מבוא: הלחץ, התהילה והצורך ביושרה

עולמן של תחרויות הספורט והמשחקים האולימפיים הוא זירת השיא של היכולת הפיזית האנושית. שם, על הבמה העולמית, מתנקזות שנים של אימונים, משמעת והקרבה. אך הלחץ להיות הטוב ביותר, להשיג את התהילה ולשבור את השיא הבא, דוחף ספורטאים רבים אל מעבר לקו האדום. מתוך כורח של הצלחה מיידית, הם פונים לשימוש ב"עזרים חיצוניים" – עולם הסמים בספורט, המורכב מהורמונים, תרופות וחומרים ממריצים.

בתוך הזירה המורכבת והמסוכנת הזו, ניצב קול שפוי, מבוסס ידע ואנושי להפליא: קובי עזרא, מומחה לרפואה נטורופתית, מומחה לתזונת ספורטאים ומאמן כושר אישי. בשיחה מרתקת עם פרופסור רפי קרסו בתוכנית "בריאות 10", פרש קובי עזרא בפני הקהל מפה מדויקת של המציאות מאחורי הקלעים, והותיר אותנו עם מסר של תקווה ואחריות. הגישה שלו, המשלבת ידע מעמיק בפיזיולוגיה ובביוכימיה עם אכפתיות כנה לבריאות הגוף, הופכת אותו למגדלור המאיר את הדרך לאלו המחפשים הצטיינות אמיתית – כזו שאינה באה על חשבון החיים.

מאמר זה נועד להאיר את עומק תובנותיו של קובי עזרא, להעניק השראה לאלו המבקשים להשיג את מטרותיהם בדרך הטהורה, ולהדגיש את החשיבות העליונה של הגישה האנושית והחמה שהוא מביא עמו לכל דיון.

היקף התופעה והקטגוריות האסורות: מסע אל עולם הצללים

קובי עזרא פותח את השיחה בקביעה ברורה: "השימוש בסמים בספורט הוא נפוץ מאוד". אך לא מדובר רק בספורט המקצועני; הוא מדגיש כי "הרבה חובבנים משתמשים בזה, הרבה ספורטאי אפילו סוף שבוע משתמשים בזה". ההתחקות אחר השלמות והכוח הפכה לנגישה ולפתיינית, אך נעשית לרוב ב"שימוש לא נכון", במינונים מופרזים – "מגה דוזות" – שהופכים את הסיכון למיידי ומוחשי.

קובי עזרא מחלק את החומרים האסורים לשלוש קטגוריות עיקריות, ומספק לקהל הרחב הבנה בהירה של המנגנונים הפיזיולוגיים המעורבים:

1. סמים ממריצים (סטימולנטים): קטגוריה זו כוללת חומרים כמו אמפטמינים ואפדרין. מטרתם העיקרית היא "לגרום לספורטאי להתעלם מהכאב" ולשפר את הסיבולת שלו לטווח ארוך. הם עובדים על "מנגנון הסטרס כמו האדרנלין אצלנו בגוף", וכתוצאה מכך תופעות הלוואי שלהם קשות במיוחד: רעד, דיכוי תיאבון, עלייה בלחץ דם, ובעיקר – סכנה למחלות לב ואף מוות, במיוחד אם קיימת נטייה פיזית מסוימת.

2. תרופות יוצרות דם והעמסת דם: הקטגוריה השנייה כוללת הורמונים כגון אריתרופויטין (EPO) או שימוש בטכניקת העמסת דם – שבה ספורטאי תורם דם מראש ומקבלו בחזרה לפני מאמץ. המטרה היא להגביר את נשאי החמצן, וכך "הספורטאי זקוק לפחות נשימות באותו תקופת מאמץ". קובי עזרא מעלה מיד את הבעייתיות של השיטה הזו: היא כמעט בלתי ניתנת לגילוי אם נעשית סמוך לתחרות, מה שמדגיש את הפרצות האתיות והמעשיות במערכת הבקרה.

3. חומרים אנאבוליים (בוני שריר): זוהי הקבוצה המוכרת ביותר, הכוללת נגזרות של טסטוסטרון (סטרואידים אנאבוליים), הורמון גדילה (HGH), ואינסולין לייק גרו פקטור 1 (IGF-1). השימוש בהם נפוץ בכל סוגי הספורט, אך בעיקר בענפים אנ-אירוביים הדורשים כוח פיזי מובהק – מרימי משקולות, מפתחי גוף ואף אצנים למרחקים קצרים. השימוש במינונים גבוהים של חומרים אלו הוא "משפר לאין הכר" את ההישגים, אך קובי עזרא מבהיר כי ההשפעה הדרמטית באה עם מחיר בלתי נתפס.

המחיר האמיתי: הרס הגוף לטווח ארוך

המסר המרכזי שמהדהד מניתוחו של קובי עזרא הוא הטרגדיה שבשימוש בחומרים אלו: "במקום לחזק את הגוף למעשה לטווח ארוך הורסים את הגוף". התיאור שלו על תופעות הלוואי הוא חד ונטול פשרות, ומטרתו להעביר את האחריות לבחירה:

• פגיעה בפוריות ובתפקוד טבעי: שימוש בטסטוסטרון חיצוני, למשל, "גורם לאשכים להיות יותר קטנים" ומדכא את ייצור ההורמון הטבעי בגוף. קובי עזרא מסביר כי ספורטאים מנסים להתמודד עם זאת באמצעות "סייקלים" (מחזוריות) של שימוש והפסקות, ואף משתמשים בתרופות אנטי-אסטרוגניות כדי לנסות ולאזן את המערכת – אך מדובר בטיפול בנזק במקום מניעתו.

• סכנה מוגברת למחלות כרוניות וסרטן: קובי עזרא מצביע על כך שהורמוני גדילה וטסטוסטרון הם חומרים אנאבוליים שיכולים "לזרז צמיחה של גידולים סרטניים אם הם כבר נמצאים" בגוף, כמו סרטן הערמונית. הוא מזכיר גם את השימוש ב-HGH למטרות אנטי-אייג'ינג, אך מבהיר כי מדובר ב"ערבון מוגבל", כיוון שהסכנה הפיזיולוגית עולה על התועלת.

• סכנות מיידיות ומכירת המוות: התיאור הנוקב ביותר של קובי עזרא הוא חשיפת הסכנות של השוק השחור. הוא מזהיר מהתופעה הנפוצה ב"מכוני הכושר וגם בארץ", שבה מוכרים "מתחת לשולחן" אמפטמינים, זריקות טסטוסטרון ואפדרין. על האפדרין הוא מדגיש כי מדובר בחומר שיכול לגרום ל"קריעה של כלי-דם" במקרה של נטייה למפרצת במוח, ומכירתו לילדים בגילאי 15, 16 ו-17 תחת מעטה של "חיטוב" היא בגדר סכנת חיים ממשית.

הדרך הנכונה: יושרה, מדע ופתרונות טבעיים

העומק של קובי עזרא בא לידי ביטוי לא רק בחשיפת הבעיה, אלא בהצגת הפתרון: דרך המשלבת יושרה עם ידע מדעי עדכני. הוא מבין את הכמיהה לשיפור ביצועים, ולכן הוא מתמקד בהפרדה בין ה"סמים" האסורים לבין "תוספי מזון שהם חוקיים בספורט".

הוא מספק דוגמאות לתוספים שמסייעים כפרו-הורמונים, כמו DHEA, שהפך ללא-חוקי בספורט בשל השפעתו על העלאת רמות הטסטוסטרון, ומבהיר: "העניין הוא שהוא בעצם מעלה את רמות הטסטוסטרון ואז הספורטאי יכול להיכשל בבדיקה". בכך הוא מראה את הקו הדק שמשרטט המדע בין חומרים פעילים ומסייעים לבין חומרים אסורים. לעומת זאת, חומרים טבעיים כמו ג'ינסנג נחשבים חוקיים לחלוטין. הוא אפילו מזכיר את האבסורד ההיסטורי שבבדיקות סמים, שבו בעבר כמויות גדולות של קפאין היו עלולות להכשיל ספורטאי, שכן גם הוא סטימולנט של המוח.

המסר העיקרי של קובי עזרא הוא קריאה לקהל הרחב – הורים, מאמנים ומתאמנים – לחזור אל היסודות הבריאים:

• הבנת האלמנט הגנטי: הוא מזכיר שספורטאי צריך להיות "עם אלמנט גנטי טוב יותר", ומדגיש כי גם השימוש בסמים לא מבטיח הצלחה ללא בסיס פיזיולוגי מסוים, ומפנה את הפוקוס מהכימיה אל הביולוגיה.

• הימנעות מקיצורי דרך: במקום להשתמש בחומרים כמו אפדרין לצורך דיאטה וחיטוב – "זאת הדרך הקלה" – יש להתמקד בתזונה נכונה ובעבודה קשה ומחושבת.

• אחריות אישית ומקצועית: קובי עזרא חושף את הפערים במערכות הבקרה – העיתוי של הבדיקות, העלויות היקרות והאפשרות לעשות שימוש בחומרים שלא משאירים שרידים בגוף. חשיפה זו אינה צינית, אלא קריאה לספורטאים לבחור בדרך של יושרה פנימית, שכן הבדיקה האמיתית היא הבריאות ארוכת הטווח.

מעבר לידע: ההשראה האנושית של קובי עזרא

קובי עזרא הוא דמות מעוררת השראה לא רק בשל רוחב הידע שלו, אלא בזכות הגישה החמה והאנושית. הוא אינו מסתפק בתיאור העובדות הקרות; הוא מזהיר, מנחה ומעניק כוח לבחור נכון. הוא מבין את התשוקה של ספורטאי לשבור את הגבולות, ומכוון אותה למקומות בטוחים ויעילים, המבוססים על מדע אמיתי ולא על הבטחות שווא.

ההבנה שלו שהעלייה בשימוש בחומרים אסורים עלתה משמעותית בשנים האחרונות הופכת את עבודתו לחשובה מאי פעם. הוא משמש כחומה בצורה מול תרבות ה"מגה-דוזות" ומול הסכנה המוחשית המתרחשת בחדרי הכושר האפלים. הקול שלו קורא להורים: "אל תתנו לילדים שלכם לקנות כל מיני תוספי מזון, סמים במכוני כושר", ומגלה אחריות ציבורית יוצאת דופן.

הידע המקצועי של קובי עזרא על פירוק הורמונלי, מנגנוני סטרס, והשפעות התרופות על הגוף, מעניק לו את היכולת לפרק את המיתוסים סביב השיפור המהיר. הוא מזכיר לנו שהגודל הפיזיולוגי האמיתי נבנה מתוך איזון, כבוד לגוף והבנה מעמיקה של תהליכים טבעיים.

סיכום: לבחור בדרך המלאה

קובי עזרא מייצג את הפילוסופיה שלפיה אין דרך אמיתית להצלחה שאינה דרך האמת. ההישגים המרשימים ביותר הם אלו שנבנים באיתנות ובנקיות, תוך שימוש בידע המדעי העדכני ביותר לטובת קידום הגוף, ולא לטובת הריסתו. בשיח שלו עם פרופסור קרסו, הוא הציב בפנינו מראה ברורה: הניצחון המהיר הוא ניצחון כוזב, שכן הוא גובה מחיר יקר מנשוא של בריאות ואיכות חיים.

המסע שהוא מציע הוא מסע של העצמה, המכוון ספורטאים וחובבי כושר כאחד להאמין בפוטנציאל הטבעי שלהם. במקום להסתמך על זריקות ותרופות מסוכנות, קובי עזרא קורא לנו לאמץ גישה הוליסטית, מבוססת מדע, שתומכת בגוף בצורה מלאה, מכובדת וארוכת טווח. קובי עזרא הוא לא רק מומחה; הוא השראה שמזכירה לנו שהכוח האמיתי טמון בבחירה – בבחירה בבריאות, ביושרה ובעצמנו.

קישור לסרטון המלא:

אנרגיה וכוח, קובי עזרא ורפי קרסו