כיום חיים בישראל כמאה אלף בני אדם,המנהליםמשק בית משותף האחד עם השני, וזאת מבלי לבוא במוסד הנישואין. מעמדםהמשפטי של כ-50% מאותם הזוגות הינו מעמד של ידועים בציבור – הווה אומר מערכת יחסים בעלת תוקף משפטי לכל דבר, אך כזו הנעדרת כתובה וחופה. במאמר שלפניכם נתייחס לזכויותיו של מי שמוגדר ידוע בציבור בעיזבון במקרה של פטירתו של אחד מבני הזוג.

בן זוג ידוע בציבור – כמוהו כבן זוג נשוי

סעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ז-1965, קובעבבירור כי מעמדו של בן זוג ידוע בציבור, נחשב במקרה של פטירתו של אחד מבניהזוג, כבעל/אישה לכל דבר. הדברים אמורים באשר לזכויות הירושה על פי דין(וזאת כמובן בהיעדר צוואה).

הסעיף המדובר מטיל את נטל ההוכחה על בן/בתהזוג הידועים בציבור שנותר/ת בחיים. על בן/בת הזוג להוכיח כי שני בני הזוגחיו חיים משותפים, ניהלו משק בית משותף, וכל זאת בתקופה בה אף אחד מהם, לאנותר נשוי לאדם אחר. עם חלוף השנים, ביקש בית המשפט במדינת ישראל להגמישולהרחיב עד כמה שניתן את הקריטריונים והתנאים הדרושים בכדי להכיר בקיומםשל"חיים משותפים ומשק בית משותף", וזאת על מנת להקל על מספר הולך וגוברשלידועים בציבור, שביקשו לתת מענה לבעיותיהם.

הקלה מול הקשחה

בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומבקש לשיםדגש על האופן שבו התייחסו שני בני הזוג לקשר ביניהם – האם מדובר היה בחיישיתוף אמיתיים וכנים או שמא, היו אלה יחסים שבבסיסם מונח אינטרס כלכליבלבד. האם במהלך החיים המשותפים התקיים שיתוף בכספים, בנכסים בין בני הזוג,או שמה הקפידו הם על הפרדה ברורה ומרצון.

בנוסף, ידוע בציבור שיבקש לרשת את בת/בןזוגו יתבקש להוכיח לבית המשפט כי הקשר בין בני הזוג ,ארך כשלוש שנים לפחות.המדובר בתקופה מקבילה לזו הנדרשת בכדי לזכות בן/בת זוג נשואים, ברכושו שלבן זוגם שנפתר.

בכל הנוגע לכתיבת צוואה, הרי שבני זוגשהיוידועים בציבור, יכולים היו להעביר זה לזה רכוש במסגרת הצוואה. במקרהשכזהמקשיח דווקא בית המשפט את הקריטריונים, וקובע כי על הצוואה להורותבמפורשובאופן שאינו משתמע לשני פנים, כי העברת הרכוש לבן זוג ידוע בציבור,הייתהרצונו של המנוח.

מובא ע"י עו"ד לצוואה, עו"ד לידועים בציבור, עורך דין לצוואה, איתן קוהלי