התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

רשות המיסים מאפשרת להסדיר את ההון הבלתי מדווח באמצעות נוהל הגילוי מרצון. בתחילת חודש ספטמבר 2014, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה חדשה בנושא נוהל גילוי מרצון הוראת השעה של נוהל הגילוי מרצון הוארכה עד ליום 30.6.2016. מטרת הוראת השעה הינה הגברת הדיווחים וצמצום ההון השחור. הדבר נעשה תוך מתן הזדמנות לדווח על חשבונות בנק בחו"ל, הנמצאים בידי תושבי ישראל, טרם חשיפתם על ידי מנגנוני רשות המיסים. התנאי העיקרי מחייב את הפונה לגילוי מרצון "מלא וכן", טרם חשיפתו על ידי מוסדות המדינה.

נוהל הגילוי מרצון מאפשר לנישומים לפנות באמצעות עורכי דין לרוב (בשל חסיון עו"ד-לקוח), על מנת שיפנו למס הכנסה לקבלת שומות מס או הצעה לשומות מס. היינו, דווח על הכנסה שלא דווחה לרשות המסים או במסגרת דוחות רגיליםאשר הוגשו על ידי נישומים אלה, או בכל אפשרות או מסגרת שומתית אחרת אשר ההכנסות הללו לא דווחו כלל.

הנישומים מחויבים בהצהרה שההכנסה הושגה באמצעים חוקיים.

ביום 26 בינואר 2016 אושרה טיוטת ההנחיה של בנק ישראל המופיעה להלן:"ניהול סיכונים הכרוכים בהפעלת תכנית גילוי מרצון בישראל". בהנחיה צוין מטעם הפיקוח על הבנקים, כי אישור הבקשה על ידי רשות המיסים מקנה לנישום חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה אך לא בגין ביצוע עבירות אחרות כמו למשל עבירת הלבנת הון, הקשורות לאותה הכנסה. לפיכך, קיים חשש כי לקוחות ינצלו לרעה את הנוהל כדי להעביר כספים שמקורם בעבירות פליליות באמצעות הצגת האישור לגילוי מרצון. האישור אשר ניתן על ידי רשות המיסים אודות הכספים יכול להיות תוך כדי ניצול לרעה של חוסר ההבנה מצד הגורמים המדווחים באשר למהות האישור הניתן בגין הגילוי מרצון.

מכאן הוראות הפיקוח על הבנקים המובאות ככתבן וכלשונן:

בנק ישראל

הפיקוח על הבנקים

האגף למדיניות והסדרה

תל אביב, ט"ז בשבט תשע"ו

26 בינואר 2016

AML15.010.004

הס-410

לכבוד

התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי - לידי המנכ"ל

הנדון : ניהול סיכונים הכרוכים בהפעלת תכנית גילוי מרצון בישראל

1. רשות המיסים בישראל פרסמה במהלך חודש ספטמבר 2014 נוהל להליך גילוי מרצון על הכנסה שלא דווחה ולא שולם בגינה מס (בהתאמה: "רשות המיסים" ו- "הנוהל"). הנוהל מאפשר לנישומים לפנות לרשות המיסים ולדווח על הכנסותיהם תוך הצהרה כי אין מקור ההכנסות בפעילות לא חוקית.

2. אישור הבקשה על ידי רשות המיסים מקנה לנישום חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה, אך לא מהעמדה לדין בגין ביצוע עבירות אחרות הקשורות לאותה הכנסה. לפיכך, לקוחות עלולים לעשות שימוש לרעה בנוהל כדי להעביר כספים שמקורם בעבירות פליליות בדרך של הצגת אישור מרשות המיסים על הכספים וניצול חוסר הבנה באשר למהות האישור.

3. ארגון ה- FATF פרסם בחודש אוקטובר 2012 מסמך[i] המפרט ארבעה עקרונות שעל מדינות ליישם במטרה להפחית סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בהפעלת תכנית גילוי מרצון.

בהמשך האמור לעיל, התאגידים הבנקאיים נדרשים:

1.

2.

3.

4. לעדכן את המדיניות ואת הנהלים, וכן ליידע את העובדים כי:

4.1. אין בעובדה שהלקוח מציג אישור מרשות המיסים על סיומו של הליך הגילוי מרצון, לפטור באופן חלקי או מלא, מקיום החובות הקבועות במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, תוך יישום גישה מבוססת סיכון, לרבות: חובות הכר את הלקוח, חובות רישום פרטים וחובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ("הרשות");

4.2. הצגת אישור מרשות המיסים על ידי הלקוח לא מהווה אסמכתה למקורם הלגיטימי של הכספים, לעניין איסור הלבנת הון.

5. בלי לפגוע בכלליות חובת הדיווח על פעילות בלתי רגילה, לבחון אלו מהתבחינים המפורטים בתוספת השנייה לצו איסור הלבנת הון[ii] עשויים להיות רלוונטיים בקשר לפעולות המתבצעות אגב גילוי מרצון, לעניין דיווח על פעילות בלתי רגילה. לצורך כך ניתן להיעזר ברשימת "דגלים האדומים" בקשר עם הליך הגילוי מרצון בישראל, שפורסמה באתר הרשות[iii].

6. לעגן בנהלים איסור על קבלת העברות אלקטרוניות מחו"ל, אגב הליך גילוי מרצון, אשר אינן כוללות את פרטי המעביר או את פרטי הנעבר.

7. לעדכן בכתב תוך 60 יום ממכתבי זה את מנהל יחידת ההערכה המוסדית הרלוונטי, על הצעדים שננקטו ליישום הדרישות כאמור.

בכבוד רב,

ריקי אליאס

סגנית המפקחת על הבנקים

מהאמור לעיל עולה כי הבנקים בישראל מתבקשים לרענן את המדיניות ואת הנהלים של החוק לאיסור הלבנת הון. על הבנקים בישראל חלה אחריות כי עם הצגת האישור מרשות המיסים על ידי לקוח הבנק על סיומו של הליך הגילוי מרצון בעניינו, אינו מהווה מתן פטור כלשהו, מקיום החובות הקבועות במשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור. יתר על כן, הצגת אישור מרשות המיסים על ידי הלקוח לא מהווה אסמכתה למקורם הלגיטימי של הכספים, לעניין איסור הלבנת הון.

מהאמור עולה כי הבנקים מתבקשים לעדכן בכתב תוך 60 יום מיום פרסום ההנחיה את מנהל יחידת ההערכה המוסדית הרלוונטי, על הצעדים שננקטו ליישום הדרישות כאמור.

סיכום ומסקנות:

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרתו הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל, אך אינו אישור למקורם הלגיטימי של הכספים לעניין איסור הלבנת הון.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.

הוראת השעה משנת 2014 המאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

להרחבה בנושא, גילוי מרצון, ראה מאמרי:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל-ניסיון מוכח.

2. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

3. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי - ניסיון מוכח.

4. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

5. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.

6. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: [email protected]

[i]http://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/reports/BPP%20VTC.pdf

[ii]צו איסור הלבנת הון(חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א -2001

[iii]http://index.justice.gov.il/Units/HalbantHon/docs/RedFlags270715.pdf