פרויקט מהיום אני
אורח החיים המודרני כולל תזונה עתירת שומן ואנרגיה, בילוי שעות פנאי רבות מול הנייד, המחשב והטלוויזיה ופעילות גופנית מעטה. אותותיהם באים לידי ביטוי בשכיחות הגוברת של ילדים ונוער הסובלים ממשקל עודף בישראל, כמו גם במדינות רבות בעולם. הכרה בכך שלמגמה זו קיימות השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות משמעותיות בטווח הקצר ובטווח הארוך הן לפרט והן לחברה בכללותה, מחייבת גיבוש ויישום של תכנית התערבות רב-שנתית מקיפה.
שכיחות ההשמנה בקרב ילדים הוכפלה בשלושת העשורים האחרונים, ובקרב בני נוער עלתה פי ארבעה . לפי נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה״ב , (NHANES, עולה כי בקרב בני נוער בני 12-19 34.5% נמצאים במשקל גבוה מהתקין (14% בעודף משקל ו-20.5% בהשמנה). בדומה לכך, שיעור ההשמנה בקרב בני נוער בכיתות ז׳-י״ב בארץ לפי ממצאי סקר מב״ת (מצב בריאות ותזונה) צעיר 2 שנערך ב2015-2016 מראה כי 30.2% מהתלמידים נמצאים במשקל גבוה מהתקין )19.5% בעודף משקל ו-10.7% בהשמנה(. ראוי לציין כי מדובר בעליה ביחס לסקר הקודם שנערך ב2003-2004). בהתאמה לכך, מתקבלת אותה התמונה גם בסקרי HSBC (התנהגויות בריאות בילדים בגילאי בית ספר) המראים עליה בהשמנה בהשוואה בין שנת 2002 לשנת 2014 בקרב בני 11,13 ו-15. למצב זה השלכות במגוון היבטים.
היבט בריאותי
הקשר בין השמנה בילדות ובגיל ההתבגרות לעליה בסיכוי לפתח מחלות מתואר היטב בספרות. יש לזכור כי לממד הזמן בו אדם נמצא בהשמנה יש השפעה על התפתחות מחלות כרוניות וכי הסיכוי של ילד או נער בהשמנה להיות שמן בבגרות גבוה פי חמישה בהשוואה לזה במשקל תקין. וכך, הסיכוי לפתח סוכרת סוג 2 ומחלות לב עולה פי 5 ופי 3 בהתאמה בקרב בוגרים שהיו בעלי BMI גבוה בנעוריהם(9). יתר על כך, ישנה עליה בשכיחות מחלות כמו: יתר לחץ דם, דיסליפדמיה, כבד שומני, אבנים בכיס המרה, שחלות פוליציסטיות, דום נשימה חסימתי ואסטמה. ראוי לציין כי, השמנה בנעורים הינה גורם סיכון לתחלואה ותמותה בבגרות, גם במידה והמשקל תקין בבגרות .
הגורמים העיקריים להשמנה בקרב ילדים ובני נוער
קיימים מגוון גורמים להשמנה בקרב ילדים ובני נוער. ישנם גורמים שאינם קשורים בשליטת האדם והם גנטיקה ומצב רפואי, ולצדם ישנם גורמים סביבתיים הקשורים להרגלי החיים, בעיקר לתזונה ופעילות גופנית. גורמים סביבתיים אלו משפיעים על המאזן האנרגטי, כאשר מאזן חיובי מוביל להשמנה. מאזן חיובי נגרם כתוצאה מעליה בצריכה האנרגטית, כך שנצרכת כמות מזון גדולה בהשוואה לצורכי הגוף לצד/או ירידה בהוצאה האנרגטית כתוצאה מאורח חיים שאינו פעיל דיו. בהתאם לכך, נהוג לכנות את המציאות בה אנו חיים היום, המעודדת עליה בצריכה האנרגטית וירידה בהוצאה האנרגטית – ׳סביבה מעודדת השמנה׳ (Obesogenic environment. לפיכך, תזונה ופעילות גופנית הם הגורמים הנמצאים במרכז יצירת סביבה זו.
תזונה
מקורות ההשמנה המקושרים לתזונה בילדות ובנעורים מיוחסים על פי רוב לכמות האנרגיה הנצרכת, מרכיבי מזון, הרגלי אכילה והתנהגות אכילה. ראשית, כמות האנרגיה הנצרכת עולה נוכח צריכת משקאות ממותקים בסוכר, הקשר נחקר רבות בספרות והוכח באופן עקבי. בנוסף, קיימת עליה בגודל המנה בעשור האחרון הנובעת מעליה בגודל בקבוקי השתייה, שקיות החטיפים, הכוסות והמנות במסעדות. יתר על כן, ישנה הצטברות של עדויות המראות קשר בין צריכת מזון מהיר להשמנה בגילאים הצעירים. סוג מזון זה הינו דל בסיבים תזונתיים שתפקידם העיקרי הוא להעניק תחושת שובע, ויטמינים ומינרלים. מקורם של סיבים אלו הוא בירקות, פירות ודגנים מלאים. שלישית, מבחינת הרגלי אכילה, דילוג על ארוחת בוקר נצפה בקרב מתבגרים בהשמנה ונמצא כגורם סיכון להשמנה בקבוצה זו במיוחד. כמו כן, תדירות אכילת נשנושים כגון צ׳יפס ומאפים עלתה ועל אף קושי מתודולוגי להוכיח את הקשר להשמנה, סביר להניח כי קיים קשר בין השניים בנוסף, לממד ההתנהגותי באכילה יש השפעה רבה, כאשר נצפית גם בגילאים אלו אכילה שמקורה אינו מרעב, אלא למשל מתוך שעמום וצורך בנחמה.
פעילות גופנית, אורח חיים פעיל
אורח חיים ישבני הינו גורם מרכזי המקושר להשמנה. בשנים האחרונות חלה עליה בצפייה בטלוויזיה בקרב ילדים ובני נוער, כך שהזמן המוקדש לישיבה גורע מן הזמן המוקצה לפעילות גופנית(29,30). כמו כן, השימוש במחשב, בטלפון ובטאבלט גדל ומביא לאותה השפעה. בנוסף, התנהגות ישבנית זו, מובילה להשפעה שלילית על איכות וכמות המזון הנצרכת . ובאופן זה, מתפתחת השמנה כאשר ההוצאה האנרגטית קטנה וההכנסה עולה.
בהתאם לאמור לעיל, לאור שכיחות ההשמנה והשלכותיה ארגון הבריאות העולמי, WHO , הציב כיעד מרכזי לעצור את ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. לפיכך, הארגון הגדיר את הפעולות הנדרשות, כאשר שלוש מתוך השש הן יישום תכניות מקיפות– 1. להגברת צריכת מזון בריא והפחתת מזון שאינו בריא ומשקאות ממותקים 2. לקידום פעילות גופנית והפחתת התנהגות ישבנית 3. לקידום בריאות בבית הספר, לרבות השכלה בתחום בריאות, תזונה ופעילות גופנית. בהתאם לכך, עולה צורך ממשי בגיבוש וביישום של תכנית כוללנית רב-תחומית, אשר תספק את האפשרות לשיפור אורח חיים באמצעות שיפור הרגלי תזונה, פעילות גופנית, תוך העלאת המודעות לדימוי גוף בריא וחיובי בקרב ילדים ובני נוער.
בני הנוער בנמצאים במסגרת כפרי הנוער של משרד החינוך ("המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער") הם כאלה הזקוקים לחינוך מחוץ למשפחה או שבחרו בכך. כפרי הנוער משלבים נוער מאוכלוסיות הזקוקות לתמיכה חינוכית ולקבוצות שנמצאות במעבר חברתי ותרבותי (כגון עולים). הרכב אוכלוסיית החניכים במוסדות החינוך הפנימייתי מכיל עולים ובני עולים ממדינות שונות ומגוונות, יוצאי אתיופיה ותיקים, עולים חדשים, יוצאי חבר המדינות, דור ראשון ושני ובכללם חניכי תכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), חניכים ישראלים ממעמד חברתי כלכלי מורכב, ועולים חדשים ממגוון מדינות.
אוכלוסיית היעד נבחרה בשיתוף משרד החינוך האחראי על כפרי הנוער. נבחרו כפרי נוער אשר בהם קיים מטבח (בניגוד לכאלו המזמינים אוכל מקייטרינג חיצוני), כל שניתן יהיה להשפיע על הבישול בכפר הנוער. כמו כן הושם דגש על כפרי נוער המעוניינים לשלב תכנים של פעילות גופנית ותזונה על מנת לקדם את בריאותם של החניכים. כל כפר נוער בתכנית בחר להשתתף בה ואף החליט איזה מסלול מבין מבחר מסלולים יתאים ליישום במסגרת המסוימת.
כפרי הנוער המשתתפים בפרויקט יקבלו מעטפת מקצועית מלאה מאנשי מקצוע המובילים בתחומם בישראל צמד השפים דיאטנים אודי ברקן ואושר אידלמן המתמחים במטבח מוסדי ופועלים בהתאם להנחיות משרד הבריאות בנושא תזונה ים תיכונית .
מתוך 15 כפרי הנוער המשתתפים בתכנית, שישה מהם יזכו לליווי של מכללת וינגייט בהובלתו של דר' איציק בן מלך , מנהל המרכז לרפואה ומתודיקה בספורט במכללת וינגייט.
מטרות הפרויקט :
שילוב והנגשה של פעילויות בריאות בכפרי נוער כגון פעילות גופנית ועיסוק בתכני תזונה בריאה
הגדלת היענות להמלצות ולהנחיות משרד הבריאות ומשרד החינוך בנושא בישול והגשת מזון במטבחים בכפרי הנוער
הפיכתם של בני הנוער לשגרירי הבריאות המשפיעים על סביבתם הקרובה.
במסגרת השינויים אותם אנו מצפים לראות , נרצה לבדוק את הפרמטרים הבאים :
1- הגדלת נפח הפעילות הגופנית של המשתתפים בתכנית
2- שיפור האוכל המוגש בחדרי האוכל בכפרי הנוער
3- העלאת הידע והמודעות לתזונה בריאה בקרב בני הנוער המשתתפים בתכנית וכן שיפור הרגלי האכילה שלהם
4- העלאת הידע והמודעות לאורח חיים בריא בקרב המשתתפים
אורן מרון
עמותת מהיום