דף הבית חברה, פוליטיקה ומדינה זכויות הפרט גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין
גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין
חיים קליר,עו"ד 08/08/08 |  צפיות: 14335

גזילת קצבת זקנה באישור בית הדין

1983-2007© חיים קליר ושות' http://www.walla.co.il

אורי מור הגיע בשעה טובה לגיל 65. זמן מה לפני יום הולדתו, שלח אליו המוסד לביטוח לאומי מכתב, המבשר לו כי הוא זכאי לקצבת זקנה.

במכתב נאמר, כי כדי לקבל את הקצבה, על מור למלא טופס תביעה ולהגישו למוסד. לא נאמר במכתב מהו המועד להגשת הטופס. לא נאמר במכתב כי אם הטופס יוגש למוסד באיחור יאבד מור את זכותו לקצבה.

מור הגיש את טופס התביעה למוסד רק כעבור 5 שנים. המוסד מיהר להודיע למור כי בהתאם לסעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי היה עליו להגיש תביעה תוך שנה מיום שהגיע לגיל 65. כעונש על שהגיש את התביעה באיחור, הוא יאבד 4 שנות קצבה.

מור פנה לעזרת מערכת בתי הדין לעבודה, המוסמכת לדון בתביעות נגד המוסד. המחלוקת הגיעה עד בית הדין הארצי. בדיון ישבו נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר והשופטים יגאל פליטמן ושמואל צור. כקישוט ישבו שם נציגת העובדים אסתר פרץ ונציג המעבידים דוד רג'ואן. 

בבית הדין טען מור טענות שיש בהן טעם משפטי רב: קצבת הזקנה היא אחת מזכויות היסוד במדינתנו, לא ייתכן כי דרישה טכנית תכשיל את קבלתה. בידי המוסד קיים מידע מלא על כל תושב במדינה, מדוע לדרוש דווח על מה שממילא מצוי בידי המוסד. אפילו מבקר המדינה קבע כי ראוי שהמוסד יבחן דרכים נוספות לאיתור מבוטחים בגיל זקנה שלא הגישו תביעה.

המוסד לעומתו, לא הכחיש כי מצוי בידיו מידע המאפשר לו לשלם קצבת זקנה גם ללא טופס התביעה. אולם לדבריו, מידע זה, שמקורו ברשויות המס, מצוי במחלקת הגביה של המוסד. המידע אינו יכול להיות תחליף לצורך להגיש תביעה באגף זקנה של המוסד.

חמשת השופטים נתנו פסק דין פה אחד. פסק דינם אינו מתרומם אל מעבר לקריאת לשונו היבשה של החוק. מה לעשות, אומרים השופטים, "סעיף 296(א) לחוק קובע כי תביעה לגמלה תוגש תוך 12 חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. בקשר לכך נקבע בסעיף 296(ב) כי תביעה שהוגשה לאחר המועד תשולם למפרע לתקופה של 12 חדשים בלבד". לדעת השופטים מדובר בהוראת  "שיהוי" או "התיישנות" אשר נועדה להמריץ את הזכאים להגיש תביעתם סמוך ככל האפשר למועד היווצרות זכאותם לגמלה.

ומה באשר לטענה כי המידע הדרוש למוסד לצורך תשלום קצבת זקנה מצוי כבר בידי המוסד עצמו? לדעת השופטים, עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע מספיק לשלם קצבה גם ללא תביעה, אינה מלמדת שהגשת תביעה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבה, כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת. למשל, אולי הזקן בכלל לא מעוניין בקצבת הזקנה?

ואנו סבורים כי פסק הדין מנותק מהמציאות הקשה במדינה. פסק הדין נותן גושפנקא לגזילת פת לחם דלה מזקנים חסרי ישע, שאינם יודעים לדאוג לזכויותיהם ואינם מסוגלים להגיש תביעה מסודרת. פסק הדין מזכיר משפט קשה מספרו של אהרן אפלפלד, חיים שלמים: "אם אדם נכנע לעוול הוא מאבד את צלם אלוהים שבו".

אין זה מקובל בעולם המשפט של ימינו, במיוחד כשמדובר בזכויות סוציאליות, כי אדם יאבד את זכותו רק משום שהשתהה בהגשת תביעתו, אלא אם כן השיהוי גרם נזק למשלם. איזה נזק נגרם למוסד כאשר התביעה לקצבת זקנה מוגשת באיחור?

בדיוק לשם כך חוקק סעיף 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה). על פי סעיף זה, מוסמך גם מוסמך המוסד לשלם גמלה "מסוג מסוים" בהסתמך על נתונים שבמאגר המידע שברשותו, אף אם לא הוגשה לו תביעה.

טענה זו נטענה בפני בית הדין הארצי ותשובת השופטים מעוררת תמיהות. אכן, מודים השופטים, יש למוסד רשות לשלם קצבה ללא תביעה, אולם "אין בידינו כל מידע אם המוסד עושה שימוש ברשות זו ואם כך באילו סוגים של גמלאות ובכל מקרה, לא הוכח שרשות זו מיושמת על תשלום של קצבת זקנה".

במילים אחרות, בית הדין הארצי פוסק על פי מה שהמוסד נוהג לעשות. אילו המוסד היה מחליט לשלם קצבת זקנה גם ללא תביעה, אזי גם בית הדין הארצי היה מחייב אותו לעשות כן. ואם אכן בית הדין הארצי כפוף לנורמות של המוסד, לשם מה דרוש לנו בית הדין?

                                                           חיים קליר,עו"ד

משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531

מסמך מספר 653


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 חיים קליר,עו"ד


 


מאמרים נוספים מאת חיים קליר,עו"ד
 
מדריך להתמודדות עם חוקרי חברת הביטוח
מיד לאחר הגשת תביעת הביטוח לחברת הביטוח, המבוטח מוצא את עצמו במרכז תשומת הלב של סוללת מומחים וביניהם חוקרים, הממונים על ידי חברת הביטוח. המגע עם אלה יכול להכריע את גורל תביעתו של המבוטח. הנה מספר טיפים למבוטחים להתמודדות עם חוקרי חברת הביטוח

קורס רענון
25/10/08 | ביטוח רכב
תוקף רישיונה של המבוטחת פג והיא שכחה לחדשו. היא גם לא קיבלה את הזימון לקורס רענון שהיה עליה לעבור. כשנה וחצי לאחר שפג תוקף הרישיון, המבוטחת נפגעה בתאונה. האם קיים כיסוי ביטוחי? את התשובה נותנת השופטת עירית כהן, מבית משפט השלום בירושלים.

מאמא תרזה
נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רם כהן, דן ביחסה של אחות בריאות הציבור, כלפי קשיש סיעודי, שפנה לביטוח הלאומי למימוש זכויותיו.

האלה הכלבה
ביטוח תאונות לתלמידים. תלמיד בכיתה י"ב טבע בים. להורים נודע על אודות קיומו של הביטוח רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. האם חברת הביטוח פטורה מכל תשלום? את התשובה נותן השופט אברהם רובין, מבית משפט השלום בירושלים.

המדריך לנפגעי תאונות דרכים מהדורת 2008
הפגיעה בתאונת דרכים, היא טראומתית וכרוכה, בנוסף לפגיעה הגופנית והנפשית, גם בפגיעה כלכלית. כדי להקל עליך, הנפגע, בשעה קשה זו, הכנו מדריך המפרט את זכויותיך העיקריות ואת המידע והמסמכים הדרושים למימוש זכויותיך. מטרתו של המדריך לאפשר לך לקבל פיצויים גבוהים ככל האפשר, שיאפשרו לך שיקום מלא, והמשך החיים, חרף הפגיעה בתאונה, ללא חסרון כיס כלשהו, וברווחה.

המדריך לתובעים תגמולי ביטוח מהדורת 2008
מדריך זה, לתובעים תגמולי ביטוח, נועד להציג בפניך את האמצעים והכלים העומדים לרשותך כדי לאלץ את תאגידי הביטוח לקיים את התחייבויותיהם ולשלם לך את כל המגיע לך. מטרתנו היא לאפשר לך שיקום כלכלי מלא, ללא חסרון כיס כלשהו.

מכסא הנהג לכס המנהל
נהג אמבולנס שעבד כעוסק עצמאי, איבד את כושרו לעבוד כנהג. אתה יודע לרשום חשבוניות מס, טענה חברת הביטוח, לך תנהל עסקי אמבולנס. שלוש ערכאות דנו בסוגייה והנה התוצאה לפניכם.

ידיעה ממשית - תנאי לשלילת זכויות
19/09/08 | ביטוח רכב
המבוטח נהרג בתאונת דרכים. חברת הביטוח גילתה כי נהג במכוניתו בתקופת פסילה. בתביעת הפיצויים, המשפחה טענה והוכיחה כי המנוח לא היה נוכח בדיון כאשר ניתן נגדו גזר דין עם עונש של פסילה בפועל. גזר הדין הומצא למענו רק לאחר מותו. השופט שמואל ברוך, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דן במחלוקת.

הסיבה הבלעדית-אוטם שריר הלב
17/09/08 | ביטוח
המבוטח לקה באוטם שריר הלב, כאשר הרים במקום עבודתו משא כבד. הוא נותר עם נכות צמיתה. הביטוח הלאומי הכיר בכך שהאירוע מהווה תאונת עבודה. חברת הביטוח, שביטחה אותו מפני נכות מתאונה, סירבה. התאונה לא הייתה הסיבה הבלעדית לנכות, טענה חברת הביטוח, קדמה לה טרשת עורקים רבת שנים. השופטת זהבה אגי, מבית משפט השלום בתל אביב, דנה בפרשנות הנאותה של "הסיבה הבלעדית".

אחריות לאונס בין כתלי בית הספר
13/09/08 | הורות
ילד בן 8 נאנס בתוך כיתת בית הספר על ידי השרת, עובד בית הספר. האנס הורשע ונדון למאסר. האם לבית הספר יש אחריות אזרחית בנזיקין למעשה האונס? האם העובדה שהילד לא בא להעיד על נסיבות האונס עומדת לו לרועץ? את התשובה נותן השופט כרמי מוסק, מבית משפט השלום בירושלים.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI