כדי להתגבר על המשבר הכלכלי ולצאת ממנו במהירות, הגו קברניטי המדינה רעיונות שונים. כתוצאה מכך המדינה הזרימה כספים למקומות שונים, כולל לקרנות הקיימות בערבות מדינה: הקרן לעסקים קטנים, קרן היצוא והקרן לעסקים בינוניים שהוקמה בצל המשבר. התקציבים לקרנות אלו הוגדלו למיליארדים (כערבויות ולא כמזומנים). מבחינת המדינה, התשתית לעסקים במשבר הונחה וכעת יש רק להגיש בקשה ולקבל את העזרה הנדרשת.

אולם המציאות בפועל שונה לחלוטין. הקרנות שהוקמו בעבר לא הוקמו כדי לטפל בעסקים במשבר, אלא למטרת תמיכה בצמיחה של עסקים במצב פיננסי סביר או גישור על פערי עיתוי תזרימי בין תקבולים לתשלומים (למעט הקרן לעסקים בינוניים שהוקמה בזמן משבר, אולם היא פועלת לפי אותה לוגיקה של הקרנות האחרות). העסק הסביר מבחינת קרנות אלו הוא עסק שמיצה את האפשרות לקבל אשראי מבנקים בשל ניצול הביטחונות שהוא מסוגל לספק, ובמקום זה המדינה מסייעת במתן מקורות ביטחון נוספים. רצוי שהעסק יהיה רווחי.

ישנם עסקים המתנהלים באופן לקוי בשוטף והמשבר רק החריף את מצבם, בעסקים אלו אין הצדקה לתמוך ורצוי שהם יסיימו את חייהם. אולם, לצדם ישנם עשרות אלפי עסקים אשר מתנהלים בצורה בירה ומעלה ואשר המשבר הוא שגרם להם לבעיות תזרימיות. לעסקים אלו המדינה טרם סיפקה כל פתרון. הם לא עוברים את הסף בקרנות הקיימות וכיום הם נידונים לכליה. בשבועות האחרונים התגבשה תוכנית להקמת קרן לסיוע למפעלים במשבר, שעתידה לגייס עד מיליארד שקל. עד עתה לא ברורה מהות הקרן ואיזה סוג עסקים היא תכלול, עובדה שעשויה להפיל שוב את העסקים הקטנים בין הכסאות.

הפתרון צריך להיות שונה. על המדינה להגמיש את הקריטריונים בקרנות הקיימות במקום להקים קרן חדשה, כך שגם עסקים במשבר יוכלו לקבל הלוואות מהקרנות. על המדינה לתת את תוספת הביטחונות שהבנקים ידרשו כדי לתת את האשראי. פתרון זה יאפשר הכללה מהירה של עסקים במשבר בפתרונות הפיננסיים הקיימים כיום. נוסף על כך, ייחסך הצורך להגיש בקשה לקרן לעסקים קטנים או הבינוניים או לקרן היצוא, להידחות ורק אז לפנות לקרן לעסקים במשבר. תהליך כזה ייקח כחצי שנה והעסקים יקרסו תוך כדי התהליך.