דף הבית חוק ומשפט כללי גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!
גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!
גיל גולדרייך 05/09/09 |  צפיות: 2680

גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!

המוסד לביטוח לאומי ממשיך כהרגלו "להראות את נחת זרועו" לציבור הנכים. הפעם מדובר בהתייחסותו של המוסד לביטוח לאומי לציבור חולי הפוליו (שיתוק ילדים) שלקו במחלה לפני קום המדינה.
לדאבוני הרב החוק לפיצוי לנפגעי פוליו נוסח באופן לקוי, וכבר במרץ 2007 (לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית)  התרעתי על כך שהמוסד לביטוח לאומי עלול לפרש באופן מצמצם את המילה "ישראל". ואכן, המוסד לביטוח לאומי התנהג כמצופה והחליט שלא להכיר בציבור מצומצם של נכי פוליו שלרוע מזלם הם לקו במחלה לפני קום המדינה. על פי ההגדרה הכתובה בחוק, "נפגע פוליו" הינו "תושב ישראל שלקה במחלת הפוליו בישראל". אין כל איזכור למושג "מדינת ישראל" בחוק עצמו, כי אם למילה "ישראל" בלבד. לפיכך, לעניות דעתי, המוסד לביטוח לאומי טועה ומטעה כאשר הוא בוחר לדחות את תביעותיהם של אלו שחלו בישראל לפני קום המדינה, שכן על פי הגדרת החוק, גם נפגעים אלו, זכאים לפיצוי בגין נכויותיהם.
גם בפרסומים בעיתונים וגם בטופסי התביעה שהמוסד לביטוח לאומי מחלק, דאג המוסד לביטוח לאומי לציין ולהבהיר לחולי הפוליו שלקו במחלה לפני קום המדינה, שהם אינם זכאים לקבל פיצוי. ציבור גדול של חולי הפוליו, שאינו מכיר את דפוס ההתנהגות של המוסד לביטוח לאומי, נתן אמון בקביעת המוסד לביטוח לאומי ולא הגיש את התביעה לקבלת הפיצוי, וחבל.
מס' חברי כנסת לרבות ח"כ דוד טל, ח"כ רן כהן, וח"כ דוד רותם, שהיו פעילים בקידום החוק טוענים, שלמחוקק לא הייתה כל כוונה לעשות הפלייה בין חולי פוליו שלקו במחלה לפני קום המדינה, לבין אלה שלקו במחלה לאחר קום המדינה. גם מעיון בדברי הכנסת, שקדמו לחקיקת החוק לא נראה שזו הייתה הכוונה.
מעיון בחוקים אחרים שבהם למחוקק כן הייתה כוונה לעשות הבחנה בין התקופה שלפני קום המדינה לבין התקופה שלאחר קום המדינה, נרשם בחוק בפירוש "מדינת ישראל" ולא "ישראל". בכל מקום אחר הפרשנות של המילה "ישראל" היא ארץ ישראל.
לחיזוק טענה זו אפשר גם להביא את תעודות הזהות של אותם נכי פוליו שתביעתם נדחתה, שבהן נרשם שמקום הלידה הוא "ישראל" ולא "פלשטינה" או "האימפריה הבריטית" או מקום אחר. ברצוני לציין, שמדובר בקבוצה של כמה עשרות נכים שכולם בני כ - 80 - 60 שנה. מצב בריאותם של אנשים אלה הוא במרבית המקרים חמור ביותר, וזאת, בן השאר, עקב החמרת מחלת הפוליו שחלה אצל מרביתם בצורה של תופעות "פוסט פוליו" שמהם הם סובלים. זאת ועוד, מצבם הבריאותי של חולי הפוליו אינו משתפר עם השנים. שיתוק הילדים היא מחלה נוראית, שמצבם של הלוקים בה רק מחמיר עם השנים. המוסד לביטוח לאומי מודע לעניין ובכך שהוא "מושך את הזמן" הוא "חוסך" למדינה כסף רב.
בימים אלה פונים אלי נכי פוליו רבים אשר הגישו תביעות במסגרת חוק זה וקיבלו תשובה מהמוסד לביטוח הלאומי בדבר דחיית תביעתם עקב כך שחלו במחלת הפוליו לפני קום המדינה.
לאור האמור לעיל, לדעתי, כל מי שתביעתו נדחתה, עקב כך שחלה במחלת הפוליו בישראל לפני קום המדינה, חייב לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי ורצוי שיעשה כן במהרה ובאמצעות עורך דין מיומן.
מספר חולי פוליו, שתביעותיהם נדחו סבורים, שהיות ויש כבר הצעת חוק לתיקון עוולת הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי, הם יכולים "לנוח על זרי הדפנה" כי "הכל יבוא על מקומו בשלום". להערכתי, חולים אלה שוגים שגיאה חמורה, והם אינם מודעים לכך שתיקון כזה בחוק, ספק אם בכלל יתקבל. גם אם נהיה אופטימיים באופן קיצוני, הליך התיקון לחוק עלול להימשך מספר שנים רב, כך שתביעתם כבר לא תהיה רלוונטית. כפי שציינתי, מומלץ לאנשים כאלה לערער (תוך 30 יום מקבלת החלטת המוסד לביטוח לאומי) ובמהרה ורצוי באמצעות עורך דין מיומן.
להערכתי, לאחר דחיית הערעור על ידי המוסד לביטוח לאומי, הדרך הנכונה היא להגיש ערעורים לבית הדין לעבודה, ואני מעריך שבסופו של דבר המוסד לביטוח לאומי ייאלץ לשלם לנפגעים את מה שמגיע להם על פי החוק.

בחודש אפריל 2008 התקיים בחיפה כנס ארצי שדן בזכויות נכי הפוליו. המרצים בכנס היו בן השאר: ח"כ רן כהן - מיוזמי ומקדמי החוק,  ח"כ משה שרוי - מיוזמי ומקדמי החוק, ד"ר אלכס שפירא - מנהל מרפאת הפוליו בבית חולים אסף הרופא, דורון יהודה - יו"ר מטה המאבק של נכי הפוליו, ועו"ד גיל גולדרייך המתמחה בחוק הפוליו בכנס דנו המרצים בן השאר באסטרטגיות בסיכונים ובסיכויים של ההצעות השונות לתיקון החוק וכן בסיכויי הבג"ץ שהגישו מס' נכי פוליו.


לאחרונה, פנו אלי בני משפחותיהם של חולי פוליו, שנפטרו עוד בטרם הצליחו לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את הפיצוי המגיע להם על פי חוק הפוליו. לעניות דעתי, הזכות לקבלת הפיצוי על פי חוק הפוליו עוברת בירושה ומומלץ ליורשים של חולי פוליו שנפטרו ב-2007 להגיש תביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי אולם רצוי להגיש תביעות אלה באמצעות עורך דין מיומן. כאן המקום לציין שאסור לוותר לשרירות ליבו של המוסד לביטוח לאומי גם במקרה זה. אמנם, יש בכך נחמה מעטה, מכיוון שהיה רצוי שחולי הפוליו יהנו מהפיצוי  בעצמם ובעודם בחיים ובכך אולי יוכלו להמתיק את הסבל הנורא שהם סובלים מהמחלה. יחד עם זאת, אני מניח שכל חולה פוליו, שהלך לעולמו בטרם הצליח לקבל את המגיע לו על פי החוק, היה מעוניין שיורשיו ימשיכו במאבק ויקבלו את הפיצוי במקומו.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 גיל גולדרייך


 


מאמרים נוספים מאת גיל גולדרייך
 
לא רק ניצולי שואה זכאים לקבל גמלה מאוצר המדינה
05/09/09 | כללי
מרבית האנשים, שעלו לישראל ממדינות אירופה ומצפון אפריקה בין השנים 1939 ל 1953 זכאים לקבל גמלה חודשית מאוצר המדינה, על פי חוק נכי רדיפות הנאצים. ברצוני להדגיש, שאותם אנשים, שזכאים לקבל את הגמלה אינם חייבים להיות ניצולי שואה. אנשים אלה מוגדרים על פי החוק כנרדפי נאצים גם אם לא שהו בגטאות ובמחנות ריכוז. למעשה, אנשים רבים עזבו את מדינות אירופה וגם את חלק ממדינות צפון אפריקה מהפחד שמא הנאצים יגיעו לאותן מדינות וישלחו אותם למחנות ההשמדה. חלק מאותם אנשים ברחו למדינות שונות ברחבי העולם מהפחד כאמור שמא יתפסו על ידי הנאצים, וחלקם עלו באופן מידי לישראל. על פי חוק נכי רדיפות הנאצים מי שעלה בסופו של דבר ליש

נכות כללית - ישום מסקנות ועדת לרון
05/09/09 | כללי
נכות כללית - ישום מסקנות ועדת לרון


בחודש יולי 2008,עבר בכנסת תיקון בחוק הביטוח הלאומי, שמתייחס להשתלבותם של נכים קשים במעגל העבודה בישראל. במאמר זה נתמקד בהסברים, שנתנו בהקשר ליישום התיקון בחוק הביטוח הלאומי לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, בהתאם למסקנות ועדות לרון (להלן: "חוק נכות כללית החדש").
"חוק נכות כללית החדש" מבוסס על דו"ח השופט לרון ז"ל, שעמד בראש ועדה ציבורית שהוקמה לאחר הפגנת הנכים בשנת 2002. מסקנות הועדה הוגשו לממשלת ישראל (ממשלת שרון) בשנת 2005. זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו כבוד השופט לרון. גם ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון, שעשה מאמצים לקד


גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!
05/09/09 | כללי
גם לחולי פוליו שנפגעו במחלה לפני קום המדינה מגיע פיצוי!



המוסד לביטוח לאומי ממשיך כהרגלו "להראות את נחת זרועו" לציבור הנכים. הפעם מדובר בהתייחסותו של המוסד לביטוח לאומי לציבור חולי הפוליו (שיתוק ילדים) שלקו במחלה לפני קום המדינה.
לדאבוני הרב החוק לפיצוי לנפגעי פוליו נוסח באופן לקוי, וכבר במרץ 2007 (לאחר שהחוק עבר בקריאה שלישית) התרעתי על כך שהמוסד לביטוח לאומי עלול לפרש באופן מצמצם את המילה "ישראל". ואכן, המוסד לביטוח לאומי התנהג כמצופה והחליט שלא להכיר בציבור מצומצם של נכי פוליו שלרוע


תביעות בגין נזקי גוף מתאונות פארקור
05/09/09 | כללי
תביעות בגין נזקי גוף מתאונות פארקור

בשנים האחרונות מתפתח בישראל ספורט האקסטרים המכונה"פארקור".
פארקור (Parkour) הוא ספורט אתגרי שפיתחו סבסטיאן פוקן (Sébastien Foucan) ודוויד בל (David Belle) בצרפת בשנות ה-90. את הרעיון לקחו השניים מצבא צרפת, שם השתמשו בחלק מן התרגילים לצורך אימונים ומבצעים.
העיקרון המרכזי בפארקור הוא ההגעה מנקודה אחת לשנייה בצורה האסתטית והמהירה ביותר האפשרית, תוך התגברות על מכשולים בדרך, ושימוש בגוף האדם למעבר מעל מעקים וחומות. הפארקור מתמקד במהירות, באסתטיקה, במעבר יעיל, בחשיבה מהירה ובתנועה זורמת. לעתים כולל הפארקור ניתור מעל גדרות, מעבר קירו


זכויות נפגעי תאונות אופניים
05/09/09 | כללי
זכויות נפגעי תאונות אופניים
בשנים האחרונות בין השאר עקב העלייה במחירי הדלק, גבר השימוש באופניים בקרב אזרחי ישראל הן ככלי תחבורה זול ונוח והן כספורט. אנו רואים בכבישי ושבילי ישראל יותר ויותר ילדים ומבוגרים שרוכבים על אופניים. חשוב לציין, שהרכיבה על אופניים לעיתים גורמת לרוכבי האופניים להיפצע ובעיקר כשמדובר בילדים. בשנים האחרונות גדל מספר הנפגעים בתאונות אופניים ולרוכבי אופניים רבים נותרו נכויות שונות בגין הפציעה מתאונת האופניים.
על פי מחקר שנערך בבית החולים "אסף הרופא" ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב נמצאו בין השאר הממצאים הבאים:


תאונות אוטובוס
05/09/09 | כללי
אנשים רבים נוסעים מדי יום בתחבורה ציבורית לרבות במוניות, ברכבות ובאוטובוסים במאמר זה נדון בפציעות וחבלות באוטובוס. מטבע הדברים, חלק מהנוסעים נחבלים ונפצעים במהלך הנסיעה באוטובוס. מרבית התאונות באוטובוס מתרחשות במהלך העלייה והירידה במדרגות האוטובוס

תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה
05/09/09 | כללי
תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה
מתי תאונת דרכים תחשב גם כתאונת עבודה:
במקרה ואדם נפגע בתאונת דרכים בזמן העבודה, בדרך מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו, תחשב התאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. לשם הנוחיות בפרק זה, נכנה תאונה זו "כתאונה משולבת". על נפגע זה, חלים כללים מעט שונים, מהכללים החלים על נפגע בתאונת דרכים רגילה. במקרים רבים קיים ספק, האם מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, או שמדובר בתאונת דרכים רגילה. במקרים אלה מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה, שיסייע לנפגע, בקביעה באיזה סוג של תאונה מדובר. נפגעים רבים חיים על פי מיתוס שלא ברור מהיכן מקורו, שהתאונות


הרוגים מתאונות דרכים
05/09/09 | כללי
תאונות דרכים עם הרוגים

תאונות דרכים קטלניות מסתיימות לעיתים גם במוות של אנשים שהיו מעורבים בתאונה. במאמר זה ננסה להסביר ולהעריך את סכום הפיצויים ואת מרכיבי הפיצויים אשר נפסקים במקרה של מוות בתאונת דרכים.
סכום הפיצוי משתנה ממקרה למקרה והוא תלוי בגורמים רביםלרבות גיל הנפטר, מצבו המשפחתי, מספר ילדיו וגילם, גובה השתכרותו לפני התאונה ועוד...

חישוב הפיצויים להרוגים מתאונות דרכים מתחלק לשני מסלולי תביעה:
א. פיצוי לבני משפחת המנוח אשר היו תלויים במנוח לפרנסתם ונקראים "תלויים".
ב. פיצוי לו זכאים היורשים שלא היו תלויים בפרנסת המנוח כגון הורים של קטין שנפט


תאונות דרכים רגילות
05/09/09 | כללי
תאונות דרכים רגילות
כיצד לדרוש כסף מזכויות המגיעות לך על פי החוק
הידעת? במדינת ישראל קיים החוק המתקדם ביותר בעולם הבא לתת הגנה לאנשים הנפגעים בתאונות דרכים. בכדי לקבל פיצוי בגין נזקי גוף בתאונת דרכים לא חשוב כלל מי אשם בתאונה!!! (השאלה מי האשם בתאונה היא שאלה רלבנטית רק בתביעות הרכוש, או בתביעות התעבורה שלעתים מלוות את התאונה, אך היא לא רלבנטית בנוגע לזכאות לקבל פיצויים בגין נזקי גוף). לדוגמה: אם אדם נוהג במכונית ללא ציות לתמרור אין כניסה, נגד כיוון התנועה, באור אדום, כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות, דורס אדם ופוצע אותו (ואפילו מצהיר במשטרה שהוא האשם היחידי והבלעדי), הנהג הפוגע זכאי ל

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI