התנצלות בגישור \ מאת: ג'ונתן סבג[i]
מבוא
ג'ונתן סבג[ii]: "יחסי ציבור מפוקפקים - משהו יצר מוסד הנשיאות האמריקאי למושג התנצלות. זכורות (לשמצה) במיוחד "התנצלותו" של הנשיא ניקסון בנאום ההתפטרות שלו וכן התנצלותו של הנשיא קלינטון בהיוודע פרטיה המביכים של פרשת מוניקה לוינסקי והתנהגותו בה.
התנצלותו של ניקסון זכתה לביקורת קשה ונתפסה כ"לא אמינה" ואף מזיקה לתדמיתו. בדומה לכך, גם התנצלותו של קלינטון, בפרשת לוינסקי, נתפסה ככושלת וכמזיקה ובוודאי שהעדר מוחלט של התנצלות מצדו בפרשת פאולה ג'ונס, עלתה לו בנזק כלכלי רב, במסגרת ההסדר אליו הגיע עמה מחוץ לביהמ"ש, שבא להרגיע את חוש הנקמנות שהעדר ההתנצלות עורר אצלה.
בשני המקרים, לא הייתה הבעת חרטה אמיתית והתגובה של הנשיאים הייתה כשל "נערים מתבגרים שנתפסו בקלקלתם".
האם אכן ההתנצלות היא אקט מזיק למתנצל? אנו נטען כי הדוגמאות שלעיל אינן של התנצלות אמיתית, כנה ויעילה וכי שימוש נכון בהתנצלות בנויה היטב, עשוי להפכה לכלי יעיל ומקדם בהליך הגישור.
התנצלות מהי?
חלק מן ההגדרות המילוניות מאפיינות את ההתנצלות כ"הצטדקות" או כ"אמירת דברי תירוץ" (אבן שושן, ספיר). על פי הגדרה זו ההתנצלות היא סוג של הסבר למעשה פוגע שביצעתי. כלומר, אני "מתנצל" כשאני מבקש להסביר מה הן הסיבות שגרמו לי לבצע את המעשה הפוגעני. התנצלות היא גם "הבעת צער על טעות או על גרימת טורח על איחור וכדומה" (ספיר). כלומר, ההתנצלות כסוג של הבעת רגש על הפגיעה שנגרמה בגללי, וכן חרטה על המעשה שגרם הנזק. ההתנצלות היא אף "בקשת סליחה" (אבן שושן); כלומר, אני מתנצל לא רק כדי להביע משהו, אלא גם בכדי לקבל מן הנפגע משהו בחזרה, את סליחתו.
התנצלות בגישור
גישור נתפס כדרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים וככזה יש לו מטרה ברורה והיא הגעה להסכם. ג'ונתן סבג: "התנצלות היא בפירוש לא פתרון בעיות או משא ומתן אלא, היא צורה טקטית שעשויה להוביל להסכם. התנצלות אינה רק דבר מקרי בגישור היא משולבת באופן טבעי בהליך עצמו. גישור הוא בדרך כלל בין שני אנשים מסוכסכים כאשר צד אחד לפחות מרגיש נפגע על ידי השני. לצד משא ומתן על עובדות הגישור, יש בדרך כלל צורך בפיצוי וגינוי של הצד השני, יש צורך בהכרה בפגיעה שהתרחשה ובלקיחת אחריות אישית לפגיעה שנגרמה - התנצלות".
סוגי ההתנצלויות
נהוג לחלק את ההתנצלות ל- 4 סוגים[1]:
השפעתה של ההתנצלות
ההתנצלות בגישור משפיעה על הצד המתנצל, על הצד הנפגע ועל מערכת היחסים ביניהם:
להתנצלות השפעות שונות על הצדדים ועל מערכת היחסים ביניהם. חלקן השפעות טובות, חלקן רעות. תפקידו של המגשר הוא לדעת להשכיל להשתמש בכלי ההתנצלות באופן שיקדם את ההשפעות הטובות ויחליש את הרעות.
התנצלות בשירות הגישור
במסגרת הליך הגישור יכולה התנצלות למלא שני סוגים של תפקידים:
ההתנצלות, יכולה לשמש ככלי רב עוצמה במסגרת המאמץ להשגת פתרון מוסכם לסכסוך. אבל התנצלות, עלולה אף להחריף את עוצמת הסכסוך אם תיעשה באופן לא נכון ומושכל. תפקידו של המגשר הוא לוודא שההתנצלות תיעשה בצורה הנכונה, אשר תגדיל את הסיכוי להשגת התוצאות החיוביות הרבות שלה למתנצל, לנפגע ולמערכת היחסים ביניהם ולא לתוצאות השליליות שלה.
ג'ונתן סבג: ישנם מספר גורמים אשר מגדילים את סיכויי ההתנצלות לקידום ההליך:
ניתן לצמצם את הפרמטרים הנדרשים מההתנצלות האפקטיבית לכדי שלושה אלמנטים, המופיעים באופן זה או אחר אצל כל העוסקים בנושא ההתנצלות בהליך הגישור: על כל התנצלות להכיל הכרה (Acknowledgment), השפעה (Affect) ופגיעות (Vulnerability).
סיכום
ג'ונתן סבג: "ההתנצלות כפי שהוצגה לעיל הינה אקט אמיץ ואצילי שכן הצד הפוגע היוצא מתוך עמדת כוח "מוחל על כבודו" או בעצם נוהג באופן מכובד המזכה אותו דווקא בכבוד עצמי וברחשי כבוד מאחרים כלפי הצעד שביצע ושם עצמו במקום פגיע בו יחוש בושה על הפגיעה שהסב לצד שכעת הוא, מיוזמתו, מעצים אותו ועל ידי כך משיב למקומם, במידה זו או אחרת של הצלחה, את אשיות הצדק שערער במעשהו".
מחקרים מראים כי בפרויקטים לגישור בפלילים ל-78% מן הנפגעים חשוב מאוד כי העבריין יתנצל בפניהם. לראייה, כי יש לנפגעים וכן לפוגעים צורך ממשי בהתנצלות וכי במקרים בהם נענה צורך זה, ישנם סיכויים רבים יותר לסיום חיובי יותר של הסכסוך, ולהתפתחות חיובית של מערכת היחסים.
ג'ונתן סבג: "נראה כי מתוך מחקרים שונים נעשה ניסיון לגבש פורמולה מסוימת וברורה של התנצלות על מנת שתהיה כלי יעיל ושימושי בהליך הגישור. אחת מהמסקנות היא שאין פורמולה כזאת, שהדבר החשוב ביותר זו ההקשבה האקטיבית של המגשר, הרגישות שלו, והיכולת שלו בזמן אמת להבחין בכל הסממנים על מנת להביא את הצדדים להתנצלות עם סוף שמח".
בהקשר זה מהווה הגישור מסגרת טובה וחשובה לסיפוק הצורך הממשי בהתנצלות. המגשרים, יכולים לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בהתנצלויות הן ככלי לקידום התהליך למציאת הפתרון והן כחלק מן הפתרון הכולל של הסכסוך. אולם, מתוך הידיעה כי התנצלויות גם יכולות להביא לתוצאות שליליו. ג'ונתן סבג: "ראוי להם כי יהיו רגישים למרכיבים אשר מגדילים את הסיכוי לכך שההתנצלות אכן תשיג את מטרותיה החשובות, ושידעו לסייע לצדדים להשתמש בהתנצלות באופן קונסטרוקטיבי".
ביבליוגרפיה
[1] Levy L. Deborah, The Role of Apology in Mediation. NY University Law Review, November, pp.1-68, 1997
[i]נכתב יחד עם הגב' הילה אפרתי הלפר, ד"ר בני דיין והגב' שרון בן שחר
[ii] ג'ונתן סבג מוסמך במדיניות ומינהל ציבורי מטעם אוניברסיטת ת"א (התוכנית למנהלים)
ג'ונתן סבג