היות והליך הלידה טומן בחובו סיכונים וסיבוכים פוטנציאליים רבים לעובר וכן ליולדת, ישנן פגיעות עקב סיבוכים בלתי נמנעים במהלך הלידה. עם זאת, לעיתים הנזקים נגרמים כתוצאה מטעויות או חוסר זהירות של הרופא המיילד או הצוות המטפל. רשלנות רפואית בלידה נקבעת רק במידה ומוכח כי האם או היילוד נפגעו כתוצאה מרשלנות במהלך הלידה או במעקב שלאחריה.


נזקי רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום ליולדת לנזקי גוף שונים, ביניהם פגיעה באיברים פנימיים כגון הרחם, הנרתיק, צוואר הרחם, אגן הירכיים או שלפוחית השתן. כמו כן, היולדת עלולה להיוותר עם נזק נוירולוגי, בעיות לב, בעיות קרישה, הפרעה בתפקודי הכליות, זיהום, בעיות גב ועוד. קיימים סיבוכים שונים במהלך הלידה אשר מובילים במקרים מסוימים להסרה של הרחם, לשיתוק, פגיעה בפוריות, ובמקרים חמורים במיוחד, אף למות היולדת.

לא פעם, סיבוכים כגון תסחיף, דימומים וזיהומים מתגלים לאחר הלידה, והיולדת עלולה לסבול מפגיעות אם הם אינם מזוהים בזמן. לכן, מוטלת אחריות על הצוות הרפואי לבצע מעקב אחר מצב היולדת גם לאחר הלידה, לבצע בדיקות ולהיות קשובים לתלונותיה.

ישנן נסיבות רבות אשר יכולות להביא לפגיעה ביולדת ולהוות עילה לתביעת רשלנות רפואית בלידה, ביניהן:

• אי ביצועבדיקות נדרשות עם הגעת היולדת לבית החולים
• מתןמינונים לא נכונים של הורמון זירוז לידה
• מתןזריקת אפידורל באופן לא תקין
• אינוכחות של רופא בכיר במהלך הלידה.
• שליה אשרלא הוצאה במלואה מגוף האם
• ניהוללקוי של תהליך הלידה וכישלון באבחון בעיות וסיבוכים במהלכה
• ביצוערשלני של לידה מכשירנית
• איחורבהפניית היולדת לביצוע ניתוח קיסרי או אי הפנייתה למרות נסיבות רפואיותשהצריכו זאת.
• רשלנותבעת ביצוע ניתוח קיסרי או ביצועו על ידי רופא בלתי מיומן.
• ביצועניתוח קיסרי למרות שלא היה צורך רפואי בכך.
• רשלנותבהשגחה ומעקב על היולדת לאחר הלידה, וסיבוכים אשר לא אובחנו או לא טופלוכראוי.

אי הסכמה מדעת לניתוח קיסרי

תביעות רבות של רשלנות רפואית בלידה מוגשות על רקע ניתוח קיסרי, אשר טומן בחובו סיכונים שונים ליולדת, ביניהם פגיעה באיברים פנימיים, זיהום, אובדן דם ואף מוות. הניתוח כרוך בסיכונים ובשיעורי תחלואה גבוהים יותר מאשר בלידה רגילה. לכן, בית המשפט קבע כי חלה חובה להביא בפני היולדת את האופציות השונות העומדות בפניה; לידה רגילה, לידה מכשירנית וניתוח קיסרי, בהתאם למצב, ולהסביר מה הן המשמעויות והסיכונים הכרוכים בדרכי היילוד השונות, ולחתימה על טופס הסכמה לפני ביצוע הניתוח.

מצב בו האם לא קיבלה לפני ביצוע הניתוח את מלוא האינפורמציה לגבי הסיכונים, ההשלכות, תופעות הלוואי שלו וכו', אינו מאפשר לה לקבל את ההחלטה הנכונה והבטוחה ביותר בעיניה. מצב כזה אינו מביא בחשבון את עמדות היולדת, פוגע באוטונומיה שלה, ומנוגד לזכויותיה. הדבר נכון בין אם מדובר על ניתוח אשר נעשה מתוך בחירה של האישה או עקב מצב חירום, וזאת בהנחה שמצב היולדת מאפשר זאת. במקרי חירום רפואיים, ניתן להסתפק בהסכמה בעל פה בלבד של היולדת, או לנתח ללא הסכמתה, וזאת בתנאי ששלושה רופאים נתנו אישור לביצוע הניתוח.


תביעת רשלנות רפואית בלידה

כאמור, פגיעה אצל היולדת במהלך הלידה או בעקבותיה, אינו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. בכדי לקבוע האם מדובר ברשלנות, יש צורך בבדיקה יסודית של נסיבות המקרה ובחינת התיעוד הרפואי. רשלנות רפואית תיקבע רק במקרים בהם הנזק יכול להימנע, והוא נגרם עקב רשלנות מצד הצוות המטפל.

על תביעות רשלנות רפואית בלידה חלה תקופת התיישנות של 7 שנים מיום הלידה במקרים של פגיעה ביולדת. עם זאת, כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, מומלץ לפנות לעורך דין רשלנות רפואית בסמיכות לאירוע ככל שניתן, בכדי שיהיה קל יותר להכין את כתב התביעה ולהציג בו עובדות רלוונטיות, מסמכים ותיעוד רלוונטיים הנדרשים לחיזוק טענות התביעה. בכדי להגיש תביעה משפטית יש צורך בחוות דעת של רופא מומחה מתחום הגניקולוגיה המיילדותית ולעיתים מתחומים רפואיים נוספים, בהתאם לפגיעתה של האישה.

במסגרת תביעת רשלנות רפואית בלידה, היולדת יכולה לדרוש פיצוי על הפגיעות הפיזיות שנגרמו לה עקב הלידה, הוצאות שונות כגון טיפולים ואביזרים רפואיים, הוצאות סיעודיות, והפסד ימי עבודה, וכן על הסבל, הכאב, ופגיעות רגשיות מהן היא סובלת. פעמים רבות, נדרש במקרים של רשלנות רפואית בלידה סכומי פיצוי גבוהים ביותר.