביממה ולא רק בשבתות וחגים…
3 . אסנה –
מסורתית הכוונה ב"אסנה" היא ל-מצב ישיבה או "תנוחה" של הגוף התורמת לתחושת יציבות ורווחה כללית, הן של הגוף והן של ההכרה.
המונח "אסנה" משמש גם כדי לציין מחצלת קש, עור צבי מעובד היטב, או חתיכת בד מרובעת המשמשת כמושב נוח על הארץ. ומכאן אפשר להסיק שהיעד המרכזי כאן הוא: לרכוש ביסוס ויציבות של הגוף וההכרה, ולא רכישת יכולות פיזיות מרשימות....
מטרת שלב זה היא לחזק ולהכין את הגוף הפיזי והגופים הפנימיים לקראת השלבים הבאים, כדי שיוכלו לעמוד בתהליכים הרוחניים החזקים שיגיעו בהמשך.
אסנה מהווה את החלק הארי של ה"האתה יוגה", צידו השני של מטבע הראג'ה יוגה....
משמעות המילה האתה היא: הא – שמש, תה – ירח (וגם "בכוח", זרם זה מאופיין ע"י עבודה כוחנית" "כיפוף כיבוש והכנעת" "טבע האדם"...הן מילות מפתח במילון האתה יוגה...האתה יוגה ידועה גם כ – "דרך הלוחם").
. השמש מסמלת את צדו הימני של הגוף, הצד הזכרי, האקטיבי, המוחצן, והירח מסמל את צד שמאל – הנקבי, המופנם.
ההאתה יוגה מורכבת מ: אסנה (תנוחות), פרנייהמה ( תרגילי נשימה), מודרה (מחווה חיצונית היוצרת תגובה פנימית) ובהנדה ("מנעול אנרגתי").
לפי המסורת, ישנן שמונים וארבע תנוחות עיקריות (יש הטוענים שמונים וארבע אלף, או שמונים וארבע מיליון…) ומתוכם שלושים ושתיים החשובות "לנו" האנשים הרגילים…שתים עשרה חשובות יותר, ואחת החשובה ביותר – סירש'אסנה – עמידת ראש. מטרת התנוחות היא מצד אחד לחזק את הגוף (המפרקים, גידים, בלוטות ההפרשה השונות, וכל מערכות הגוף), ומצד שני למשוך את המודעות פנימה, ליצור השפעה על הגוף ה"פנימי", האנרגתי, ולטהר ולפתוח חסימות ב"נאדים" (תעלות האנרגיה, המצויות במספר רב בגוף, שבעים ושתיים אלף…), כדי שה"פרנה", האנרגיה החיונית תזרום דרכם בחופשיות ותעלה את האדם לרמת תפקוד ומודעות גבוהים יותר. מטרת הפרנייהמה היא לשלוט ולהרחיב את יכולת התפקוד הפרני – האנרגתי – דרך תרגילי נשימה שונים. המודרות הן תנועות פיזיות שונות היוצרות השפעה פנימית חזקה. והבהנדות הן "מנעולים אנרגתיים". ע"י כיווץ שרירים (טבעתיים) מסוימים בגוף אנחנו מאלצים את האנרגיה לזרום בנתיב מוגדר.
כדי להגיע לאיחוד והגשמה עצמית לפי שיטה זו על ההאתה יוגי ל"טהר" את שבעים ושתיים אלף הנדים, לעורר את האנרגיה הנשית המצויה רדומה בבסיס עמוד השדרה, ה- קונדליני שקטי, על מנת שתעלה ותזרום בתוך עמוד השדרה דרך הנאדי הראשי – השו'שו'מנה אל הראש, ותתאחד עם האנרגיה הזכרית הנמצאת בראש – ה"שיווה" ויתרחש האיחוד, ה-"שיווה שקטי". כשאיחוד זה מתרחש האדם אינו יותר האדם שהיה לפני רגע, הוא משתחרר מתחושת השניות ומפסיק לראות את עצמו כגוף ונפש הנפרדים זה מזה, או כל תחושת שניות אחרת, אלה רואה את עצמו כפי שהוא באמת - אחד.
4 . פרנייהמה – פירוש המילה: "פרנה" – האנרגיה החיונית, ו"הייהמה" – התרחבות, התפשטות. בדרך כלל מפרשים את הפרנייהמה כתרגילים לשליטה בנשימה אך המשמעות רחבה יותר, למעשה זהו תרגול לתיעול הפרנה, שהנשימה היא אחד ההיבטים הגלוייים ביותר בגוף. הפרנה היא הדבר העומד מאחורי כל דבר, היא זו המעניקה חיים, יצור שאין בו פרנה נחשב למת. הפרנה מפעילה הכל, את התנועות הגסות, הנשימה, מחזור הדם, המחשבות, הכל. מכאן, שתרגול פרניהמה משפיעה על המערכות בגוף.
5 . פרהטייהרה - ריסון והפנמת החושים. כדי להגיע לשליטה בהכרה עלינו קודם כל לשלוט באלו המזינים אותה, החושים. ע"י צמצום הגירויים החיצונים המגיעים דרך החושים, אנחנו מפחיתים את העומס על ההכרה.
6. דהראן – ריכוז. לאחר שצמצמנו את רמת הגירויים החיצוניים קל יותר לכוון את ההכרה לריכוז.
מטרת שלב זה היא להביא את עצמנו ליכולת ריכוז באובייקט מסוים חיצוני או פנימי, מבלי ששום דבר אחר "יעבור בראש".
7. דיאן – מדיטציה. מצב נפשי מובהק בו המערך המנטלי מתחיל להשתנות, מהצורה השיגרתית של יחסי צופה – נצפה, למצב של חוויה ישירה. הגבול המובהק והמוגדר בין הרואה לנראה, מתחיל להתמוסס. שלב זה אינו קל להשגה. בשלב הקודם רכשנו שליטה מסוימת על ההכרה אך עדיין לא לפרקי זמן ארוכים. בשלב זה השליטה מתחזקת ואנחנו יכולים להחזיק באובייקט לפרקי זמן ארוכים יותר, וכאן מתחילים לחוות דברים בצורה ישירה, ללא "תרגום" של המוח.
8 . סמהדי – תודעת על. זהו המצב אליו מגיעים בכל זרמי היוגה השונים והכוונה היא למצב בו נעלמת השניות. אדם הנמצא במצב זה אינו משתתף יותר במשחק של "צופה ונצפה"...,הוא אינו אומר יותר: "אני רואה פרח, אלא הופך לרואה ולפרח יחד.... המוח אינו שופט ומקטלג כדרכו, והאדם פשוט חווה את הדברים בצורה ישירה, כאילו עמד מול מראה המשקפת אותו בצורה מושלמת.
גם לסמהדי רמות שונות.
הראג'ה יוגה היא למעשה "כלי" עבודה לכל ה"יוגות" האחרות.
קיימים עדיין זרמים, גישות נוספות. ביניהן: "לאיה" יוגה, "קריה" יוגה, "סווארה" יוגה "טנטרה יוגה" ועוד.
אך רוב "בתי הספר" ליוגה כיום מדגישים את הצד ה"פיזי" של היוגה, ה"האתה יוגה".
בתי הספר המוכרים הם:
"איינגר" –B.K.S.Iyengar – "הגישה האנטומית"...גישה זו מתאפיינת בביצוע מדויק של התנוחות, בירידה ודקדוק בדקויות התנוחה. מאפיין נוסף הוא שימוש באביזרים שונים כמו:שמיכות, רצועות, מוטות ועוד.
"שיווננדה" – שנודעה למערב במרצו של Swami Vishnudevananda שהיה תלמידו וחסיד של סוואמי שיווננדה שהיה רופא ועשה הסבה לריפוי הגוף והנפש.... הוא מדגיש בעבודתו חמישה עקרונות: תרגול נכון, נשימה נכונה, הרפיה נכונה, מחשבה נכונה, תזונה נכונה. הוא מגדיר את היוגה כשרות, אהבה, נתינה, טיהור, התבוננות פנימית והגשמה.
תרגול מתמקדב 12 תנוחות עיקריות, ברכת השמש, תרגילי נשימה, שינון מנטרות, חשיבה נכונה ומדיטציה ושרות חף ממניעים אישיים – קרמה יוגה.
אש'טנגה וויניאסה יוגה – מזוהה עם המורה פטבי ג'ויס K.Pattabhi Jois תלמידו של קרישנמצ'ריה.
האשטנגה יוגה- היוגה בעלת שמונת האברים טוענת לגלם בחובה את שמונת אברי היוגה כפי שמוצגים ביוגה סוטרא.
הגישה מאופיינת בתרגול דינמי המלווה בנשימה נמרצת – אוג'אי ושימוש ב"בהנדות" (נעילות אנרגתיות המנתבות את זרימת האנרגיה בגוף) שיחד עם תרגול סדרות תרגילים קבועות, אמורות לגלם את שמונת אברי היוגה.
"וויניאסה" ויניוגה – גישה שפותחה על-ידי קרישנמצ'ריה Sri Krishnamacharya וממשיכה עם בנו דסיקצ'ר T.K.V.Desikachar. קרישנמצ'ריה הוציא תחת שרביטו פרט לבנו, מורים נוספים בעלי שיעור קומה כמו: פטאבי ג'ויס, איינגר ואינדרה דווי.
הויניוגה עובדת עם מה שנקרא "תהליך הרצף" viniyasa krama.
הדגש איננו להשיג צורה מהממת בתנוחה, אלא בתרגול התנוחה בהתאם ליכולתו ולצרכיו של המתרגל.
היבט חשוב בגישה זו הוא שילוב הנשימות בתיאום עם תנועות הגוף.
התרגול מאופיין גם בתנוחה מרכזית שעליה מבוסס השיעור, כשהתנוחות האחרות מכניסות לתנוחה ומוציאות ממנה.
ישנם בתי ספר נוספים שלא הוזכרו, אך אלו המופיעים מהווים את הבסיס גם לגישות האחרות.
ספרות יוגה מומלצת:
v היוגה סוטרה של פטאנג'לי – בעברית מספר תרגומים.
v ספר היוגה השלם - סוואמי ווישנו דוואננדה – הוצאת רשפים.
v מדיטציה ומנטרה – סוואמי ווישנו דוואננדה – הוצאת רשפים.
v אור על היוגה – ב.ק.ס – איינגר.
v ספרים בהוצאת - BIHAR YOGA BHARATY במיוחד: "אסנה, פרנייהמה, מודרה ובהנדה".
v THE GOSPEL OF SRI RAMAKRISHNA (אינו קשור לתנועת הארי קרישנה).
v ספרים מאת "ראמנה מהרישי" – בעברית – נצחיות מודעת. באנגלית המבחר גדול יותר.
v חיפוש בהודו המיסתורית - ד"ר פול ברונטון.
v יוגה ובריאות – אליזבת הייך ויוסדיאן.
v ספרים מאת ג'ורג' פויירשטיין, במיוחד: the yoga tradition , ספר מקיף המציג את היוגה על היבטייה השונים.
קישור לאינדקס אסנות - http://www.yogadancer.com/Asanas.shtml
אבי בוירסקי.
לומד ומלמד יוגה מתחילת שנות התשעים. ספגתי את רוח היוגה על פניה הרבות בהודו בה חייתי מספר שנים.
כיום מלמד בגישה המשלבת תרגול פנימי וחיצוני ושואבת מגישות יוגיות שונות החל מ"האתה - ראג'ה יוגה" ועד "אופנים" היוגה הקבלית.
מנהל יחד עם זוגתו את תוכנית "מגע אוהד" תוכנית מצד אחד משלבת: יוגה, שיאצו ודמיון מודרך (ופועלת כעשר שנים בגני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ) ומצד שני, כגישה הבאה להחזיר עטרה ליושנה – להזכיר למתרגלי היוגה את מה שנפוץ ומקובל מאוד בהודו – ידע בעיסוי כתמיכה לתרגול, ידע שכל מורה יוגה בהודו מיומן בו....
אבי בוירסקי – 0504-636161. [email protected]
אבי בוירסקיאבי בוירסקי