תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה
מתי תאונת דרכים תחשב גם כתאונת עבודה:
במקרה ואדם נפגע בתאונת דרכים בזמן העבודה, בדרך מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב התאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. לשם הנוחיות בפרק זה, נכנה תאונה זו "כתאונה משולבת". על נפגע זה, חלים כללים מעט שונים, מהכללים החלים על נפגע בתאונת דרכים רגילה. במקרים רבים קיים ספק, האם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, או שמדובר בתאונת דרכים רגילה. במקרים אלה מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה, שיסייע לנפגע, בקביעה באיזה סוג של תאונה מדובר. נפגעים רבים חיים על פי מיתוס שלא ברור מהיכן מקורו, שהתאונות המשולבות מעניקות זכויות מרובות יותר לנפגעים, ולכן הם מנסים לשנות מעט את העובדות, ובכך לנסות להגדיר את התאונה כתאונה משולבת.
ברצוני לציין, שלא מומלץ לעשות כך וזאת מכיוון, שבחלק ניכר מהמקרים, הנפגע עלול אפילו לקבל זכויות פחותות ערך בתאונה המשולבת לעומת התאונה הרגילה. עקרונית רק המוסד לביטוח לאומי מוסמך לאשר האם מדובר בתאונת עבודה או לא. רבים מהנפגעים חושבים, שאם המעביד הפנה אותם לקופת החולים באמצעות טופס 250 (טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי שנותנים המעבידים לנפגעי עבודה על מנת שיציגו אותו בפני קופת החולים), או אם הם קיבלו מקופת חולים מסמך רפואי שכותרתו "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה", הרי שלמעשה התאונה הוכרה כתאונת עבודה, ועל כן מדובר בתאונה משולבת. עובדה זו אינה נכונה כלל וזאת מכיוון, שהן למעבידים, והן לממסד הרפואי אין את הידע וכמובן שאין להם את הסמכות להחליט האם מדובר בתאונת עבודה או לא. למעשה עד שהמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בתאונה כתאונת עבודה, עדין יש ספק האם מדובר בתאונה משולבת או בתאונת דרכים רגילה. במקרה של חילוקי דעות, שלעיתים מתעוררות בין הנפגע לבין חברת הביטוח של הרכב, בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים רגילה או בתאונה משולבת, יכריע בסוגיה זו בית המשפט. במקרים רבים, עורכי דין מנוסים מסוגלים להביא את הסוגייה להכרעה בדרכים נוספות וללא התערבותו של בית המשפט. בתאונה משולבת, זכאי הנפגע לזכויות שונות על פי שני חוקים:

א. זכויות שאותם הוא יקבל מחברת הביטוח של הרכב-על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
ב. זכויות שונות על פי ענף ביטוח נפגעי עבודה בחוק הביטוח הלאומי.

הרבה נפגעים נוטים לחשוב, שבתאונות משולבות הפיצוי הכספי גבוה יותר מאשר הפיצוי המתקבל בתאונת דרכים רגילה אך צורת חשיבה זו שגויה. אמנם, בתאונה משולבת, הנפגע מקבל פיצויים משני מקורות שונים (המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של הרכב), אך סה"כ הפיצוי זהה בעצם לפיצוי שהנפגע היה מקבל רק מחברת הביטוח של הרכב, אילו היה מדובר בתאונת דרכים רגילה.

זכויותיו של הנפגע מהמוסד לביטוח לאומי
זכויותיו של הנפגע על פי חוק הביטוח הלאומי מורכבת ממספר יסודות עיקריים:

א. טיפול רפואי.
ב. תשלום בגין אובדן כשר עבודה (דמי פגיעה).
ג. מענק נכות מעבודה או קצבת נכות מהעבודה.
ד. גמלה מיוחדת או מענק מיוחד.
ה. שיקום מקצועי.
ו. גמלאות תלויים בנפגעי עבודה.

טיפול רפואי:
הנפגע, זכאי לקבל מימון לכל הוצאותיו הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי. לכאורה, הנפגע בשלבים הראשוניים שלאחר הפציעה אינו מתעניין בזכות זו, מכיוון שהוא חי בתחושה שקופת חולים מממנת את כל ההוצאות הרפואיות. קופות החולים, אכן מממנות בשלב הראשוני את הטיפולים הרפואיים אולם, הם דורשות החזר מהמוסד לביטוח לאומי. לעיתים, פונה בטעות קופת החולים לחברת הביטוח של הרכב, בדרישה להחזר ההוצאות בגין הטיפולים. במקרה זה חברת הביטוח של הרכב תסרב לשלם את ההוצאות, מכיוון שמדובר בתאונה משולבת. חברת הביטוח של הרכב תטען, שהמוסד לביטוח לאומי הוא זה שצריך לממן את הטיפול הרפואי. המוסד לביטוח לאומי יסכים לממן את הטיפול הרפואי, רק אם הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי באופן מסודר (מילוי טופס הודעה על פגיעה בעבודה על נספחיו) על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה, (בהנחה שהמוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בתאונה כתאונת עבודה).
יש לציין, שכשמדובר בתאונה משולבת, ברגע שרופאי קופת החולים המליצו על טיפול מסוים, המוסד לביטוח לאומי יממן את אותו טיפול. אולם, במרבית המקרים רופאי הקופות לא מודעים לכך שכשמדובר בתאונה משולבת זכאי הנפגע לקבל גם טיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. מתוך הרגל הם נמנעים מלהמליץ על אותם הטיפולים, וכך יוצא שהפצועים מקבלים טיפול נחות יותר. יש להיוועץ עם עורך דין מנוסה, על מנת שידריך את הנפגע כיצד לגרום למוסדות הרפואיים לספק לו את הטיפולים הרפואיים המשופרים.
לדוגמא כאשר מתעורר הצורך לקבלת טיפול רפואי פרטי כגון טיפולי שיניים. כשמדובר בתאונה משולבת במרבית המקרים קופות החולים מספקות אך ורק טיפולי שיניים במרפאות שיניים ציבוריות (בדרך כלל מרפאות השיניים של קופות החולים) אם הנפגע מעוניין לקבל טיפול חדשני יותר ומרופאי שיניים פרטיים הוא יתקל בקושי לקבל על כך החזר כספי מהמוסד לביטוח לאומי.
המלצתי היא, שבכל מקרה כשמדובר בשירות רפואי, לרבות אביזרים רפואיים (כגון פרותזות, מכשירי שמיעה, גבס מפלסטיק וכו') שאינו מסופק ישירות על ידי קופות החולים, כדאי להתקשר לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו של הנפגע, ולברר שם, האם ספק השירות או ספק האביזרים הרפואיים מוכר על ידי סניף המוסד לביטוח לאומי. זאת על מנת שמאוחר יותר לא יתעוררו קשיים בהחזר ההוצאות הרפואיות מסניף המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת מרכיב זה, ממן המוסד לביטוח לאומי גם את הוצאות הנסיעה של הנפגע, הכרוכות בקבלת הטיפול הרפואי. החזר הוצאות זה יתבצע על פי תעריף תחבורה ציבורית אלא אם כן הרופא המטפל של קופת החולים כתב במפורש, שהנסיעה לקבלת הטיפול הרפואי חייבת להיות באמצעות אמבולנס.