הצייר ההולנדי הנודע וינסנט וילם ואן גוך (1853-1890) חתך חלק מאוזנו, צייר דיוקן עצמי עם התחבושת וזמן קצר לאחר מכן ירה בעצמו בחזהו ונפצע אנושות. מילותיו האחרונות לפני מותו, כשאחיו תיאו לצידו, היו "העצבות תימשך לנצח".

מה ההסבר להתנהגותו?

"הוא בוודאי השתגע" היא התשובה הרווחת בקרב אלה ששמעו על כריתת האוזן וההתאבדות. למרבה הצער לא נותר תיעוד שיאפשר לנו להבין ישירות מהו מקור הייסורים שעבר ואן גוך, אולם חוקרים שעוסקים בהיסטוריה של הרפואה העלו השערה שמתאימה להתנהגותו לפני מותו, לפיה הצייר הגאון סבל מטיניטוס (רעשים או ציפצופים באוזניים) שאת מקורו ייחס בטעות לאוזן.

מהו טיניטוס?

ניתן להגדיר טיניטוס (בעברית: טינטון) כתלונה סובייקטיבית על שמיעת קול או קולות שמיוחסים לאוזן או למוח בהיעדר כל גירוי חיצוני. כאמור, ההשערה היא כי בנסיון לסלק את הרעש המטריד כרת ואן גוך את אוזנו. לאכזבתו הטיניטוס לא הושפע מהניתוח שביצע, ומרוב ייאוש שם קץ לחייו.

האם כל חולה טיניטוס נמצא בסכנת התאבדות?

"כשמדובר בטיניטוס, רמת הסבל שונה מאדם לאדם..." מסביר ד"ר שמש זכריה, מומחה לתסמונת מבי"ח הדסה עין כרם בירושלים.

ד"ר שמש מוסיף "...ישנם חולים שאינם מחפשים טיפול, ולדעתם הם יודעים ומסוגלים להתמודד עם המחלה. בקצה השני של הספקטרום ישנם חולים עם סבל קשה ביותר כאשר אל הטיניטוס נלווים גם נדודי שינה, רגישות לרעש (היפראקוזיס), נטיה לכעוס, קושי להתרכז בקריאת עיתון או ספר, ירידה בזיכרון ואף סימפטומים גופניים מובהקים כגון: צרבת, כאבים בחזה, כאבי ראש ועייפות.  רבים מהחולים הקשים מרגישים חרדה וייאוש. לעיתים עולות מחשבות אובדניות במחשבתם של החולים, בימים בהם הסימפטומים קשים במיוחד, עד כדי קיום סכנה ממשית לחייהם".

ככל הנראה, הצייר ואן גוך נמנה עם החולים הקשים ולא הצליח להתמודד עם הסבל הרב.

האם גם כיום יש מקום ליאוש?

לד"ר שמש יש בשורות מעודדות. "אצל רוב הסובלים מטיניטוס קיימת יכולת ריפוי עצמונית ומתרחשת החלמה ספונטנית שבמהלכה הרעש הולך ופוחת בהדרגה. אך אצל חלק מהחולים, לא מתרחש אותו תהליך של ריפוי ספונטני וההנחה היא שישנו גורם או גורמים שמונעים זאת".

האם ניתן להקל על הסבל מטיניטוס?

כיום ישנן מספר שיטות טיפול נהוגות בעולם שמטרתן להקל על הסימפטומים כגון: היפנוזהTRT, , CBT, תרופות שונות וביופידבק.

האם ניתן לרפא טיניטוס אצל חולים המוגדרים "כרונים"?

בשנת 1981, התבצע מחקר רפואי ביוזמת פרופ' חיים סומר. מטרת המחקר היתה לפתח טיפול יעיל עבור נכי צה"ל הסובלים מטיניטוס המוגדר ככרוני. בשנת 1986, המשיך המחקר כקו-פרודוקציה בין חיל רפואה בצה"ל לבין צוות חוקרים מבי"ח הדסה עין כרם ומהאוניברסיטה העברית בירושלים שבמסגרתו טופלו אלפי חולים.

על בסיס הידע המחקרי והניסיון הטיפולי שהצטבר במהלך המחקר פותח פרוטוקול טיפול ייחודי המתמקד באיתור הגורמים שמונעים החלמה ספונטאנית אצל החולה הכרוני וטיפול בהם - במטרה לאפשר לגוף לרפא את עצמו.

האם קיים קשר בין טיניטוס וסחרחורת?

אצל 30% מהחולים ישנן הפרעות בשווי המשקל. חלק מהחולים סובל מסחרחורת היוצרת תחושה שהחדר מסתובב או שהראש מסתובב, וחלק אחר מתלונן על תחושת טשטוש מבלי יכולת להגדיר כיוון של סיבוב.

במהלך המחקר שבוצע בהדסה התברר שחולים שסבלו מסחרחורת מגיבים היטב לטיפול שניתן לטיניטוס ולמרבה ההפתעה, בחלק מהמקרים שיעור ההצלחה של הטיפול בסחרחורת אף עלה על שיעור ההצלחה של הטיפול בטיניטוס.

איזה סוגי טיניטוס קיימים?

הטיניטוס נחלק לשני סוגים עיקריים: טיניטוס פועם (PULSATILE), וטיניטוס שאיננו פועם.

בחלק גדול מהחולים עם טיניטוס פועם, הרופא יכול לשמוע את הטיניטוס באמצעות סטטוסקופ עם מתאם (ADAPTER) מיוחד. טיניטוס כזה נקרא: טיניטוס אובייקטיבי.

כאשר ישנה סינכרוניזציה בין הטיניטוס לבין פעימות הלב, זה תומך באפשרות שמדובר בהפרעה במערכת של הלב וכלי הדם. אם אין קשר בין הטיניטוס הפועם לבין פעימות הלב, זה מתאים למצב שבו שרירים בחך או באזור אחר בצוואר מתכווצים, ומשמיעים רעש שמגיע אל האוזן.ברוב המקרים הרופא הבודק לא יכול לשמוע את הטיניטוס של החולה. טיניטוס כזה נקרא טיניטוס סובייקטיבי.

מה לעשות כשמגיעים לרופא?

המידע החשוב ביותר שהחולה יכול למסור לרופא כבר בביקור הראשון, הוא רשימת התרופות שהוא לוקח בגלל מחלות אחרות, או תרופות שלקח בעבר. ישנן יותר מ- 100 תרופות שגורמות לטיניטוס או מחמירות אותו, ויותר מ- 300 תרופות שגורמות לסחרחורת, או מחמירות אותה.

באותם המקרים שאפשר להחליף תרופה שמזיקה לעצב השמיעה בתרופה שאיננה מזיקה, הרופא יכול להועיל לחולה כבר בביקורים הראשונים.

עיקר העבודה הרפואית בביקור הראשון כרוכה באיסוף מידע, והפניה לבדיקות רלוונטיות. חשוב מאוד שהחולה יחזור עם תוצאות הבדיקות אל אותו הרופא.