תצהיר עדות ראשית

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונותהחשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa.

מבוא

תצהיר עדות ראשית הינו תצהיר המוגש לבית המשפט בהליך אזרחי כהוראה של השופט המהווה תחליף לעדות ראשית מטעם עד. כך שביום הדיון לא תתנהל חקירה ראשית מול העד, אלא חקירה נגדית וחקירה חוזרת בלבד.

הבהרת המושגים לעיל, כדלהלן:

חקירה ראשית - העד עונה על השאלות של הצד אשר ביקש אותו להעיד ומעיד את אשר ראה, שמע או ידע ועל עורך הדין החוקר לשאול אותו שאלות כלליות בלבד. אין לשאול שאלות מדריכות המנחות את העד בעדותו או לשאול שאלות שתשובתן רצויה ומתבקשת לשואל. עורך הדין החוקר הינו בא כוחו של הצד אשר זימן את העד לעדות.

חקירה נגדית - על העד לענות על שאלותיו של הצד שכנגד, כאשר בא כוחו של הצד השני ינסה בחקירה זו למוטט את גרסתו של העד וזאת באמצעות הצגת עדותו כמקור לא מהימן, חסרה בפרטים או מציגה תמונה בדויה ושקרית. כמו כן, ינסה לגבות מהעד הודאות שיתמכו בגרסת לקוחו.

יתר על כן, ניתן לשאול כמעט כל שאלה בחקירה נגדית, ובתנאי שאין בה לבייש את העד וכן רלבנטית לדיון. ראוי לציין כי החקירה הנגדית היא השלב החשוב במשפט, והצלחתה תלויה בכישוריו ויכולותיו של עורך הדין המבצע אותה. איכות החקירה, בין היתר, תעמוד על עימות העד עם גרסאות מוקדמות שלו לפרשה הנדונה בתיק, אמרות חוץ שלו, ראיות הרלוונטיות לגביו ומצג של חוסר היגיון פנימי בעדותו.

לחקירה הנגדית שני תפקידים מרכזיים: ראשית, להביא בפני בית המשפט את כלל המידע הרלוונטי לגרסת העד שלא עלה בחקירה הראשית של העד של הצד שכנגד. שנית, להעמיד את גרסת העד במבחן האמת.

חקירה חוזרת - בא כוחו של הצד שזימן את העד לעדות עורך חקירה תמציתית, אשר תפקידה להבהיר נקודות פרטניות שעלו בחקירה הנגדית. בשלב זה יש לשאול לא יותר מאשר שאלות הנובעות מהחקירה הנגדית וכן חלים עליה אותם הכללים החלים בחקירה הראשית.

מטרת תצהיר העדות הראשית

מטרותיו נחלקות לשתיים; ראשית, קיצור הזמן השיפוטי. שנית, אמצעי הנועד למנוע הפתעות של המתדיינים. ביסוס כתבי הטענות בתצהיר מהווה תחליף לעדות הנמסרת בבית המשפט. לא כל שכן, כאשר תצהיר עדות ראשית שקרית חתומה מוגשת לבית המשפט, דינה כדין עדות שקר.

הליכי הגשת תצהיר עדות ראשית

הגשת תצהיר עדות ראשית נקבע בתקנה 143(5) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: התקנות), בזו הלשון:

143. בקדם-משפט או לצורכי קדם-משפט מוסמך שופט –

(5) להורות לבעל דין כי עד שיובא על ידו יקדים ויגיש תצהיר על עדותו או שעובדה שבמחלוקת תוכח על ידי תצהיר, בין אם הוגשו כבר תצהירים אחרים בעניין זה ובין אם לאו וכן רשאי הוא להורות, כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד, על אף האמור בתקנה 158; לא הגיש בעל הדין תצהיר כאמור, יחולו הוראות תקנה 168(ב).

בשלב קדם המשפט בהליך אזרחי, לעיתים קרובות שופט מחייב את הצדדים להליך בהגשת תצהיר עדות ראשית. כאשר ניתנת החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית, הרי שההגשה הינה חובה בהחלט. שכן, על אי הגשת תצהיר עדות ראשית חלה סנקציה חריפה אשר עלולה להסתכם במחיקת כתבי טענות מטעם בעל הדין ומתן פסק הדין כנגדו (זאת בדומה לפסק דין הניתן בהיעדר התייצבות).

צורת תצהיר העדות הראשית

תצהיר עדות ראשית ינוסח בגוף ראשון ויכיל את עיקרי עובדות התיק. בנוסף, יחולק לסעיפים ויכלול מידע מידיעתו האישית של העד בלבד. התצהיר ניתן באזהרה של עורך דין, בדומה לכל תצהיר משפטי אחר, בה מוזהר העד לומר אך ורק את האמת, שכן אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין. יש לכלול בתצהיר את כלל העובדות התומכות בצד הטוען, לרבות עובדות שסותרות את עמדת הצד שכנגד. על הצד המגיש את התצהיר לצרף את כלל המסמכים והמוצגים (כולל קלטות ותימלולן) כנספחים לתצהיר, וכן כלל הראיות שבכוונת בעל הדין להגיש במהלך המשפט באמצעות אותו עד. עניין זה קרדינלי שכן ראיה שלא צורפה לתצהיר, סיכוי רב שלא ניתן יהיה להגישה במהלך העדות. יתר על כן, הצד המגיש את התצהיר לא יסתפק בהעלאת טענות כלליות אלא יידרש לפרט באופן מלא את נימוקיו בדווקנות. אין צורך ברישום טענות משפטיות כלליות (שכן הינן טענות אשר אינן נתמכות בעובדות, דהיינו טענות המועלות בלא להביא כל הוכחה לנכונות הטענה). מטרת התצהיר הינה לאמת את עובדות התיק והוא מקביל לעדות בבית המשפט.

דוגמא לתצהיר עדות ראשית

אני החתום מטה, ישראל ישראלי , בעל ת.ז. מס' 1111111,  לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, אם לא אעשה כן, מצהיר בזאת כדלקמן:

הריני מגיש תצהירי זה, כתצהיר עדות ראשית  בתמיכה לתביעה אזרחית אשר הוגשה על ידי עורך הדין ישראל בן ****, בגין תביעה מס' 7777 שהגיש עבורי, לתשלום פיצוי עבור חלוקת כספי השותפות, המתנהלת בפני כב' השופט ***** בבית משפט השלום בעיר *****.

1.    החילותי בהקמת השותפות ביום XX/XX/XX

2.   החלטתי למכור את חלקי בשותפות ביום XX/XX/XX.
רישום השותפות מצ"ב ומסומנת בנספח "א".

3. מכרתי את השותפות במחיר...קבלות בגין התשלום אשר קיבלתי מצורפות בזה ומסומנות בנספח "ב".
4.ביום XX/XX/XXהפסיק השותף לשלם את חלקי ולפיכך שלחתי לו מכתב דרישה.
***העתק מכתב הדרישה מסומן בנספח "ג".

זה שמי להלן חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

________________
חתימת המצהיר



הנני מאשר בזאת כי ביום ....... הופיע בפני ........ במשרדי, הממוקם ברח'....... והציג תעודת זהות

שמספרה ....... .לאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת וכי אם לא יעשה כן, יהיה צפוי לעונשים

הקבועים בחוק, אישר את נכונות תצהיר העדות הראשית דלעיל וחתם עליה בפני.

_________________

חתימת וחותמת עו"ד

אי הגשת תצהיר עדות ראשית

על בעל דין אשר אינו מגיש תצהיר עדות ראשית, תוטל סנקציה חריפה, כעולה מתקנה 168(ב) לתקנות, בזו הלשון:

168. ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.

כעולה מתקנה 168(ב), בעל דין אשר מפר את ההוראה ולא הגיש תצהיר עדות ראשית, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם שוכנע בית המשפט בהתבסס על בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי אי הגשת התצהיר התקיימה בשל סיבות מוצדקות בלבד.

לאמיתו של דבר, מצוי פס''ד 7219/00 אוטמזגין נ' כדורי פיתוח אשר נאמר מפי השופט גרוניס ונקבע בו כי אי הגשת תצהיר עדות ראשית מהווה מחדל שווה ערך לאי התייצבות לדיון ובהיעדר תצהיר לא תוכח התביעה ומובן שבהתחשב בנסיבות העניין. אי הגשת תצהיר עדות ראשית כשלעצמה אינה מאפשרת מתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, דהיינו ניתן להמשיך בניהול ההליך כך שבעל הדין שלא הגיש את התצהיר לא יורשה להביא עדותו בפני בית הדין.

אולם, באם מדובר באיחור בלבד, שאינו בעל אופי קיצוני או מפגין זלזול בהליכי הדיון ובהוראות בית המשפט, תיטה הכף לעבר קבלת התצהיר באיחור, תוך אפשרות לפצות על נזקי הצד שכנגד באמצעות פסיקת הוצאות לטובתו.

על כך עמד בית המשפט העליון ברע''א 7151/98 כץ נ' יצחקי:" מטרת ההליך המשפטי היא לעשות צדק בין הצדדים על יסוד בירור העניינים השנויים במחלוקת ביניהם ויש לאפשר, ככל הניתן, תיקון פגמים דיוניים המונעים בירור אמיתי של הסוגיה, כאשר הדבר אינו גורם עוול מהותי לצד השני והוא מידתי".

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: [email protected]