תאר לך שאתה מעלה תוכן עם מילות מפתח "חמות" לאתר אינטרנט, במטרה לקדמו בתוצאות החיפוש של "גוגל". אתה ממתין כמה ימים עד אשר "גוגל" יסרוק ויאנדקס את התוכן, ובהתאם יקדם אותו. להפתעתך, אתר אחר העתיק את התוכן, ו"גוגל" אשר סרק אותו לפני אתרך, אינדקס אותו כמקור, ואותך כמעתיק - בתוצאות האחרונות עבור שאילתת החיפוש. או שלחילופין, אתרים רבים העתיקו ממך ולכן "גוגל" קיטלג אותך יחד איתם כספאמרים, ובתגובה "זרק" אותכם ביחד לסוף תוצאות החיפוש.

מאמציך לקדם את התוכן שהעלת, ולתפוס מעמד של מקור בעדיפות ראשונה בתוצאות החיפוש - ירדו לטימיון. במקום זאת, אתר אחר קודם על חשבונך, ונהנה מפירות התוכן אותו אתה העלת ראשון.

מקרים כאלה קורים פעמים רבות בעולם האינטרנט, וללא ספק, אם מדובר ביצירה מקורית שלך, יתכן כי חוק זכות יוצרים (טעות נפוצה לכנותו "חוק זכויות יוצרים") יעמוד לרשותך, וכן חוק עשיית עושר ולא במשפט. אך במאמר זה נמנע מלדון בפגיעה על פי דיני זכויות היוצרים ונתמקד ב- 'פגיעה בכוח הקידומי'.

יוער, כי ישנן נסיבות בהן העתקה לא תהווה הפרת זכויות יוצרים. למשל, במקרים של "שימוש הוגן" או כאשר התוכן אינו מהווה יצירה כהגדרת חוק זכות יוצרים.

המשמעות המשפטית

ניתן להמשיל פגיעה בכוח הקידומי של אתרי אינטרנט עקב העתקה (תוכן כפול) לביריון שחוטף ממך פסל שיצרת, בדרכך להציגו במוזיאון, ומביא אותו בעצמו, תוך שנחזה למי שיצר אותו ותוך גזילת המוניטין המגיע לך.

אין בישראל פסיקה רבה בתחום דיני האינטרנט, כמו גם, אין פסיקה בנושא 'פגיעה בכוח הקידומי' של אתרי אינטרנט עקב העתקה ו/או מכל סיבה שהיא. יחד עם זאת, היקש מן הדין הישראלי בעניין עוולות מסחריות, יתכן מאוד ומעניק סעדים לעוולה זו. בעזרת אנלוגיה מתאימה, ניתן להכניס "פגיעה בכוח בכוח הקידומי של אתר אינטרנט" לתבנית של עוולה מסחרית, כמו עוולות מסחריות מתחומים אחרים.

טוב היה אילו תוכן המקור היה מקבל עדיפות על פני תכנים מועתקים ממנו בצורה אבסולוטית, ואולם, גם חברת "גוגל" מודה כי מדובר בבעיה אמיתית שאין לה פיתרון, ועל אף העוול שנגרם למי שמעלה תוכן מקורי - אין בידה, כיום, לעשות דבר כדי לתקן מצבים של "תוכן כפול" וסיווג האתרים בעלי התוכן הכפול כספאמרים, מה שמזיק למיקומם בתוצאות החיפוש.

יש לציין, כי יש הגיון בסיווג אתרים בעלי תוכן כפול כספאמרים וגריעה ממעמדם הקידומי. שכן שאיפתו של מנוע החיפוש היא להנגיש עבור הגולש תוצאות חיפוש ממוקדות. תוכן כפול בתוצאות שונות חותר תחת מטרה זו, שהרי עמוד תוצאות ראשון מלא בתוצאות עם תוכן זהה פוגע ביעילות החיפוש.

דיני האינטרנט בישראל והסעדים הקיימים

כאמור, יכולים אנו להסתייע בחוק עוולות מסחריות. זאת משום שהחוק נותן מענה לעוולות של תחרות בלתי הוגנת, מפצה על הנזק, ואף מאפשר להיפרע מרווחים שנעשו על גבך כתוצאה מההפרה. לענייננו רלבנטי סעיף 1 המדבר על עוולה של גניבת עין, וסעיף 3 לחוק עוולות מסחריות אשר קובע, כי "לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר".

ניתן לסווג פגיעה בכוח הקידומי של אתר אינטרנט, כהכבדה על גישת לקוחות אל בית העסק.  

העובדה שהאתר המפר העתיק ממך את התוכן ודחק אותך לתוצאות נמוכות ממנו היא לב העבירה לפי סעיף זה וכי משולה היא להכבדה בגישת לקוחות באופן לא הוגן.

יש להדגיש, כי חוק עוולות מסחריות קובע בנסיבות מסויימות פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח. כמובן שבנוסף יתכן ויעמדו לרשותך סעיפי חוק מחוק זכות יוצרים ומחוק עשיית עושר שלא במשפט.

אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

* גיא אופיר - משרד עורכי דין עוסק במשפט מסחרי, דיני אינטרנט, לשון הרע ודיני עבודה.

** תודה לעו"ד עופר מוסקוביץ שסייע בהכנת מאמר זה.